זקוקה לעצה
יש לי ילד (אחד מתאומים) בן 5 עם הפרעות קשב וריכוז, הוא נימצא בגן חובה במסגרת קטנה מטעם העירייה. בזמן האחרון הגננת מתלוננת (וגם אני רואה מידי פעם בבית) שהוא מנסה להרביץ, יורק, כוחני ומתקבע על דברים מסויימים, כמו למשל לצייר רק בצבעים מיוחדים בצבע מסויים, להשתלט על משחק אחד, שהוא אפילו לא משחק איתו אבל שומר לעצמו שאף אחד מהילדים האחרים לא יגע בזה וכד'. וכאשר מנסים להעיר לו, לגעור בו הוא נזרק על הריצפה עם הפנים כלפי הריצפה. ואח"כ כל הזמן מבקש סליחה ושואל מליון פעמים: את כועסת עלי? אני אבקש סליחה. ואז אני או הגננת מנסות להסביר שסליחה זה לא מספיק וצריך להבין שככה לא מתנהגים ואז עוד הפעם חוזר חלילה בקשת הסליחה וכל השאר.... יש לכם נסיון או עצה בסיטואציות דומות? אני מנסה להדגיש הרבה פעמים לפניו: שאצלנו בבית לא מרביצים, או ילדים שמרביצים בסוף לא יהיו להם חברים ועוד אימרות מהסוג הזה. יש לציין שמידי פעם כאשר הוא מתקבע לע משהו או מרגיז, אני מתפרצת עליו אם להיות כנה לגמרי....אבל מכאן ועד מכות זה ממש לא נראה לי...
יש לי ילד (אחד מתאומים) בן 5 עם הפרעות קשב וריכוז, הוא נימצא בגן חובה במסגרת קטנה מטעם העירייה. בזמן האחרון הגננת מתלוננת (וגם אני רואה מידי פעם בבית) שהוא מנסה להרביץ, יורק, כוחני ומתקבע על דברים מסויימים, כמו למשל לצייר רק בצבעים מיוחדים בצבע מסויים, להשתלט על משחק אחד, שהוא אפילו לא משחק איתו אבל שומר לעצמו שאף אחד מהילדים האחרים לא יגע בזה וכד'. וכאשר מנסים להעיר לו, לגעור בו הוא נזרק על הריצפה עם הפנים כלפי הריצפה. ואח"כ כל הזמן מבקש סליחה ושואל מליון פעמים: את כועסת עלי? אני אבקש סליחה. ואז אני או הגננת מנסות להסביר שסליחה זה לא מספיק וצריך להבין שככה לא מתנהגים ואז עוד הפעם חוזר חלילה בקשת הסליחה וכל השאר.... יש לכם נסיון או עצה בסיטואציות דומות? אני מנסה להדגיש הרבה פעמים לפניו: שאצלנו בבית לא מרביצים, או ילדים שמרביצים בסוף לא יהיו להם חברים ועוד אימרות מהסוג הזה. יש לציין שמידי פעם כאשר הוא מתקבע לע משהו או מרגיז, אני מתפרצת עליו אם להיות כנה לגמרי....אבל מכאן ועד מכות זה ממש לא נראה לי...