זקוקה לעידוד

efrat211

New member
זקוקה לעידוד

אני מבקרת לעיתים רחוקות בפורום, ולא מגיבה רק קוראת,,,
עברתי ניתוח לפני שנתיים ומאז ניסיתי עם בעלי להיכנס להריון אבל אז נודע לנו שיש לו בעיה גנטית תסמונת קליינפלטר
לאחר שניסינו לטפל בבעיה שלו ללא הצלחה הפיתרון היחיד שהוצע לנו הוא תרומת זרע, שלא הייתה מקובלת עליו ולא עליי
מאז ובמהלך כל ה-5 שנים שאנו נשואים כל אירוע משפחתי הפך לקושי, לשמוע בכל פעם בקרוב אצלכם או כל הזמן המבטים לכיוון הבטן שלי הנסיונות לברר כל הזמון נווו יש משהו??
לראות את כל הבני דודים ודודות שהתחתנו אחרינו בהריון גורמים לי תמיד מחנק בגרון, אבל תמיד הסתדרתי עם זה כי הם יחסית רחוקים,
אבל החג הזה גיליתי שאחי שהתחתן רק השנה ונשוי בקושי כמה חוד' בהריון-- כמובן שלי לא סיפרו ההורים שלי יודעים אבל רק אחותי גילתה לי ואמרה לי לא לספר-- אף אחד ממנה לא יודע שגם אני יודעת,
כל החג הזה בכיתי וגם עכשיו אני בוכה קשה לי לקבל את זה שאני הבכורה וההורים שלי יהיו סבא וסבתא והנכד\ה ה-1 לא יהיו ממני, ולהיות איתם כל החג היה קשה ולהסתיר מהם שאני יודעת, אני כבר מרגישה שהיחס השתנה וקשה לי
 

liats80

New member


היי אפרת.
אני מצטערת לשמוע על הקושי שאת חווה.
זה ממש לא מצב פשוט והאמת היא שקשה לי לחשוב מה אני יכולה לכתוב שיעודד אותך

לא קל לעבור חגים וארועים משפחתיים, לראות את ההריונות והתנוקות של אחרים... היש שלהם תמיד מדגיש את האין שלנו...
יכול להיות שאם תשתפי את המשפחה שלך איך את מרגישה ותסביריר להם כיצד היית רוצה שיתיחסו אלייך יהיה לך יותר קל.ֿ
ואולי תוכלי לקבל תמיכה מאחותך.
בקשר להורות עצמה כמובן שקשה לי לעזור...
בתפיסת העולם שלי ניתן להיות הורים גם מבלי להרות או להעביר את הגנים שלנו.ֿ.. אבל זו אני.
אני מבינה שכרגע תרומת זרע היא לא אופציה מבחינתכם מהסיבות שלכם.
אולי יהיה לכם קל יותר עם אימוץ שבו שני בני הזוג במצב דומה? זה כמובן לא מתאים לכל אחד.
יכול להיות ששוה לכם לשקול להעזר באיש מקצוע לקבלת התמיכה שאתם צריכים כך שיהיה לכם קל יותר להתמודד עם המצב עצמו והמשפחה מסביב.
שולחת לך חיבוק חזק.

ליאת.
 
למעלה