זקוקה לעצה

[עדיקים]

זקוקה לעצה

הקטנה אמורה להכנס לגן בינואר. רשמתי אותה לגן שמרוחק מאוד מהבית מכיוון שהבני דודים שלה שם וקיבלתי המלצות חמות לגן הזה והבטחות שיעזרו לי בלקיחתה לגן כשיגיע היום. הובטח לי בגן שיהיו 20 ילדים בקבוצה וזה קסם לי מאוד ועזר לי מאוד להגיע להחלטה לשלוח אותה לגן רחוק (בשכונה שלנו היה גן שמצא חן בעיני והיו אמורים להיות בו 30 ילדים בקבוצה). המרחק מאוד הציק לי והתחלתי לחפש גן קרוב יותר. לשמחתי חברה חמודה מהפורום רשמה את בנה לגן חדש שנפתח בשכונה (אבל לא חדש מבחינת ותק) ושמעתי ממנה המלצות לגן הזה. בסופשבוע גיליתי שבגן הרחוק יש בסוף 24 ילדים, ז"א עם הקטנה יהיו 25 ואפילו יותר כי היא ממשיכה לקבל ילדים גם במשך השנה. בגן שבשכונה יש כרגע 15 ילדים ויהיו מקסימום 17 כשכמות אנשי הצוות זהה בשני הגנים. אתמול החצי שמע אותי מדברת עם הגננת וקובעת איתה לראות את הגן ואמר שיעזרו לנו (יש לנו רק רכב אחד והוא אצלי) והוא רוצה שנשאר עם ההרשמה לגן הרחוק. אני מעדיפה שלא לא רק בגלל המרחק וכמות הילדים גם בגלל שזהו נמאס לי ואני צריכה משהו שקצת יפריד אותנו מהמשפחה שלו. איך עושים את זה ברוגע כשגם ככה אנחנו עוברים תקופה לא קלה. תודה

 

[דיא]

לא ממש עצה

אבל - גן קרוב לבית הוא מאוד מאוד משמעותי. אני מגלה את זה עכשיו יותר מתמיד. הגן שלנו קרוב במידה סבירה, אבל לא מאוד קרוב. כשאני מרגישה לא טוב, ומה לעשות, זה קורה לנו לא פעם, אני מוצאת את עצמי מיואשת מהמרחק, מהזמן של ההגעה מהגן הביתה. אפילו כשאני סתם צריכה פיפי, או כשמזניקים אותי כי הילד חולה והוא בוכה. ההבדל בין 15 דקות ל-5 דקות הוא ענק ברגעים כאלה. מה גם שתוך כמה חודשים נוצרים קשרים בין הילדים וההורים בגן, ואז מה - תטיילי ברחבי בעיר כדי לבקר חבר? ככה כולם יחסית קרובים, אם את מאחרת את יכולה לבקש מאחת האימהות לחכות עם הילדה 10 דקות בגינה הסמוכה עד שתגיעי, או אפילו לקחת אותה אליה לחצי שעה. זה אפשרי, זה הגיוני, זה קורה לא פעם (אלא אם את בקשרים טובים עם מי שאחראי על פקקי תנועה בעולם, ואז באמת אין לך בעיה). כיוון שאת תהי זו שלוקחת/מחזירה אותה, זה חשוב לך. הגן הוא אמנם עניין חברתי, אבל הוא בראש ובראשונה פתרון פראקטי להורים המטפלים. ואם הוא לא פראקטי, אז הוא לא ממש פתרון. ולקמצוץ העצה - לרכז את כל היתרונות המעשיים בעד הגן הזה ולהציג אותם ככאלה. לא נראה לי שיש טעם לוויכוח כן משפחה, לא משפחה, אלא רק עובדות וצרכים. ובתוך זה כן, גם הצרכים שלך, שיהיה לך קל יותר וכו'. לגבי ההבטחה לעזרה - תודה רבה, אני אנצל אותה כל פעם שאצטרך, אבל אני מעדיפה לשמור אותה לכשבאמת יהיה צורך ולא כסידור יומי או תכוף. אני אוהבת את המשפחה שלך ומעריכה את המעורבות שלהם, אבל אני גם יודעת כמה מהר יחסי תלות מתעררים (ציטוט משיחה שלי עם האיש אתמול כשסיפר לי שאחיות שלו רוצות לעזור עם הטיפול בנושא הדיבור של בועז

)

 

[עדיקים]

תודה על התגובה

הגן המקורי רחוק מהבית ואין סיכוי שאפשר להגיע אליו ברגל. הגן החדש שעומד על הפרק גם לא ממש ליד הבית אבל במרחק סביר של משהו כמו 10 דקות. אם אני ארשום אותה לגן הקרוב לבית גם החצי יוכל לקחת אותה בבוקר לגן ואז אני יאסוף אותה בצהריים אלא אם יהיה מזג אויר שלא מאפשר ואז אני אצטרך לקחת ולהחזיר.

 

[evemon]

גם לי התלבטות דומה

רק שאני רשמתי את הילדה לגן הקרוב, כי בזמן ההרשמה לא היה מקום בגן המרוחק שהוא נחשב לגן מוצלח, עלות החודשית נמוכה יותר, ויש רק 25 ילדים בקבוצה ולא 32 כמו בגן של הילדה. אממה - הגן קרוב לבית, מלא בילדי השכונה וכמו שדיא כתבה בחוכמה זה מאוד כשהדרך לגן קצרה וכשיש חברים שגרים קרוב ולא צריך ליסוע גם לחברים. אתמול גיליתי שיש מקום בגן שרציתי כל כך לרשום אותה כשהתחילה ההרשמה אך מהר מאוד נסגרה שם ההרשמה ומצאתי את עצמי נטולת גן. לבסוף אחרי הרבה התלבטויות החלטנו על הגן בשכונה שלו מגרעות לא מעטות אך גם מעלות רבות. עכשיו שאני כבר התרגלתי לרעיון שתוך 5 דקות הליכה ברגל אני בגן ושרוב החברים בגן הם מהשכונה שלה לא ממש בא לי להעביר אותה גן. הילדה חוזרת לגן עם חיוך על הפנים צוחקת ושמחה ורוצה ללכת ל"גן של גדולים" גם ביום שבת. אז זה אומר הכל מבחינתי ואל עף שלמנהל הגן יש שם רע ואני יודעת שכישורי התקשורת שלו עם מבוגרים לוקים בחסר (הוא לא מסתדר עם אף אחד כולל הגננות והמטפלות), אני משאירה אותה בגן הזה. בקיצור אחרי שהוצאתי אני קצת קיטור אני רוצה להגיד שגן קרוב + רק 17 ילדים היה מאוד קוסם לי כי גם אני לא מאלה שאוהבים לבקש עזרה ולא בונה על עזרה של המשפחה כי לא תמיד מה שהם מציעים זה מה שמקבלים או שלא מבינים נכון אחד את השני ואז כשצריך לבקש שוב ושוב נוצר מצב לא נעים.