זקוקה לעזרתכם...

[ילדת ים]

זקוקה לעזרתכם...

אני בת 16 ויש לי פחד עצום מלהתבגר...אני מפחדת לגדול... הפחד התחיל ביום האחרון של שנת הלימודים הקודמת (הייתי אז בכיתה י´)...חזרתי הביתה אחרי הבית ספר...ופשוט התחלתי לבכות...לא רציתי שתגמר השנה...לא רציתי לעלות לכיתה יא´...כל כך פחדתי מזה שעוד מעט אני מסיימת את הלימודים...הייתי פשוט בהיסטריה מזה... לפני זה תמיד רציתי כבר להיות בת 20 פלוס..לסיים את בית ספר וללמוד באוניברסיטה...אבל פתאום נבהלתי...הבנתי שאני ילדה קטנה...לא מסוגלת להיות עצמאית...אני כל כך מפחדת מהרגע שאני אצטרך לעזוב את הבית... בעיקרון, אני ממש בוגרת לגילי מבחינה רגשית...עברתי המון בחיים... אבל הפחד להתבגר תקף אותי וזה ממש מפריע לי...אני ממש בחרדה בגלל זה... לא מסוגלת להבין את זה שיום אחד אני אהיה גדולה... מצד אחד רוצה להשאר קטנה ומצד שני עדיין יש לי את הרצון מהעבר לגדול...וזה מבלבל...אבל אני עדיין נתקפת בהתפקי חרדה כשאני חושבת על זה שעוד מעט אני אהיה בת 18 ואני אחשב בוגרת... לא יודעת אם זה קשור, אבל בזמן האחרון יש לי בעיות אכילה....אני כמעט ולא אוכלת... ממש זקוקה לעזרתכם ודעתבם.. בתודה מראש...

 

[גרא.]

ילדת ים,התחושה שאת מתארת,היא

אחת מני רבות המופיעות ונעלמות בגיל ההתבגרות,כאשר לפתע את מבינה,שאוטוטו את עומדת לאבד את החופש היחסי שלך כנערה שכל מה שנדרש ממך הוא רק ללמוד, אבל את יכולה לעשות כל מה בראש שלך,ללא מחויבויות.אינך צריכה לעבוד כדי להתפרנס,או לגדל ילדים ולעשות עכשיו את כל מה שהורייך עשוים...מרבית המתבגרים,מתמודדים עם רגשות הפחד הללו,בדרך של התמקדות בהווה,במה שמכונה "כאן ועכשיו",ומשתדלים בצד המחוייבויות הלימודיות שלהם,להעביר את הזמן בפעילויות חברתיות,פעולות התנדבות,ובגל מיני בילויים מגוונים..ההתמקדות באכילת יתר (בולמוס אכילה-בולימיה),או אכילת חסר (אנורקסיה-הרעבה עצמית) שייכים לתחום של הפרעות אכילה,אינן קשורות בהכרח לתחושות הפחד שלך.לגבי הפרעת האכילה שאת נגררת אליה.יתכן שאת בדרך להתפתחות אנורקסיה,תלוי מהו משקל גופך.ילדת ים,גיל העשרה,למרות לבטי ההתבגרות,הוא חד פעמי,תקופה שמרביתינו הבוגרים יותר מתגעגעים אליה,בנוסטלגיה רבה.נכון,זוהי תקופת מעבר מילדות לבגרות,תוך הכנה פיזית ומנטאלית לקראת מיקומך כאדם בוגר בהמשך חייך.אפשר לעבור את התקופה,כפי שאת מתארת,בחשש,ובחוסר רצון להפרד מהילדות,וחוסר המחוייבות,ואפשר דווקא לנצל את התקופה הזו מה שיותר,דווקא משום שאניך מחוייבת למאום,והכל כמעט פתוח בפנייך..כפי שציינתי,התמקדי כמה שיותר בחיי חברה,בחברות אישיות,בחבר..גווני את חוויותייך עד כמה שאפשר..ים (רק בקיץ הבא),בילויים,הגבירי את חיי התרבות שלך,בקרי בהצגות,סרטים וכו´.ונצלי כל רגע שיש לך...האמיני לי,שם,בתוך החיים הבוגרים,יש כלך כך הרבה מה שצריך לעשות,ואים כמעט זמן לעשות מה שבאמת רוצים לעשות.

 

[ילדת ים]

תודה על התשובה..

עזר לי לדעת שזה משהו נורמלי לגיל ההתבגרות... תודה!!