זקוקה לעזרה...

[שירי ל]

זקוקה לעזרה...

קודם כל אציג את עצמי

אני שירי, אמא לאופיר בת שנתיים וחצי ולטל בת 10 חודשים. אופיר נמצאת בגן שבו 40 ילדים כבר שנה שניה. בשנה שעברה החלו גילויי אלימות מצידה של אופיר, היא הרביצה המון בגן, הגננות פנו אלינו שוב ושוב וכל זה הסלים עד כדי כך שהוצאנו את אופיר מהגן למנוחה של שבוע וחצי בבית. לאחר שיחה עם יועצת חינוכית, אופיר הוחזרה לגן, הגננות שם נרתמו לגישה של היועצת והדברים השתפרו. יחסנו את המשברים ללידת אחותה הקטנה, שגם התגלתה כחולה במחלה גנטית ועברה באותה תקופה אישפוזים רבים והעדרות של אמא מהבית. השנה הזו התחילה ברגל ימין (אותם ילדים, צוות חדש). אבל מהר מאוד שוב חזרו התלונות על מכות ובימים האחרונים - נשיכות מאוד רציניות. אתמול אופיר תקפה ילד שכמעט לקחו אותו לבי"ח אחרי הנשיכה. אחרי הגן הלכנו לשחק בגינה וגם שם - אופיר נשכה ילדה לעיני הורים מהגן. היום בבוקר - מהומה בגן. כולם מדברים על העניין של אופיר. ההורים כועסים ובצדק, הצוות חסר אונים וכולם עם העיניים מופנות אלי. מה אפשר לעשות במצב כזה?

 

[חנה גונן]

ליבי איתך שירי..

קודם כל המון איחולי בריאות לטל,לפי מה שאת מתארת התא המישפחתי שלך ביכלל ואופיר בפרט נימצאים בתקופה קשה ועוד יותר קשה לאופיר שהרי היא בסך הכל בת שנתים,טוב עשיתם שפניתם ליועצת חינוכית אבל כניראה שיש צורך ביותר מזה,יצירת מערכת תמיכה שתלוה אותכם ואת אופיר לאורך התקופה הלא קלה הזו,שתספק נוסף למעקב תמיכה גם לכם כהורים וכאנשים, וגם לאופיר כילדה בת שנתים,בת ואחות,תתחילו מפגישה שלכם עם היועצת,פסיכולוגית והגננת שבה תגבשו אסטרטגית התמודדות ארוכת טווח מכיון שברור לכם שהקשיים הנוכחים לא יעלמו בעתיד הרחוק,כרגע אופיר זקוקה לכל ההבנה והתמיכה,האם יש לכם אפשרות לקחת עזרה? כמה עזרה יש מהמישפחה הרחבה? שלך חנה גונן

 

[ליאת +]

עצה מהירה

אין לי הרבה זמן לכתוב, אבל רק לגבי אחה"צ בגינה- כשלאביתר היו תופעות דומות (בגיל שנתיים וקצת) פשוט נמנעתי מללכת איתו לגינה או למקומות אחרים עם ילדים בשעות אחה"צ. נשמע קיצוני- אבל לא ראיתי פתרון אחר- הוא פתאום היה מתנפל על ילד או ילדה ששיחקו בתמימות לידו. אני מבינה שמה שבעיקר מעסיק אותך זו ההתנהגות בגן אבל אולי גם הפתרון ה"מניעתי" בגינה יעזור.

 

[לאה_מ]

שירי, לבי איתך ../images/Emo23.gif

נשמע שלא קל אצלכם בבית, וגם לאופיר לא קל. אני חושבת שצדקתם בכך שייחסתם את ההתנהגות שלה בשנה שעברה ללידה של טל, ואני מניחה, שגם את ההתנהגות שלה עכשיו אפשר לייחס לגדילה של טל (שודאי כבר תופסת יותר תשומת לב, אולי כבר זוחלת בבית ומגיעה לכל מקום... גם לצעצועים של אופיר...) וגם למחלה שלה שודאי גוזלת זמן ומשאבים שלכם, מכניסה מתח הביתה וממקדת עוד תשומת לב בטל. אבל מכיוון שאת אומרת שהתגובות של אופיר הן קיצוניות - עד כדי כך שכמעט לקחו ילד לבי"ח אחרי שהיא נשכה אותו - ומכיוון שאת אומרת שההורים בגן מאד נסערים, אני חושבת שכדאי מאד להתייעץ עם איש מקצוע ולקבל הנחיות וגם ליווי בתהליך הזה בתקופה הקרובה. אני הייתי פונה לפסיכולוג שמתמחה בילדים, מציגה בפניו את העובדות, ומבקשת ייעוץ איך לנהוג עם אופיר, ואולי גם ליווי לפחות בתחילתו של התהליך. אני לא חושבת שצריך להוציא את אופיר מחברת ילדים, אני לא חושבת שצריך לא ללכת איתה לגינה (מה גם שזה לא יפתור את הבעיה בגן, נכון?), אבל אני חושבת שצריך לתת לה המון זמן אמא ואבא, ליזום המון מגע (אם היא ילדה שאוהבת מגע, כמובן) - חיבוקים, נשיקות, התכרבלות במיטה, השתוללות פיזית משותפת - אפילו ברמה שאת תרגישי שאת יוזמת מגע כזה הרבה יותר ממנה, ולתת לה דרך לא אלימה לפרוק את הכעסים והתסכולים שלה (ובזה אני בטוחה שאיש מקצוע טוב יעזור לכם מאד). בהחלט צריך לחזור ולומר לה שאסור להכות ואסור לנשוך, להסביר לה שזה כואב לילדים, לומר מילה טובה כשאת רואה שהיא הצליחה להתאפק או כשהיא שיחקה יפה. ועוד שאלה - איך היא מתנהגת בסיטואציות שבהן את נמצאת איתה אצל חברה או שאתם מארחים אצלכם חבר או חברה שלה?

 

[שירי ל]

קודם כל תודה על התשובות

בסיטואציות של חבר אחד או שניים, ובכלל כאשר אני בסביבה - יש לי יותר אפשרות לפקח. ואז, כשאני רק רואה את הויכוח על צעצוע כזה או אחר מתחיל, אני ממהרת להציע אלטרנטיבה כדי שזה לא יגיע למכות. כמובן שלא את הכל אני מצליחה למנוע ופעמים רבות אני צריכה להסביר לה בדיעבד. יש ילדים של חברים שפשוט לא רוצים לבוא לשחק איתה. זה מאוד מצער אותי כי יש לי תחושה שהיא אפילו לא מודעת לכך- היא מבקשת להפגש עם אותם חברים.

 

[לאה_מ]

בדיוק בגלל זה אני חושבת שחשוב

להתייעץ ולפתור את הבעיה הזו מהר ככל האפשר, כדי לאפשר לה ללמוד אינטראקציה חברתית מועילה. בנוסף, תדריכי אותה כשאת רואה שהיא מתרגזת ופונה לאלימות - "את רוצה את הבובה? בואי נבקש מדנה שתתן לך אותה כשהיא תגמור לשחק בה", "את כועסת שרועי חטף לך את הצעצוע? נכון, בואי נבקש ממנו שיחזיר לך"...

 

[iris and ben]

הי שירי

הנושא מאוד לא נעים, אבל חשוב מאוד שלא ייתיגו את אופיר! יש לי שאלה לגבי מס' הילדים בגן-כמה גננות יש על כמות הילדים בגן? איך הם מחולקים לקבוצות?

 

[תמיד שניה]

אופיר קטנטונת

וצועקת לתשומת לב וליחס שבכורח הנסיבות כנראה שהיא מרגישה שחסר לה. אני הייתי שוקלת להחליף את המסגרת למסגרת קטנה יותר שבה יש הרבה פחות ילדים להתמודד איתם ויש לצוות יותר פנאי לפינוקים ויחס אישי,במקביל הייתי מציעה למצוא זמן בלוח הזמנים המשפחתי שמאפשר לך ולאופיר לבלות לבד אחת עם השניה ולהתחזק מה שאני אומרת שנראה לי שקרו המון דברים שדורשים מאופיר המון התמודדות כוחות וויתורים והיא כולה בת שנתיים. תיהיו סבלניים איתה,זה הכי חשוב בהצלחה

 

[נעה גל]

אני חושבת שתמיד שניה צודקת מאוד

אני יודעת שלא מדובר על פתרון ריאלי, ושסביר להניח שלא תוציאו אותה עכשיו מהגן, אבל, כשקראתי את ההודעה שלך זו המחשבה הראשונה שעלתה לי. ישנם ילדים שלא מצליחים לקבל את תשומת הלב שהם זקוקים לה במסגרות גדולות ואז, מה שקורה שהם מעדיפים תשומת לב "רעה" על חוסר תשומת לב. תוסיפי לזה לחצים של הריון של אמא, לידה של אחות, הורים מודאגים בגלל מחלה והנה לך מתכון כמעט בטוח למכות. אני חושבת שכדאי לדבר עם הגננת ולדאוג שתהיה לאופיר מטפלת אחת שתהיה אחראית עליה. אני לא מתכוונת שינטרלו מטפלת אחת שתסתכל רק על אופיר ולא תעשה שום דבר מעבר, אלא, שהיא זו שתגש אליה, תפעיל אותה באופן יזום, תחליף לה חיתולים, תשב לידה בארוחות (או לפחות בשולחן שלה). תשומת לב ממוקדת ממבוגר אחד בגן עשויה להפחית את הלחצים של אופיר.

 

[לאה_מ]

../images/Emo45.gif רעיון מעולה!

וגם לי החלפת גן לא נראית. נשמע לי שאופיר חוותה מספיק שינויים לגילה.

 

[ליליה והגמדים]

40 ילדים

זה קצת הרבה אפילו בשבילי

 

[iris and ben]

גם לי זה נראה המון ולכן שאלתי....

את מה ששאלתי. אני יכולה לספר שבארה"ב במדינה בה אני חיה, החוק הוא: מטפלת/גננת לכל 4 ילדים בגיל הזה!

 

[שירי ל]

../images/Emo128.gif עדכון מאצלינו...

אז קודם כל לא החזרתי את אופיר לגן. מה שלא יהיה- לאווירה כזו שבה היא מתוייגת כל כך לא רציתי שתחזור. מה גם שמאוד לא אהבתי את ה"כעס" של הגננות עליה, ורציתי שתהיה קצת בבית, עם פינוקי של אמא. היום בדקנו גן נוסף, שנראה מאוד נחמד, והחלטנו שבשבוע הבא אופיר תבקר קצת בגן החדש לראות אם יש שינוי בהתנהגות שלה באווירה אחרת, במקום עם פחות ילדים ופחות "רעש" נפשי. אני מקווה שהצעד הזה הוא צעד סופי של הוצאת אופיר מהגן הזה, שעם כל הרצון הטוב לא הצליח לתת מענה לבעיות שלה והיא הגיעה שם לרמת תסכול כל כך גבוהה. אגב, דעתי היא שהנשיכות הללו הן פשוט ביטוי של תסכול. אופיר ילדה ורבלית ועצמאית. גם אם לא מבינים אותה היא מסתדרת לבד.

 

[ליליה והגמדים]

../images/Emo45.gif

 

[תמיד שניה]

בהצלחה../images/Emo140.gif

 

[נעה גל]

המון בהצלחה

למרות שאני חייבת להגיד משהו על המשפט הזה: "...גם אם לא מבינים אותה היא מסתדרת לבד..." - אל תסמכי על זה. אופיר היא פעוטה בת שנתיים וחצי, היא זקוקה לכל תשומת הלב שבעולם.