זקוקה לעצה... ודחוף...

[סיון026]

זקוקה לעצה... ודחוף...

אז ככה.. יש לי חבר כשנה, אנחנו מאוד אוהבים אחד את השנייה. הבעיה היא שאני באה מעולם חילוני (מאוד) ופתאום בן זוגי התחיל להתחזק בנושא הדת (משפחתו לא באה מרקע דתי) והוא מעוניין לשמור שבת, חגים,נגיעה וכו'.. (יש לצייון שהוא כבר הולך לבת כנסת מס' פעמים ביום, הולך להרצאות,שומר כשרות וכו'..) אין לי בעיה להתפשר ולשמור על כשרות אבל כשמדובר על לשמור שבת,חגים ונגיעה זה כבר מוגזם עבורי. תכננו לעבור לגור ביחד בקיץ וכעת אני לא בטוחה האם בכלל להישאר איתו. השאלה שלי האם זה פייר להגיד לו לוותר על שמירת החגים והשבת ע"מ להיות ביחד? האם להתעקש? או שאולי אני צריכה 'לשחרר' וזהו??? אשמח לשמוע את דעתכם...

 

[מריוס זכריה]

זה מאוד ברור

מי שבחר בדרך אמונית לא יכול ולא יסכים לסגת ממנה. כל מאמץ בכיוון הזה גם נועד לכישלון מראש, וגם יפגע באמון ובאהב.

יתר על כן, עליך להניח שהוא ישלים את התהליך עד קצהו, ולצורך העניין יהיה אדם ששומר קלה כחמורה. אין כמעט ספק בזה, כל דבר אחר יהיה בגדר הפתעה.

לכם הבחירה שלך מאוד ברורה: או איתו, על כל מה שזה כרוך בו, או בלעדיו. זה לא נושא למשא ומתן.

יש כן מקום למשא ומתן מסוים, במידה ואת רוצה להישאר איתו, בשאלה מה יהיה מוטל עליך לשמור. את יכול הלהניח במאה אחוז וודאות שתידרשי לשמור בבית על כשרות ועל טהרת המשפחה (שבועיים בחודש לא נוגעים, ואחר כך מקווה). אלו שוב דברים שבעולם של תרי"ג מצוות אין עליהם שום פשרה.

דברים אחרים כגון טלויזיה בשבת בחדר אחד, נסיעה שלך באוטו, ועיקר העיקרים: חינוך הילדים - אלו כן נתונים למשא ומתן.

 

[מיציפיצי1]

ברור שלשחרר

כמובן שתמיד ישנה האפשרות שתמשיכו להיות חברים והוא יעשה מה שהוא רוצה, ואת תעשי מה שאת רוצה. סביר להניח שזה לא יחזיק הרבה זמן, אבל אם את לא רוצה להרגיש שוויתרת (או שחררת) מהר מידי או יותר מידי בקלות, אז לכי על האפשרות הזאת. ככה שניכם תסבלו קצת ותגיעו בשלים לפרידה.

 

[chenby]

ברור שזה מוגזם

כי את רואה את הכל ביחד, ולמישהי שכל כך רחוקה מזה, זה נראה לא מציאותי, לא קשור, ומפחיד בעיקר.
אתם שנה יחד, עד כמה את אוהבת אותו?
אני מכירה זוג שהוא דוס והיא חילונית, יש להם כבר 3 ילדים, היא לא שומרת שבת ונוסעת עם הילדים, והוא כן.. ולהם זה מתאים.
אני גם חזרתי בתשובה, ובעלי גם חוזר בתשובה ושנינו באותה דרך ולנו זה מתאים. לא יודעת מה לך מתאים, זה רק את יכולה להחליט.
את יכולה לפני שאת מפרקת את החבילה אם הוא מאוד חשוב לך ואת באמת רואה עתיד איתו, ללכת איתו קצת לשיעורים, לברר, ובעיקר להזכיר לו שזה שהוא עושה שינוי, לא מפחית את ערך החיים שלך והבחירות שלך, ובאותה מידה לכבד אותו ואת הדרך שלו. העניין פה הוא לעשות בירור. לפרק תמיד אפשר.
אגב, לפני שהבנתי שאני חוזרת בתשובה, לא היהלי מושג איך אני אשמור נגיעה ושבת והכל.. היה מאוד גדול עליי.. ובכן, עשיתי את זה בצעדים קטנים עד שפתאום כבר ממש רציתי לשמור שבת, וממש רציתי ללכת בצניעות (הלכתי עם חצאית כמה חודשים לפני שהתחלתי לשמור שבת) מה שלא יהיה זה תהליך שאי אפשר להאיץ בו, בטח אם רוצים ללכת בדרך הזו לאורך זמן ולא כטרנד או משהו חולף. אבל שוב, זה רחוק ממך, את צריכה לברר עם עצמך מה את מוכנה. לבקש ממנו לוותר על שמירת חגים ושבת זה הרבה פחות ריאלי. בכלל לצפות שהאחר ישתנה בשביל שאני אהיה שמחה, זה לא ריאלי.. לא קשור לדת..

 

[מריוס זכריה]

מסכים אבל יש הבדל עצום בינך לבינה

את הלכת לשם בעקבות הכרה או קול פנימי, לכן לכל מעשה הייתה משמעות.
היא אמורה ללכת לשם בלי שום מוטיבציה פנימית, רק כי הוא הולך. זה לא דומה.

כמובן שיש סיכוי כלשהו שהיא תשמע כמה שיעורים ויקרה אצלה גם כן שינוי, אבל אם להיות ריאלי, יחסי ההימור בעד האופציה הזאת לא גדולים.

אבל אני בהחלט מסכים עם דרכי הנועם שלך.

 

[chenby]

אני מבינה בדיוק.

היא רחוקה מזה לגמרי. עדיין שווה לפני שהיא מפרקת, במידה והיא באמת אוהבת אותו, לבדוק. רק אם היא רוצה כמובן.

 

[seeyou]

גם כאשר מאוד אוהבים ישנם בעיות ככול שהזוגיות

מתגבשת בציר הזמן

למה לך להוסיף מטען חומר נפץ?

אני במקומך הייתי חותך בלי כעס ובלי אשמות

יוסי

No psychologist should pretend to understand what he does not understand...
Only fools and charlatans know everything and understand nothing.

Anton Chekhov

 

[איציק911]

יפה כתבת

 

[איציק911]

נראה שאין עתיד לקשר כזה כי

נגיד ותסכימו לדו קיום וכל אחד יכבד את חייו של האחר,הוא ישמור שבת ואת לא וכולי....ונגיד ותסבלו את זה שהוא לבד בשבתות ואת מבלה לבד בשבתות וכולי בשאר הדברים.

אבל שיהיו ילדים את תרצי גן רגיל והוא דתי?את תרצי בית ספר רגיל וחינוך רגיל והוא חרדי? מה תעשו?

לדעתי בלי קשר לילדים גם ככה יהיה לכם מאוד מאוד קשהההה.

לצערי לא נראה לי שהקשר שלכם יחזיק מעמד

 

[מפלצת או ילדה]

מה דחוף פה רק לא הבנתי

דחוף זה כשיש סכנת נפשות, לא עלינו. בשאר המצבים בכל הנוגע ליחסים <שהם תהליכיים בעיקרם> מוטב לקחת את הזמן לאט ובשיקול דעת. החיפזון מחלזון.
מה שאני שומעת אצלך זה שהתחלת לצאת עם גבר א', לתכנן עליו תוכניות וכו', ובאמצע החיים הוא 'התהפך' והפך למישהו אחר. אז במסגרת המשא ומתן הזוגי הכי פר יהיה להגיד לו שהשינוי שהוא עובר הוא רק שלו, את לא חלק מהעולם החדש שאליו הוא שואף להיכנס, והוא יצטרך לחשוב איך לייצר מקום גם בשבילך במסגרת השינויים שהוא עורך בחייו אם הוא חפץ בעיקרך. הוא זה שמשנה את החוזה הזוגי והוא זה שצריך לבוא עם פתרונות איך ליישב את שני העולמות. זה ברמת הרעיון. אבל נשמע שדי ירד לך ממנו בגלל כל נושא החזרה בתשובה הזה שלו שמעיק ומשבש לך את כל התוכניות

. ולדעתי עצם זה שאת צריכה לסטות מהתוכנית המקורית ולו בסנטים זה כבר מבחינתך יותר מדי. אז ברגע שזה אצלך, כאן אף אחד לא יכול להגיד לך מה לעשות. ומשהו אומר לי שגם אם תנסי והוא יתפשר וכו', זה לא יחזיק מים בגלל ההרגשה הזו שמקוננת בך.

 

[חפרניתת בעמ]

לשחרר מזל שזה קרה לפני חתונה.

 

[ivgy1980]

איך בדיוק זוג שומר נגיעה??

 

[סטנגה Joe]

דת

יכולה להיות גורם מרחיק בין בני זוג כאשר הדעות לגבי מנוגדות.
נושאים כמו נידה, חינוך ילדים, התנהלות בשבת, כשרות ועוד ועוד.
אולי זה הזמן בשבילך לבדוק טוב טוב מה את רוצה ואולי להיפרד עכשיו לפי שיפרצו הילדים והמשכנתאות.

 

[אורלי שגב10]

לשחרר

אם הוא החליט לחזור בתשובה אינך יכולה לעמוד בדרכו .את יכולה ללכת עם השינוי שחל בו ואם זה לא מתאים לך תשחררי
ותמשיכי בחייך .

 

[אייבורי]

שחררי וזהו

 

[צפרדעית82]

הבעיה בקשרים מסוג כזה

זה שלו "אסור לחלל שבת" "אסור לגעת בך לפני החתונה" "אסור לאכול לא כשר"
לעומת זאת לך יש אפשרות בחירה האם לשמור שבת או לא וכו'...
בדר"כ זה שאסור לו מושך לכיוון שלו כי בשבילו זה הכרח ובשבילך זה ברמת הבחירה.

אז כדי שיהיה מובן שיש פה שני צדדים שווים במשקלם ולא צד אחד עם דרך חיים ברורה וצד אחד עם דרך חיים יותר גמישה שצריך להתחשב בשני.
תבהירי בצורה הכי ברורה והחלטית את העמדה שלך ואת הקווים האדומים שלך.

ילך? ילך. לא ילך? תמשיכו כל אחד הלאה בדרכו