זקוקה לעצה.

[סמרטוטית1]

זקוקה לעצה.

מאפוא להתחיל..נשואה 17 שנים,ילדים+חתול+דגים+ארוחות משפחתיות+חברים+הכל כאילו טוב. ואני לא אוהבת את בעלי,אני מעריכה ומכבדת..חושבת שהוא בחור משכמו ומעלה,יודעת שאני נמצאת בכלוב של זהב..במהלך שנות נישואינו ידעתי עליות ומורדות,היו תקופות שיכולתי לחיות בשלווה עם העדר אהבה מבחינתי,היו דברים אחרים שפיצו על הרגש. והיום דקה לפני גיל 40 כשהכל כל כך מסודר מסביב,פגשתי אחר..אני יודעת שהוא לא לחיים..שכל מה שעכשיו אוהבת בו יהפך למה שלא אוכל לסבול,שהוא לא באמת האדם לתת לו יד ולצעוד איתו בשקט ובביטחה..שכל הקצוות בהם הוא חי הם למראית עין הקישוט הנוצץ ההפך מהיום יום שרגילה לו..יודעת שלחיים צריך "מאנטש" אדם טוב וערכי.. ואני נמשכת בדיוק להפך. ואני רוצה לעזוב,רוצה "לנצל"את הכח המדומה שאוחז בי בגלל הקשר מחוץ לזוגיות..ולהתגרש..אבל הפחד שאולי אני עושה טעות,הפחד שאהרוס ל4 ילדים את החיים..ומבית שלם יתפוררו לחלקים..ואני רוצה לעשות מה שטוב לי..ואני לא יודעת איזה מחיר אשלם..ואיזה השלכות יהיו למעשיי..ואיך אומרים לבעל אוהב אחרי כל כך הרבה שנים שאני לא אוהבת?

 

[seeyou]

Women are less rational and more emotional

אם כבר נמצאת ביחסים אינטימיים עם גבר החדש אז לא צריכה לשבור את הראש עם כול כך הרבה שאלות באופן טבעי מה שמתכננים לא יוצא לפועל סימולטור לטייסי קרב קיימים-עוד לא חשבו על סימולטורים לבעיה שלך(לא רק שלך-אני מניח של רוב האנשים) את יכולה "לתכנן" למצב הרע ביותר -לכולם- ולהתפלל ליותר טוב.

 

[מיציפיצי1]

עזבי אותך מדרמות

אני לא חושבת שאת מסוגלת (וצריכה) לפרק את הזוגיות והמשפחה שלך, בטח לא עכשיו, אבל אני גם לא חושבת שאת מסוגלת להיפרד מהמאהב, לכן עצתי לך - תמשיכי בזהירות עם המאהב, תעשי את זה בשיא הדיסקרטיות, תיזהרי נורא נורא לא להיתפס (בניגוד לדעה הרווחת, זה אפשרי), תשמרי על גבולות ברורים, פרופורציות וסדרי עדיפויות ראציונאליים (המשפחה תמיד קודמת) ותהני לך מהמים הגנובים. אל תוותרי על בעלך כי אחרי מעשה את עוד עלולה לגלות שאת דווקא נורא אוהבת אותו (דווקא את זה לא הייתי מעמידה במבחן).

 

[סמרטוטית1]

דרמה קווין

הלוואי ויכולתי..אני מגיעה הביתה חלולה לגמריי..לא יכולה לשחק. לא חושבת שאי פעם אגלה שאוהבת את בעלי..אולי אצטער על הטפשות שבהחלטתי.. במקום לשמור על בית ומשפחה גם בתנאים פחות רגשיים ממה שרוצה..שברתי את הכלים.

 

[גארוטה]

בשאלה שלך בעצם

ענית לעצמך, "אני יודעת שהוא לא לחיים..שכל מה שעכשיו אוהבת בו יהפך למה שלא אוכל לסבול,שהוא לא באמת האדם לתת לו יד ולצעוד איתו בשקט ובביטחה..שכל הקצוות בהם הוא חי הם למראית עין הקישוט הנוצץ ההפך מהיום יום שרגילה לו..יודעת שלחיים צריך "מאנטש" אדם טוב וערכי.." השאלה שאין עליה תשובה היא לדעתי יותר למה את נמשכת בדיוק למה שאת מגדירה "ההפך"? מה בחיים שלך גורם לך לרצות ללכת על הקצה, לקחת סיכון גם כשההגיון הבריא שלך אומר לך שזה לא נכון ולתוצאות אכן יהיו השלכות קשות ושלא תהיה דרך חזרה. את רוצה לעשות מה שטוב לך, וככה צריך להיות, השאלה היא באיזה מחיר? האם זה שווה את המחיר? והאם אי אפשר שתעשי טוב לעצמך בדרך אחרת שתתן לך את הסיפוק ותמלא את החלל שנוצר אצלך עם השנים? ולמה, למה מכל השמות דווקא סמרטוטית?

 

[סמרטוטית1]

מעט יותר פרטים..

אני בחורה שרוצה לחשוב שהיא לוגית,אבל בפועל אני מתנהלת ע"פ הרגש..אני או טיפשה מידיי או אמיצה מידיי.. כל מה שאני חושבת ..שעוד כמה שנים כשהילדים יגדלו ויעזבו לא יהיה לי מה לעשות בבית..אני לא נמצאת בבית בנישואיי מהמניעים הנכונים,אני "מנצלת" את המסגרת לטובתי האישית..חושבת על פרידה כבר המון זמן,יש תקופות שמסוגלת לבלוע את הצפרדע ויש שפחות..ממניעים אגואיסטיים לגמריי רוצה לעזוב עכשיו כשאותו מאהב יהיה בעבורי "מצנח הזהב"..אני יודעת שמדובר באנוכיות מטרידה..אותו בחור הוא לא לחיים כמו שציינתי..ואולי אני טועה אולי בסופו של דבר דווקא כן..יותר נוח לי להיות פסימית לגביו מאשר אופטימית..אני יודעת שלא עוזבים נישואים בשביל אחר וכאן הכל שזור האחד בשני..מצד אחד תמיד רציתי לעזוב..והייתי עוזבת מתישהו..ובמקרה גם התאהבתי על הדרך.. ובבית בעלי דורש לדעת..למרות כל אהבתו..אומר ובצדק שיהיה לי את האומץ לבוא ולהגיד שכבר לא אוהבת ואז ישחרר אותי לדרכי..ואני יודעת שברגע שאגיד זו תהיה נקודת האל חזור.

 

[גארוטה]

אני לא יודעת

אם אני הייתי מסוגלת במשך כל כך הרבה שנים לחיות לצד מישהו ללא אהבה רק כי המסגרת נוחה לי ולכן, קשה להגיד לך בצורה חד משמעית, תישארי ותוותרי על המקום הזה של להיות אשה אוהבת-מאוהבת בבן זוגה. מפתיע שבעלך אחרי כל השנים צריך שתגידי לו במילים ש"כבר לא אוהבת" ואיך הוא לא הרגיש-הבין את זה כל השנים? אם תמיד רצית לעזוב ותמיד ידעת שמתישהו תעזבי ועכשיו יש לך גם סיבה, התאהבת, אז.... ומצד שני (תמיד יש צד שני

) אולי דווקא ההתאהבות גורמת לך לאבד את הראש, לעשות צעד שבכל זאת במשך השנים נמנעת מלעשות ולא רק בגלל הסיבה שאת חושבת?

 

[גארוטה]

ועוד משהו קטנטן

אף פעם לא אהבת את בעלך או שהאהבה נעלמה לאט לאט עם השנים בשל סיבה מיוחדת, התנהגות מסויימת שלו למרות שהוא בעל נפלא אוהב ומקסים? או, כמו שאומרים, זה לא הוא זה את?

 

[סמרטוטית1]

זה לא הוא זה אני

אף פעם לא אהבתי,התחתנתי צעירה מאוד,הקשבתי לכולם מסביבי חוץ מאשר לעצמי..יום רדף יום..ילדים,עבודה,התבססות כלכלית, ועכשיו כשהכל על מיי מנוחות..אני רואה מה חסר.

 

[adam33]

את צודקת.

אין ספק כי ההתלבטות שלך במקומה וטוב שכך!!! הרי אם הכל היה חלק והית עושה מה שהלב שלך דורש אזיי מזמן לא הית כאן. רק שהיכן הבעיה? שהאהבה נגמרת באיזשהו שלב של החיים ובן שוגנו כבר חלק מאיתנו לטוב וליותר טוב. השאלה אם בן זוג עוזבים כאשר יש ירידה? היתי אומר במקרה שלך לא מדובר בירידה אלא בהערכות מחודשת לקראת ההחלטה בצומת הדרכים שלך. בטרם תקבלי החלטה תעצרי רגע ותחשבי האם ניתן לגרום לבן הזוג זעזוע ושינוי בכך שגם לך יש רצונות וכאשר לא משקיעים אז מהר מהר נפרדים. יש אנשים שקולטים את זה בשיחה ויש ב"זבנג". דומני כי בעלך צריך זעזוע עמוק כי את המדרון ללא שליטה. אז ברור שה"אחר" מספק את כל מה שאת מתאווה לו אך השאלה האם עשית כל שביכולתך בכדי להשקיט את הלב? על פי מה שאת כותבת עדיין לא הגעת לכך ולכן ההתלבטות. אהבה אפשר להחזיר. לב..יותר קשה..

 

[סמרטוטית1]

ירידה לצורך עליה?

הבעיה היא יותר חמורה,בעלי לא השתנה,הוא טוב ומקסים ומשקיע שזוגיות חשובה לו..כמו שתמיד היה. אני מתקשה להמשיך לחיות עם מישהו רק בגלל שהוא אוהב אותי וכביכול מספק לי את כל התנאים לשלווה ושקט. קצת באחור של כמעט חיים עבודה+בית+ילדים..אבל לא יכולה יותר, רוצה לאהוב.

 

[adam33]

ומי לא רוצה לאהוב?

אני לא תוקף אותך אבל אציע לך הצעה שתשתלם לך. בהצעה הזו את תראי כיצד את יכולה להפרד מבלי לחיות עם רגשות אשמה. לכי לייעוץ או לסדנה של זוגות. את תלכי במטרה להפרד והוא ילך במטרה לשקם. שכל אחד יגיע עם הרצון לעשות כל מה שיורו לו בסדנה. בסופו של דבר יתכן שעדיין תחדדי את מה שאת חושבת כיום ויתכן שהכל ישתנה אצלך או אצלו. דבר אחד בטוח..לא יהיו סמני שאלה וכל אחד יברר את מה שהוא רוצה באמת מבלי להיות תלוי בגורמים של חרטה או צומת דרכים. מצד שני. הרי את יכולה לפעול ולהמשיך בדרכך העכשוית. לעשות הכל מבלי שאף אחד ידע מכך. אבל הבעיה היא שבסופו של דבר הוא ירגיש אם לא בשיחות איתך אז במיטה איתך שאת לא כפי שהית בעבר ולא תוכלי להעמיד פנים ואז כבר יהיה מאוחר כי את תגיעי למצב שלא יהיה לך בו שליטה.

 

[ארוכומשגע]

../images/Emo45.gif

אם את עדיין מעריכה את בעלך והוא חשוב לך, אז אני בעד טיפול זוגי לפני שאת הולכת ומממשת את אהבתך החדשה. במידה וזה אכן יתגלה (וצאי מנקודת הנחה שזה יתגלה בסופו של דבר) אין דבר יותר נורא ומשפיל בבגידה שכזו ונראה לי לפי הסיפור שלך שזה לא מגיע לו. חוצמזה שאז את תמצאי את עצמך במצב שבו את מעמידה את אהבתו של בעלך במבחן, שאם יחליט להפרד אז אחרי בגידה הזכאות שלך לסכום הכתובה ומזונות וכו', מוטלת בספק ואז מכלוב של זהב תצאי לחופשי ללא כלום. אני לא יודע אם טיפול זוגי זה יגרום לך לאהוב את בעלך מחדש, אבל לפחות הכל יהיה על השולחן עם תקווה לשני הצדדים: או שתיפרדו אחרי שניסיתם, או שתחזור האהבה לזוגיות. איך שלא יהיה ככה זה לא יכול להמשך לאורך זמן.

 

[רקדנית דבקה]

את במשבר גיל ה- 40...

את מסתכלת אחורה ומתחילה לסכם עניינים , כי אוטוטו עבורך סגירת עשור היא סוג של 'מה קורה הלאה עם מה שכבר יש לי'.. תלכי לאט לאט עם פסיכותרפיסט טוב להבין הרבה דברים לגבי עצמך. נשמע שהפן המוסרי לא מציק לך כמו ההשלכות של השינוי שאת מאד היית רוצה ליישם. הגבר שלמראית עין הכל נוצץ אצלו מהווה עבורך רק את נורת ה wake up call ללכת ולטפל בכל מה שמציק לך מבחינה רגשית, עניינים שזנחת ואת לא מעוניינת לגעת בהם, סוג של "לגעת בריגוש" כי עובדה, דברים מהותיים טרם היותך איתו בקשר רציני מעירים אותך ותוחמים גם מבלי שאת מתכוונת את היחסים ביניכם ואת נרתעת ממנו במובן מסויים. את גם צריכה להבין שכל דרך וצעד שתקבלי יהיה עליו מחיר. את לא יכולה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. להגיד 'אני רוצה לעשות מה שטוב לי' די סותר את ההתחשבות שלך בשאר הפרמטרים שציינת. לכן, אני מציעה לך 2-3 פגישות שיחה עם פסיכותרפיסט כדי שיוכלו אולי לתת לך איך תוכלי לבנות את ההחלטה שלך הכי נכון.

 

[nizat haduvdevan]

אין כזה דבר 2-3 פגישות

טיפול פסיכיאטרי או פסיכולוגי זה לא פלאפל שאוכלים בעמידה.

 

[רקדנית דבקה]

לא "שלחתי" אותה לטיפול פסיכיאטרי/פסיכולוגי

ארוך טווח כדי להגיע לשורש הבעיה (לא שאני פוסלת אבל לפחות כרגע היא צריכה כלים כדי להגיע להחלטה או להבין איפה היא נמצאת בכלל). לכן, הצעתי לה לגשת לשיחה עם מקצוען (להבדיל משיחה כאן בפורום או עם חברה או קרובה אחרת) וב 2-3 פגישות לבנות כיוון קבלת החלטה לסוגיה שהעלתה. הבחירה בסופו של דבר צריכה להתבצע על ידה בלבד. וכמה שיותר מהר, כי היא נשמעת סובלת.

 

[newlywed]

רומן מחוץ לנישואים וגירושים

השאלה כאן לדעתי זה לא האם הבחור הנוכחי הוא האחד השאלה היא האם את רוצה להשאר עם בעלך תפרידי בין ה-wake up call שקבלת לבין הבחור עצמו לכי לטיפול אישי, זה משבר גיל ה-40, ובהחלט מגיע לך לברר עם עצמך מה את רוצה לעתיד אולי זה יוביל לגירושים ואולי לא ואולי גירושים נשמע יותר מפחיד ממה שזה באמת להיות תקוע בזוגיות לא מספקת יכול להיות יותר גרוע יותר בעיקר חשוב שתביני מה את רוצה