Heart of Gold
New member
זקוקה לעצה
היי בנות (ובנים),
חוזרת לתפוז אחרי הפסקה ועל הדרך עוברת מפורום פוריות לפורום הזה.
עוד שנייה בת 47, מגיל 42 עד 44 ניסיתי להיכנס להריון מביציות שלי ללא הצלחה. כמעט ולא היו ביציות בשאיבות. כשהיו זה היה אחת, שהופרתה והוחזרה כעובר במצב מצויין.
שלוש החזרות שנכשלו.
יותר מ-5 רופאים הוחלפו בתהליך. אף אחד לא בלט במדהימותו.
אבל הכל כביכול היה תקין והיה ברור לכולם שהביציות הקשישות שלי הן הבעיה, ואם היו לפחות שואבים יותר היה סיכוי.
עכשיו פתאום יש לי ספק, ולמה:
אני אחרי שתי החזרות מתרומת ביצית (ותרומת זרע). שני עוברים בדירוג AA ששרדו 100 אחוז בהפשרה. והוחזרו לרירית יפהיפיה.
בנסיון השני הייתה טיפונת בטא (13) אבל היא נפלה כבר בבטא השנייה.
ועכשיו יש לי שני עוברים בדירוג BB שמחכים להתאוששות שלי.
קראתי פה קצת ואני יודעת שקורה ושזה סטטיסטיקה ושלפעמים לא ברור למה, אבל קשה לי עם זה, ואני מתחילה להטיל ספק בהכל. ברופא כמובן, בבדיקות שעשיתי, בבדיקות שלא התעקשתי לעשות, במכון, בעוברים, במעבדה.
איך זה הגיוני שהכל תקין, ה-כ-ל, ובכל זאת אף עובר לא מוכן להיתפס?
ואם העוברים מתרומה לא נתפסים, אולי הבעיה בכלל לא בביציות שלי?
חושבת להחליף רופא. העוברים שלי באסותא רמה"ח וצריכה המלצה על רופא טוב שעושה שם החזרות (לא אליצור, לא שולמן, לא שיף, ולצערי גם לא פרופ' זיידמן).
עשיתי היסטרוסקופיה וצילום רחם בזמנו והכל תקין.
לא עשיתי בדיקת קרישיות כי אף פעם לא היו לי הפלות ואף רופא לא הציע לעשות (פתאום אני חושבת שאולי היו לי כימיים בעבר שנפלו בגלל קרישיות עוד לפני הבטא הראשונה ואף אחד לא חשב לבדוק).
בלוטת התריס - בבדיקה האחרונה 1.3, אבל זה משתנה. היה גם 3.5 בעבר - אבל אף רופא לא חשב שזה חריג (אם בכלל הסתכלו על זה).
בקיצור לא סומכת כבר על אף אחד. מרגישה כמו בקרוסלה שלא נגמרת.
פוחדת פחד מוות מההחזרה הרביעית, כשזה עובר אחרון ואם היא תיכשל לא אוכל לממן עוד תרומה. זה אומר שזה יהיה הסוף. ואולי גם עם זה אני אצטרך להשלים.
אל תגידו לי להיות אופטימית ולחשוב חיובי, אני עושה את זה כל הזמן, גם כשזה נורא קשה,
חוץ מזה כל מה שתגידו יעזור.
היי בנות (ובנים),
חוזרת לתפוז אחרי הפסקה ועל הדרך עוברת מפורום פוריות לפורום הזה.
עוד שנייה בת 47, מגיל 42 עד 44 ניסיתי להיכנס להריון מביציות שלי ללא הצלחה. כמעט ולא היו ביציות בשאיבות. כשהיו זה היה אחת, שהופרתה והוחזרה כעובר במצב מצויין.
שלוש החזרות שנכשלו.
יותר מ-5 רופאים הוחלפו בתהליך. אף אחד לא בלט במדהימותו.
אבל הכל כביכול היה תקין והיה ברור לכולם שהביציות הקשישות שלי הן הבעיה, ואם היו לפחות שואבים יותר היה סיכוי.
עכשיו פתאום יש לי ספק, ולמה:
אני אחרי שתי החזרות מתרומת ביצית (ותרומת זרע). שני עוברים בדירוג AA ששרדו 100 אחוז בהפשרה. והוחזרו לרירית יפהיפיה.
בנסיון השני הייתה טיפונת בטא (13) אבל היא נפלה כבר בבטא השנייה.
ועכשיו יש לי שני עוברים בדירוג BB שמחכים להתאוששות שלי.
קראתי פה קצת ואני יודעת שקורה ושזה סטטיסטיקה ושלפעמים לא ברור למה, אבל קשה לי עם זה, ואני מתחילה להטיל ספק בהכל. ברופא כמובן, בבדיקות שעשיתי, בבדיקות שלא התעקשתי לעשות, במכון, בעוברים, במעבדה.
איך זה הגיוני שהכל תקין, ה-כ-ל, ובכל זאת אף עובר לא מוכן להיתפס?
ואם העוברים מתרומה לא נתפסים, אולי הבעיה בכלל לא בביציות שלי?
חושבת להחליף רופא. העוברים שלי באסותא רמה"ח וצריכה המלצה על רופא טוב שעושה שם החזרות (לא אליצור, לא שולמן, לא שיף, ולצערי גם לא פרופ' זיידמן).
עשיתי היסטרוסקופיה וצילום רחם בזמנו והכל תקין.
לא עשיתי בדיקת קרישיות כי אף פעם לא היו לי הפלות ואף רופא לא הציע לעשות (פתאום אני חושבת שאולי היו לי כימיים בעבר שנפלו בגלל קרישיות עוד לפני הבטא הראשונה ואף אחד לא חשב לבדוק).
בלוטת התריס - בבדיקה האחרונה 1.3, אבל זה משתנה. היה גם 3.5 בעבר - אבל אף רופא לא חשב שזה חריג (אם בכלל הסתכלו על זה).
בקיצור לא סומכת כבר על אף אחד. מרגישה כמו בקרוסלה שלא נגמרת.
פוחדת פחד מוות מההחזרה הרביעית, כשזה עובר אחרון ואם היא תיכשל לא אוכל לממן עוד תרומה. זה אומר שזה יהיה הסוף. ואולי גם עם זה אני אצטרך להשלים.
אל תגידו לי להיות אופטימית ולחשוב חיובי, אני עושה את זה כל הזמן, גם כשזה נורא קשה,
חוץ מזה כל מה שתגידו יעזור.
