זקוקה לעצה

[למלא את החלל]

זקוקה לעצה

נרשמתי לתואר שני לפני 3.5 שנים. פרסתי ל 5 שנים נשארו לי שנה וחצי ואני במצב שאין לי כוחות כלל וכלל להמשיך-מרגישה שאין לי מסוגלות להמשיך עם הלחצים המטורפים של העבודות והמבחנים??מפחדת שאם אעשה הפסקה אאבד את זה לגמרי....ומצד שני יודעת במה כל עבודה כרוכה אצלי...(חגיגת פיברו מטורפת

) ואין לי מסוגלות כרגע...ואולי לעולם לא תהיה לי???

אשמח לשמוע את דעתכן.
שבת ממש טובה

 

[למלא את החלל]

החלטתי...אחרי שזללתי שטויות...ויצאתי

לסיבוב עם הכלבים ל20 דקות אוויר קריר ונעים....אין שום סיבה שבעולם שאכנס למצב חרדתי /פיברואי(מעבר לרגיל..

). אשאיר את 6-7 הקורסים שנותרו לי לשנה שבה יהיה לי נכון לסיים-(לא מסוגלת להיות יותר "כל יכולה" עייפתי....)אני מרגישה שהכוס מלאה וכל טיפה שאוסיף תרסק אותי לשברים-לא בא לי!!!
שבוע מורכב עבר על כוחותינו...ואת זה אכתוב בסיכום...

שבוע
טוב שאני שואלת ועונה לעצמי...

 

[עפרה מהודר]

כל הכבוד.

החלטה אמיצה!
אם תואר שני איננו הכרחי במקצוע שלך, אז הבריאות וההרגשה שלך חשובות יותר מהתואר. לדעתי.

 

[11161]

אגב זו הסיבה

שאנחנו לא עונים לך מהר,
ככה תוכלי להספיק גם לחשוב בעצמך על תשובה.

בכל מקרה את יודעת שאפשר בינך לבין עצמך לא רק לשאול ולענות, אפשר גם ממש לנהל דיון.. (או שהיום קוראים לזה "רב - שיח" ?)

 

[choco2602]

מכירה את התחושה..

אני גם פרסתי את התואר שלי, ל-4 שנים. מכירה את הלחץ הזה, ואיבוד הכוחות. אולי בגלל זה בנו את התואר ל-3 שנים.
קחי דברים לאט לאט ובלי לחץ. אני יודעת שלפעמים בא להניח הכל בצד ולהגיד אני אחזור לזה בעוד שנה שנתיים.
אבל בניגוד לדברים הקטנים ביום-יום אם תניחי את זה בצד רוב הסיכויים שלא תחזרי.
ראיתי כמה אנשים אצלנו בתואר שעשו את זה. עזבו את התואר רק לשנה אחת, ורובם הגדול לא חזר. קשה מאוד להכנס לראש הזה מחדש, בנק' בה עזבת.
הצעה שלי- קחי את הדברים לאט, תעשי קצת מאמצים ותסיימי עם זה. אל תנטשי. את צריכה להאט את הקצב עוד, תאטי. אבל להפסיק לא מומלץ.