זקוקה לעידוד
בנות, זקוקה לעידוד שלכן. אני על הרצפה. לפני שנה בדיוק התחלתי את תהליך התרומה בהדסה, נסעתי לברנו, עברתי עוד 2 החזרות מוקפאים בארץ. החזרה אחרונה הניבה בטא חיובית והסתיימה בהפלה בשבוע 6. מאז עברה חצי שנה ונראה שהגוף שלי לא חוזר לעצמו. בעבר ביצעתי החזרות על בסיס ביוץ טבעי. עכשיו כבר מרגישה גלי חום וגם בדיקות הדם ומעקב אולטראסאונד מעיד על גיל המעבר (אני בת 39) . מרגישה שבחצי שנה האחרונה בזבזתי הרבה מאד זמן. כנראה שאת הסבב הבא והאחרון ( נשאר קפוא אחד) אעשה עם אסטרופם. לא בא לי בכלל על הכנה הורמונלית שכזו ואני מאמינה הרבה יותר בהחזרה על בסיס ביוץ טבעי. ברור לי שיש כאן בנות ( ואולי אפילו רובן) שנקלטו להריון עם אסטרופם והכנה מלאכותית של הרחם. מעבר לזה, הבן שלי כבר שואל שאלות- בן 4.5- למה אין לנו תינוק או תינוקת ? והיום אפילו שמעתי את חברה מהגן שלו שואלת אותו למה אין לו אחות? והוא ענה כי ככה
נקרע לי הלב, אני שבורה, רצוצה. לא מוצאת ענין בכלום. מרגישה מאוכזבת ונמצאת בעצב עמוק. לא יודעת איך להמשיך מכאן למרות שברור לי שאנחנו ממשיכים. פשוט לא מסוגלת לוותר על הרעיון הזה. רוב הבנות שנסעו איתי לברנו כבר ילדו וחלקן באמצע הריון. לא מבינה איך אני נשארתי מאחור.. כ״כ מתסכל. זקוקה לעזרה שלכן, הכוונה ומילה טובה. מרגישה ממוטטת ויודעת שזה כבר פוגע בי באספקטים אחרים ( בעבודה, עם בן הזוג, ההסתרה מהמשפחה, חברות, דימוי ובטחון עצמי ועוד. פשוט מרגישה דפוקה) סורי על האורך אבל שפכתי כאן את הלב..
בנות, זקוקה לעידוד שלכן. אני על הרצפה. לפני שנה בדיוק התחלתי את תהליך התרומה בהדסה, נסעתי לברנו, עברתי עוד 2 החזרות מוקפאים בארץ. החזרה אחרונה הניבה בטא חיובית והסתיימה בהפלה בשבוע 6. מאז עברה חצי שנה ונראה שהגוף שלי לא חוזר לעצמו. בעבר ביצעתי החזרות על בסיס ביוץ טבעי. עכשיו כבר מרגישה גלי חום וגם בדיקות הדם ומעקב אולטראסאונד מעיד על גיל המעבר (אני בת 39) . מרגישה שבחצי שנה האחרונה בזבזתי הרבה מאד זמן. כנראה שאת הסבב הבא והאחרון ( נשאר קפוא אחד) אעשה עם אסטרופם. לא בא לי בכלל על הכנה הורמונלית שכזו ואני מאמינה הרבה יותר בהחזרה על בסיס ביוץ טבעי. ברור לי שיש כאן בנות ( ואולי אפילו רובן) שנקלטו להריון עם אסטרופם והכנה מלאכותית של הרחם. מעבר לזה, הבן שלי כבר שואל שאלות- בן 4.5- למה אין לנו תינוק או תינוקת ? והיום אפילו שמעתי את חברה מהגן שלו שואלת אותו למה אין לו אחות? והוא ענה כי ככה
נקרע לי הלב, אני שבורה, רצוצה. לא מוצאת ענין בכלום. מרגישה מאוכזבת ונמצאת בעצב עמוק. לא יודעת איך להמשיך מכאן למרות שברור לי שאנחנו ממשיכים. פשוט לא מסוגלת לוותר על הרעיון הזה. רוב הבנות שנסעו איתי לברנו כבר ילדו וחלקן באמצע הריון. לא מבינה איך אני נשארתי מאחור.. כ״כ מתסכל. זקוקה לעזרה שלכן, הכוונה ומילה טובה. מרגישה ממוטטת ויודעת שזה כבר פוגע בי באספקטים אחרים ( בעבודה, עם בן הזוג, ההסתרה מהמשפחה, חברות, דימוי ובטחון עצמי ועוד. פשוט מרגישה דפוקה) סורי על האורך אבל שפכתי כאן את הלב..