זקוקה לעצה,

[מ י כ ל ג ו ר]

זקוקה לעצה,

לפני שבועיים בא אלי ילד בן 7 סובל מבעיית קשב וריכוז. היה לו קשה להתמסר לטיפול וכשהסכים מרצונו זה היה ל:15 דק'. תאור הרגל,חלקה,ממש כמו תינוק,אני יודעת שזו המסכה שלו. הרגל חמה,ורודה ואין שום קווים או עור יבש וקשה. עם האצבעות זה יותר מורכב,אצבע האמצעית יש בעיה,עושה רושם שזה בגלל בעיית הקשב שזה הדימוי (אינו מרכיב משקפיים). חשוב לו מה הסביבה חושבת עליו. המים אצלו בסערה קטנה,זה הדבר היחידי שהצלחתי לראות. השבוע יש לי שוב טיפול איתו. יש לי רקע על משפחתו וסביבתו:הילד הוא בן יחיד,מפונק,מקבל כל מה שרוצה ולדעתי זה פיצוי על חוסר היכולת של ההורים להיות איתו עקב עבודתם הקשה (לא הרבה בבית).אני מניחה שחסר לו המגע שלהם והחום שלהם שזה גם חלק של בעיית קשב וריכוז לא? עוד משהו,הוא מתגורר באזור יוקרה וחווה את התחרות בין חבריו יום יום,אם זה במותגים ,חיי החברה וכ"ו.כשאינו משיג את מה ש"לכולם" יש הוא מתוסכל מכך.אני שוב מניחה שיש לזה חלק בדימוי העצמי שלו וזה משפיע על הכל. בטיפול הקרוב אני יעבוד ממש בעדינות וירגיע אותו. יש למישהו רעיון איך להמשיך לעבוד איתו? מה הכיוון של העבודה בכלליות,לאיזה מערכת יותר לשים דגש? תודה (-:

 

[vca]

הי ושבוע טוב

קראתי את ההודעה שלך מספר פעמים והתחושה שלי היא, מעבר להרגעות שלדעתי יש להן מקום רב, שאני הייתי עובד על מערכת הנשימה. אחרי שקראתי מספר פעמים את התיאור של קצב החיים שלו, פשוט יצאתי מתנשם וייתכן כי זה הגורם לתחושה שלי על מערכת הנשימה. ייתכן כי הקבלה/נתינה והקשר עם העולם יוכל להיפתח בעקבות עבודה על מערכת זו. זו תרומתי הצנועה למקרה זה. אני אשמח לשמוע עדכונים על ההמשך. שבוע טוב.

 

[מ י כ ל ג ו ר]

תודה vca ,

האמת שגם אני חשבתי לכיוון הזה,עושה רושם שהוא חי במרדף להספיק ולעשות ולרצות את הסובבים לו מבלי לשבת במנוחה ולנשום. תחושתי היא שהוא גם עייף מאוד בתחילת יום ובסופו,ייתכן שהוא לא מרפה ממחשבות טורדניות. לגבי הקבלה,אני לא חושבת שהוא מקבל את מה שהוא רוצה,שזה את החום של אמא/אבא והנתינה אצלו בעוד. אגב,לגבי נשימות,יש את השאיפות שאני אבדוק בטיפול תוך שיחות איתו ועם ההורים. חידדת לי נק' שלא ממש ראיתי,שוב תודה (-:

 

[מ י כ ל ג ו ר]

בעוד=בעודף.

 

[קסם המדבר]

היי מיכל,

יש לי הרושם שבמקרה הזה התשובה "יש בעיה עם הילד - צריך לטפל בהורים" ממש רלוונטית... אני לא חושבת שהם יתפטרו מעבודתם, אבל נראה לי שיש מקום להנחות אותם להוויה משפחתית טובה ומעורבת יותר. למשל זמני איכות קבועים בשבוע - אפילו פעם עם אבא, פעם עם אמא, פעם עם שניהם... ארוחות משותפות (שישי בערב?), השכבה לישון - בליווי אחד ההורים לפחות, זה גם זמן בו כל אחד יספר איך היה היום שלו (גם את הילד מעניין מה עובר על ההורים) וכו'. ההורים חייבים לדעת, אם לא להבין, שילד זקוק לתשומת לב איכותית בכל מחיר, להרגיש שיש לו על מי לסמוך, מקום בטוח. ואם הוא לא מקבל אותה, הוא מנסה בעוד יותר כח, אפילו במחיר הדימוי העצמי המתמוטט שלו (שקורס גם בשל הסיבה שהוא לא גדל בסביבה תומכת וחמה, לראייתו. זה מעגל קסמים). אפשר להוסיף גם הנחיות תזונה - יותר מזון מלא, הרבה פחות סוכר, להקפיד על ארוחת בוקר מזינה (חשוב מאד), וכו'. אבל לא זו הבעיה... זה יכול לעזור לפתרון כי פתאום משקיעים בו, אבל יכול גם לקלקל ולהגדיל את הניכור - הוא ירגיש שהוא מעיק והם יחשבו שנמצא להם פתרון קסם. אז זהו, שלא. הכי חשוב לדעתי זה להגיע עם שלושתם לסיכומים ברי ביצוע, שמתאימים לאורח חייהם והם יוכלו ליישמם וליצור קן משפחתי חמים ובטוח.

 

[מ י כ ל ג ו ר]

תודה קסם,

שכחתי להוסיף שעם האמא קבעתי סידרת טיפולים לאחר שהסברתי לה את חשיבותם כלפי הילד.האמת שהופתעתי מאוד להענות שלה ולקבלה שלה. קשה לאמא להביע רגשות והקש בינה לבין בנה רופף ולכן דווקא אותה רציתי לטיפולים יותר מאשר האבא.עם האבא הקשר יותר טוב אם כי גם הוא לא מספיק שעות בבית. הרעיון של ארוחה משותפת ממש מתאים ביחוד בשישי בערב ושבת בבוקר,הזמן היחידי שכולם יחד. עם השכבה זה לא ממש בעל ביצוע,שניהם לא בבית. בבקרים הילד נמצא עם האבא כולל הסעתו/הבאתו לבית ספר,מפה הילד עם מטפלת קבועה או סבתות. יש על מה לעבוד עם האמא,עושה רושם שהיא ה"בעייתית" ואיתה אני אתמקד בשחרור רגשות. שוב תודה קסם,עזרת לי (-:

 

[avorly]

קסם,

הוקסמתי מהתשובה.

 

[shloמי]

../images/Emo39.gif בעיות קשב וריכוז אצל ילדים

היי מיכל בעיות אלו אצל ילדים יכולות להיות גם מתזונה לא מאוזנת, צריכה מרובה של חטיפים ומשקאות מרובי צבעי מאכל וחומרים משמרים.

Monosodium Glutamat E 621- מונוסודיום גלוטאמאט זהו רכיב שהוכנס למזון על מנת לתת לו טעם ו\או לשפר את טעמו. צריכה קבועה של החומר הזה עלול לגרום לחרלת, אסטמה, מיגרנה, הפרעות קשב וריכוז ועוד. עשוי להימצא במזונות כגון: אבקות מרק, תערובות תבלינים שונות, נקניקים, בשרים מעובדים, רטבים, ירקות משומרים או קפואים ועוד.

E211 Sodium Benzoate - סודיום בנזואט עשוי להימצא במזונות כגון: סלטי ממרח, מוצרי דגים, חמוצים, מרגרינה, ריבות, תמציות תה, רטבים, תרכיזי פירות, ומשקאות קלים. עלול לגרום לאלרגיות, אסטמה, הפרעות קשב וריכוז, פריחה על העור והפרעות עיכול.

E214 Ethyl Para - Hydroxybenzoate - אתיל פארא עשוי להימצא במזונות כגון: דגים מעובדים, פירות יבשים, ממתקים, חטיפים, חמוצים, שימורים ולפתני פירות. עלול לגרום לנדודי שינה, חוסר תחושה של הפה, תופעות של אורטיקריה ו\או אסטמה ולהחמיר הפרעות קשב וריכוז. מקורות: המדריך המלא לתוספי מזון ומחלות מאת: ד"ר ח.ש. סדובסקי קישור: צבעי מאכל וחומרים משמרים בברכת אור ואהבה שלומי

 

[מ י כ ל ג ו ר]

שלומי,תודה.

בהחלט יש תזונה לקויה,מתוקים,צבעי מאכל וכ"ו. הלינק עוזר לי ומשלים לי את התמונה. אגב,אתה חדש? אם כן ברוך הבא ואם לא,ברוך הנמצא (-:

 

[shloמי]

../images/Emo39.gif תודה על הברכה

קורא בפורום לעיתים קרובות.

ברוכות\ים הנמצאות\ים. בברכת אור ואהבה שלומי

 

[csh018]

הורים תנו מזמנכם ולא מי ממונכם.

מיכל , מי קבע שהוא סובל מבעיות קשב וריכוז? האםזו דעתה של גננת שלא יודעת להתמודד וכמשחק החבילה מעבירה את זה הלאה, או מורה? צריך להזהר מלשים כתם על הילד. צריך לבדוק ולברר היטב. 1.הילד סופג מהסביבה. 2.גם זה קשור לסביבה אך הקרובה שצריכה להבדק זה החיקוי להורים שעסוקים במרדף אחרי החומר, ופשוט מדביק את הילד. 3.יתכן והילד נכנס לבי"ס מוקדם, לא מוכן עדיין ילד ואז היה לו קשה להתחבר לחומר ואז מקשרים זאת לקשב וריכוז. 4.יתכן וקיימת בעיית ראיה לבדוק שוב גם דרך הרגליים. 5.בעייה של ביטחון עצמי אם קיימת לחפש תחומים חזקים ואותם לחזק ולעודד יותר ולחזק תחומים בינונית לחזק ולעלות רמה. 6.כמו ששלומי ציין רגישות לצבעי מאכל. לאחר בלת תשובות חיוביות מהגורמים הנ"ל ברפלקסולוגיה אך אני עובד: 1.חיבור בין עולם הרוח לחומר ( המשולש של ראש-צוואר כתפיים. 2.תמיכה רגשית עבוד על עמוד שידרה. 3.חיזוק המשולש התחתון גב תחתון. 4.עבודה על הצאקרות בעיקר 1,2,3,5. בהצלחה שלומי

 

[מ י כ ל ג ו ר]

שלומילה,

אז ככה,הילד אובחן בשנה שעברה בעזרתה של מורתו ששלחה אותו לאיבחון. הילד אינו היפראקטיבי,אלא סובל מבעיית קשב וריכוז. לפי מה שאני מבינה יש מספיק סימנים שיוכלו לאשר זאת,מאיבחון שלי בלבד ולא של רופא. אהבתי את החיבור בין עולם הרוח לחומר. אני בונה לו (לי) תוכנית טיפולים לפעמים הבאות ובהחלט לקחתי בחשבון גם את הצאקרות. תודנ שלומי (-:

 

[קסם המדבר]

בדיוק היום סיפרה לי מטופלת

חדשה על ביתה בת 12, שהוגדרה עם הפרעות קשב וריכוז ורוצים לתת לה ריטלין, האמא לא מסכימה (אין אבא). האמא החלה לספר על הבת, כלמיני התייחסויות ותגובות שלה לדברים. מסיטואציות אלה נשמעת לי הבת שנונה, נבונה ומדהימה. בעלת חוש צדק מפותח, אובחנה כבעלת אינטיליגנציה רגשית גבוהה, רואה מעבר לדברים, אחת שאי אפשר לסובב והיא אומרת הכל - את האמת בפנים. מה שנראה לי זה שבמסגרת מיצוע הילדים והחברה (מנסים לעשות את כולם מתאימים לממוצע) הילדה הזו היא ממש "קוץ בתחת" למערכת, ומה יותר קל מלאבחן אותה כ"חריגה" ולנסות להוריד לה את הבטחון העצמי, ולטשטש את מוחה הנבון עם ריטאלין. במקרה זה האמא והבת בקשר ממש טוב והן משקיעות זו בזו. אבל שווה לבדוק אם שלומי צודק, בסה"כ לכולם היום יש או הפרעת קשב או קנדידה.

 

[מ י כ ל ג ו ר]

העניין הוא שלא הציעו לו רטלין כ"כ

מהר. ההורים מאוד מודעים להשלכות של הרטלין ולפעולה ההפוכה שלו ככה שהם לא נתנו פתח להציע את הרטלין. האם איבחון לא יכול לקבוע? אם לא,אז מה כן (הכוונה חוץ מרפואה משלימה). לגבי המילה "חריגה",אני בעבר אובחנתי כ"חריגה" על דיסלקציה קלה (ביננו כולם בעלי דיסלקציה קלה) וה"בעיה" היתה מיכוד,ריכוס וכ"ו אבל ברור שהמקרה של הילד שהעלתי הוא ברמה יותר גבוה ממה שלי היה/יש..

 

[מ י כ ל ג ו ר]

מיכוד=מיקוד,דסלקטית או לא? חחחחחח

 

[vca]

קשה לי לקרוא את זה

כאילו לא עברו אי אלו עשרות שנים וכאילו אני הוא אותו ילד המאובחן כחריג. אוף אוף אוף. בתור חברה לא למדנו כלום.

 

[מ י כ ל ג ו ר]

להיפך,זה ממש מחמיר.

לא מספיק המערכת מקטלגת את אותם הילדים כ"חריגים" יש את החברה שרואה בהם כפגם ומחרימה אותם גם. אני זוכרת כילדה או יותר נכון נערה ממש כעסתי שכך אני מוגדרת ונילחמתי על המילה המזעזעת "חריגה" או כשאמרו לי משהו עם המשפט "ועדת החריגים"..

 

[יפיופי]

קסם לרגע נדהמתי../images/Emo12.gif

כאילו שדיברת עלנו(אני וביתי) רק בלי הרטלין.והתגובה שלך פתחה לי פלונטר שנקלעתי אליו. מה יש עוד אחת כמו הבת שלי

 

[יפיופי]

רציתי לשרשר לתגובה של קסם לא הצלחתי

מיכל קראתי את כל השירשור ובאמת אמרו כמעט הכל. אני אוסיף מנסיוני בטיפול בילד ונער שהיו ADHD . הטיפול הוא ארוך מחייב שיתוף פעולה מלא של הוריו,וחייבים להגדיר כל פעם ציפיות מה רוצים שיקרה. אצלי היתה כל הזמן התקדמות והופס נסיגה אומנם קלות. ובסופו של דבר היה קשה להם להתמיד בטיפול. אני הולכת להגיד משהו לא קל אבל עם סדר יום כזה של הורים קשה להגיע לתוצאות.הייתי משלבת הליכה אין סופית(זה מה שאני שלחתי אותם לעשות). לפחות אחד מההורים חייב להיות מעורב ופעיל(הטיפול באם נראה לי נפלא) היום אחד בן 17 7אחד בן 10 האבחנות אותם אבחנות אבל הם מסתדרים בעיקר ושוב בעיקר תמיכה ושינוי של המשפחה ושילוב של פעילות שלימדה אותם איפוק והתמדה האחד גולש ים מקצועי, והשני קונג פו. דברים שהתחלנו כבר אז כשהגיעו אליי. שיהיה לך המון הצלחה