זקוקה לעזרתכם...

[קרן א ו ר]

זקוקה לעזרתכם...

שלום לכולם. מה עושים כאשר אדם (הקרוב אליכם ביותר!) זקוק לעזרה רפואית ונפשית מסרב לקבל עזרה. לא רק ממכם אלא מכל אחד. אותו אדם סובל מבעיות כרוניות ואקוטיות שמרביתן (אם לא כולן) לדעתי נגרמו ממצב נפשי (לא מחלת נפש חלילה אבל דאגות וכעס קיצוני). המצב לא היה כל כך מטריד אותי אלמלא הוא היה מתלונן לפניי על בעיותיו הרבות ועל המצוקות שלו. אני יודעת שזה לא הפורום האידיאלי לשאלה אבל אני מעריכה מאד את דעתכם והייתי מעונינת לשמוע אותה. אז מה לעשות??????? שלכם,

 

[בובי]

לעניות דעתי

ניתן לתת לו מתנה טיפול בשיאצו או מסאז עמוק זה דבר שפותח הרבה סטגנציות ומאוד מרגיע . ולחפש תירוץ כמו יום הולדת יום נישואים וכדומה. ולכוון את המטפל שיעבוד על פתיחת צי הכבד אם הוא מטפל סיני. גם מסאז תילאנדי יכול להיות מעולה לבעיה שלו. ולהגיש לו זאת בצורת מתנה ולא בצורת טיפול בהצלחה

 

[Einatm]

לא להתערב!

לא בגלל שזה לא אכפת, אלא כי אם האיש לא רוצה עזרה מיוזמתו, אף דחיפה שלך לא תעזור לו. בשביל הדוגמה בואי ניקח סיטואציה אחרת, רומנטית. חברה שלך ממשיכה לחשוב שיש לה ולאקס שלה עתיד, היא שומרת על קשר איתו, לא יוצאת עם אחרים, ומאמינה ומאמינה. את מצהד מבינה שחבל לה על הזמן, מסבירה לה את זה, אבל לה יש תמיד תשובות למה זה כן יקרה, עד שיום אחד, מיוזמתה, היא תפסיק את הקשר כי תבין שזה גמור. רוצה לאמר - כל עוד אותו אדם קרוב לארוצה לעזור לעצמו, את לא תוכלי לעזור לו. המקסימום שתוכלי לתת לו הוא כתף, תמיכה והקשבה. זה הכל.

 

[שמשון הגיבור]

אני בעד

מעבר לעובדה שזה לא יעזור, זה יכול לקחת אותו לקיצוניות הפוכה, ולגרום לו להיות אנטי, וגם לגרום נזק. (ויש לי דוגמאות להמחשה, אם צריך)

 

[m_katzmann]

למרות שכולם כאן צודקים - אל תוותרי

היי קרן אור, למרות שכולם כאן צודקים, עד שהאדם באמת לא ירצה בשינוי - את לא תוכלי לגרום אותו. ואני יודעת כמה זה כואב ומתסכל, כי יש לך את הכלים ואת נותנת לכל האחרים אבל זה שחשוב לך כל כך לא מוכן לקבל את עזרתך ואת רואה איך יום ועוד יום עובר ואיך מצבו הולך ומתדרדר ואת חסרת אונים. קרן, אל תעמדי מהצד. נסי לשכנע אותו בדיבורים, במקרים דומים בהם טיפלת, נסי לקרב אותו אל מה שאת עושה ומה שעומד מאחורי אותה העשייה. נסי למצוא תחום שהכי יתאים לאותו האדם. האיכפתיות שלך אולי בסופו של דבר תחדור. זה לא יקרה היום וגם לא מחר. ואולי אפילו בכלל לא. אבל אז תדעי שניסית. מאיה

 

[adigreen]

האם מדובר על אדם בגיל מבוגר יחסית?

 

[קרן א ו ר]

כן, קרוב לגיל 50.

 

[יעל קליימן]

אני בעד שיחה גלויה

שתפי אותו במצוקתך ,הסבירי לו שלדעתך יש פתרונות למכאוביו ושהוא רחוק מהם מרחק נגיעה . נסי להבין בדיוק מהיכן נובע הסירוב לקבלת העזרה - האם הוא סקפטי? האם הוא חושש ?, האם הוא נכווה בעבר? לאחר זיהוי הבעיה יהיה קל יותר לנסות ו "לתקוף אותה".. גם אני כמו קודמי מסכימה שאין טעם להכריח או לתחמן אותו , ואם הוא נשאר בסרובו - כנראה שזוהי הדרך בה בחר להלחם במלחמתו , עם זאת אני חושבת שבהחלט לגיטימי לאמר לו שמכיוון שהשיחות עימו הם רק לשם הקיטור שהרי ממילא הוא לא מעוניין לעזור לעצמו -ולך זה עושה רע לשמוע ולעמוד חסרת אונים שאת לא מעוניינת שלא ישתף אותך בקיטורים אלו.. וד"א השאלה הזו בהחלט במקום - ישנם המון סיטואציות שאנחנו כמטפלים נכנסים ל OVER רצון לעזור למטופל שבכלל בא בגלל שהכריחו אותו.. ערב טוב יעל

 

[m_katzmann]

../images/Emo127.gifכאשר מדובר במטופל

מסכימה עם כל קודמי כאשר מדובר במטופל, אך כאשר מדובר בבן אדם שכל כך קרוב אליך, שאינך יכול לראות אותו כבה מול עיניך- למרות כל התיאוריות וכל התסכול שווה לנסות ולפלס יחד איתו את הדרך. וגם כאשר הוא בהתחלה רק מקטר - הוא מוציא כך את כעסיו החוצה. וגם אם כל זה נעשה רק בעבור שביב של תקווה, הייתי ממצא אותו עד תום. מאיה

 

[דוד כפרי]

מה המערכת הרגשית ביניכם?

אם השאלה עמוקה מדי, אל תתייחסי אליה, אבל בהרבה מקרים של בעיות נפשיות אדם מתלונן כדי לקבל סוג כלשהו של תשומת-לב. זה יכול להיות משהו בסגנון ה"פולניה" ש"אני אשב לי לבד בחושך, אל תתאמצו בשבילי"; זה יכול להיות אחד/ת שדוקא משתמש במצבו כדי לגרום לכל העולם לכרכר מסביבו, כי הוא/היא מסכן/נה; זה יכול להיות מצב של אדם שמשרגיש שהוא משקיע את כל מה שיש לו בשביל כולם, אבל אף-אחד לא מעריך את זה - והקשיים הפיזיים הם דרך לדרוש הערכה ללהשקעה שלו; וזה יכול להיות הרבה דברים אחרים. בכל אחד מהמקרים האלה, הבעיה לא תיפטר בלי לשנות את התפקיד של האיש במערכת הרגשית שהוא יצר מסביבו: אם הוא רוצה הערכה ומרגיש (***מרגיש*** - לא משנה מה אחרים חושבים!) שלא מקבל אותה, הוא ימשיך "למשוך" אותה ע"י מצב בריאותי קשה. הנקודה היא, שאת בתוך המעגל שהאיש הזה יצר; התלונות על המצוקות שלו מטרידות אותך בגלל שיש לך קשר רגשי איתו. לפני שאת מטפלת בו, או אפילו נותנת לו עיצה נבונה, את צריכה להבין מה תפקידך במערכת הזאת, שכוללת *את נקודת-המבט שלך; *את נקודת המבט שלו; *ואת נקודות-המבט של שאר המשפחה הקרובה. את צריכה מבט "מלמעלה" על המערכת הרגשית ביניכם. מקוה שזה עוזר במשהו...

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

אוהבים- כל מה שאת יכולה זה לאהוב../images/Emo4.gif

יש לי הורים שאני מאוד אוהבת... ויש לי המון ידע כדי לעזור להם... ואני עוזרת כשהם מבקשים... ואני אוהבת ונותנת להם לקבל עזרה רפואית או להזניח דברים שנראים לי חשובים. ולצד זה, אני מזכירה שיש אופציה בכל הזדמנות שיש לי בחיוך, באהבה ובלי לנדנד. אין מה לעשות!!! גם אלוהים עוזר רק למי שעוזר לעצמו

המשיכי להיות קרן אור בחיי אותו אדם אהוב אם קשה לך לשמוע - אמרי לו/ה אימרי שאת מוכנה לשמוע אם האדם יקבל עזרה בקשי מאותו אדם קרוב לחסוך לך את התיסכול. זה כמו לתת לילד לשים את היד באש ולא לומר דבר... את יכולה, כשאותו אדם מתלונן, להזכיר לו/ה: "יש עוד אופציות... אתה יכול להמשיך לסבול או ללכת חלטיפול אם אתה לא רוצה לעשות משהו למען שינוי, קבל באהבה את מה שיש..." אני כל כך אמפתית למצוקה שלך - זה קשהההה אבל אין מה לעשות, זה שלו/ה אני אישית - שומרת מרחק וכשהנושא עולה אני אומרת: "אתה יודע מה לדעתי אתה צריך לעשות" נטרלי את הצד הזה של הקשר ביניכם שיבכה למישהו אחר... לא יודעת אם הצלחתי לעזור כי אין פתרונות קלים לבעיה שכזאת...

 

[קרן א ו ר]

אנשים יקרים - ../images/Emo23.gif../images/Emo23.gif../images/Emo23.gif

בובי, עינת, שמשון הגיבור, מאיה אלעד, יעל קליימן

, דוד כפרי ונאוה פרנס היקרה - תודה לכולכם על התשובות שבאו מהלב (מצטערת על "עוובר" הרגשנות

) אולי הפתרון הוא, מה שהכי קשה לי לעשות, וזה לתת לו לשחות במים. אני מקווה שאצליח לעמוד מהצד ויחד עם זאת לגרום לו לדעת שכשיחליט להבריא - אני פה! שלכם,