רעב זו בריאות
אם לא היינו רעבים, היינו אנורקטים מרוב רצון לרזות עוד ומהר. ב"ה שאנו רעבים, כדי שיהיה לנו מוטיבציה לאכול ולספק לגוף את הדרוש לו לחיים בבריאות. הגוף שלנו מבקש סדר כדי להיות מאוזן. אם את אוכלת רק בשעות אחה"צ, את צריכה לדאוג להכניס קלוריות במשך היום כל כמה שעות. גם קלוריות של חצי כוס חלב או חצי מעדן דיאט או אשל זה קלוריות, זה ארוחה. רק שצריך לפזר את זה במשך היום, כדי לשמור על חילוף חומרים תקין, וכדי לאזן את הרעב. מי שרעב צריך לשתות הרבה לפני האוכל, לאכול צירוף של חלבון ופחמימה, ולאכול מאכלים שקשה להם לעבור בטבעת (לאט לאט ובכמות קטנה) כגון לחם או שניצל, כי זה ישביע אותו בכמות קלורית קטנה. בימים שרעבים כדאי לאכול יותר, וכדאי להסתכל לאכילת מאכלים דלי קלוריות. בימים שרעבים פחות אוכלים פחות, אבל חשוב להכניס קלוריות מעטות כל כמה שעות, כמתואר לעיל. שוקולד הוא עשו, יצר הרע. מתמודדים איתו כמו שיעקב אבינו התמודד עם עשו בבואו לקראתו: דורון, תפילה, מלחמה. תפילה: מתפללים ומבקשים סייעתא דשמיא מהנותן ליעף כוח, שייתן לך כוח להתגבר על התאווה לשוקולד. דורון: מתיידדים עם השוקולד ומעניקים לעצמך רשות חוקית לאכול שוקולד במידה קטנה כל יום (או במידה גדולה אחת לשבוע). מלחמה: נלחמים בו מלחמת חרמה ככל שאפשר: מסלקים אותו מהבית, קונים רק לילדים ורק בחוץ. אפשר גם לבקש מהבעל והילדים לנעול את השוקולד שבבית. ההודאה בחולשה מולם היא כוח שעוזר מאוד בהתגברות על השוקולד. עוד תרגילים שאפשר לעשות: התניה ששוקולד אוכלים רק אחרי ארוחה גדולה (השוקולד מאבד מטעמו הנפלא, ואת מתרגלת להרגיש שהוא לא אטרקציה כל כך). התהליכים הללו לוקחים הרבה זמן, ואל תתייאשי במהלך התהליך כל עוד ההצלחות לא קורות.
שרק יהיו לנו הכוחות בע"ה