זקוקה לעזרה

[מחכים ומצפים]

זקוקה לעזרה

אנחנו זוג בתחילת שנות השלושים שלנו ביחד כבר 6+ שנים נשואים 2+ שנים. בשנתיים האחרונות אנחנו מתגוררים בארה"ב . בשנה וחצי האחרונות אנחנו מנסים להביא ילד לעולם , בהתחלה באופן טבעי ובשנה האחרונה עם טיפולים (די קשים שלא עלאה אתכם בהם) . תמיד חיינו ידעו עליות ומורדות. ומאז שעברנו לכאן בעיקר מורדות ובעיקר בגלל העבודה התובענית של בעלי. לפני כחודש בערך נכנסתי בשעה טובה להריון שמחתי ופרחתי כמו שבחיים לא הייתי ... רק בעלי לא שמח ולא פרח

כלום... כאלו זה לא נוגע אליו... ניסיתי לדבר להבין לשאול - כלום - רק תשובה אחת - לא יודע!!!!! מיד חשדתי שמדובר ברומן מהצד ובגלל זה ההתלבטות שלו בנושא ... הוא מייד הכחיש אבל זה עדיין לא אומר שזאת לא האמת. לפני שלושה ימים הופסק ההריון בגלל שהוא לא התפתח , בעלי בנסיעה עסקים , התקשרתי אליו שבורה לגמרי - החלום שלי התנפץ לרסיסים. הוא לא בכה, הוא לא כאב והץנהג כאילו מדובר במישהו זר ... הוא לא ביטל את הפגישות שלו ולא חזר הביתה.. מצאתי את עצמי מתמודדת עם נושא כל כך טעון רגשות לבד .. יומיים שכבתי במיטה כמו מתה לא אכלתי רק שתית ובכיתי .. והוא עדיין מתנהג אלי כמו זרה ... דיברנו בטלפון והוא הקדים את הטיזסה במספר ימים (ווהו...) ... הוא חוזר לםה ואני החלטתי שזהו ... אני לא רוצה יותר במשך השהות שלנו כאן אני מחזיקה את הנישואים בשיניים ואני לא יכולה יותר זההקש ששבר אותי אם בשעה כזאת הוא לא יכול להיות איתי אז מתי כן ? אם הוא לא מסוגל לשמוח איתי, לנחם אותי, לחבק אותי כשאני צריכה , אני לא צריכה אותו .. איך עושים את זה ? עוד לא התאוששתי מהמשבר של הפסקת ההריון ואני כבר צריכה להכנס למשבר הגירושין. help

 

[איש המערות]

לא לערבב עצב בעצב

כמו שלא מערבבים שמחה בשמחה. איבוד הריון בשלביו הראשונים הינו דבר נפוץ. הכאב המלווה אותו ברור. מכאן ועד למסקנה של גירושין בעקבות התייחסות "קרה" של בעלך הדרך ארוכה. כרגע את צריכה להחלים מהכאב של אובדן ההריון. שנתיים אתם נשואים ושנתיים גרים בארה"ב. שינוי כפול ומהותי בחייכם. למיטב ידיעתי, בארה"ב לא נהוג לבטל פגישות עסקיות "סתם כך" (גם אם עבורך העולם חרב - הפסקת הריון היא סיבה "לא רצינית" לבעל לבטל פגישות, אם את עצמך לא בסכנה של ממש). הייתי פעם בקורס שניתן ע"י מרצה אמריקאי ששהה בלונדון מטעם החברה (הקורס היה בארץ). במהלך הקורס אשתו ילדה את ידם הראשון. היא היתה לבד בלונדון. המרצה לא החסיר דקה מהקורס וסיים אותו כמתוכנן. החלימי מהכאב של אובדן ההריון, לבני אחרכך עם בעלך את מערכת היחסים ואופי התקשורת ביניכם ורק אז תחליטי לאיזה כיוון את לוקחת את עצמך בזוגיות הזו. בהצלחה.

 

[האופטימית2]

לא מערבבת אבל---

זה כורח המציאות לצערי איבדתי את ההריון ואני מתגרשת... הלוואי וההתנהגות ה"קרה" היתה חד פעמית לצערי זה קרה הרבה יותר מפעם אחת ... הרבה יותר מפעם אחת ישבנו ודיברנו ואמרנו שמנסים שוב ופותחים דף חדש .... בנתיים יש לנו כבר ספר מרוב דפים שפתחנו וזה לא צריך להיות ככה שננינו לא מאושרים וחבל שזה צריך היה להיות דווקא עכשיו אבל זה קרה וזהו. לגבי ביטול הפגישות, בעלי בארץ כרגע , וכמו שאתה יודע עם ישראלים אין בעיה ... לדחות לבטל וכדומה .... ובמצבו הוא יכל להרשות לעצמו לעזוב הכל ולחזור .... לצערי זה לא קרה ... תודה על התמיכה

 

[niva99]

לפני שמפרקים...

כאבתי לקרוא את מכתבך.אני יודעת מה עובר עליך:הטיפולים הקשים ,התקווה,הבדידות,כאב האובדן ... וזה שאין לך מי שיתמוך ויחזק אותך בשעות קשות אלו. אך יש לי מספר שאלות אליך:אתם מכירים כ-8 שנים (תקופה לא מבוטלת) מהי עמדתו הכללית בנוגע לילדים? האם הוא רוצה כמוך? אולי הוא פוחד משינוי הסטטוס? הרי ילדים זה לכל החיים וזה בילתי הפיך. שלא לדבר על האחריות הרבה. לעניות דעתי את צריכה לשבת איתו לשיחה רצינית,בה תעלי את כל הנקודות הקריטיות לגביךולפי תשובותיו-תשפטי ותדעי מה עליך לעשות. מחזקת אותך.מאחלת לך כח -אל תישברי.תהיי סבלנית.אל תעשי מעשים נמהרים שאחר-כך תצטערי עליהם.כי קשה ללחום מלחמות של גרושין כשעדין לא יצאת ממשבר אובדן ההריון.קודם תתחזקי-שלא תקרסי.

 

[האופטימית2]

ניבה תודה על כל מילות העידוד

אנחנו מכירים כבר שש שנים מתוכם שנתיים נשואים ... וגם זאת תקופה לא קצרה שבמהלכה ידענו יותר ירידות מאשר עליות. עמדתו הכללית לגבי ילדים משתנה כל יום , והרי ידוע שאם הולכים לטיפולים זה בהסכמת שני בני הזוג (לצערי עדיין אנחנו זקוקות לבן המין השני כדי להביא ילדים) הוא ידע שהטיפולים יביאו לילד ובכל זאת עם חששות גדולים שאני מגלה אותם רק היום הלכנו לטיפולים , היום אני גם מגלה ש"הוא עשה את זה בשבילי" שלדעתי האישית זאת הטעות הכי גדולה שלו ובגלל זה הוא מתנהג כמו שהוא מתנהג. ישבנו ודיברנו וליבנו יותר מפעם אחת לצערי את כל מערכת הנישואים הזאת. עכשיו היא הגיעה לרמות הרבה יותר גבוהות מאי פעם, מבחינתי אין דרך חזרה כי אני יודעת מה אני רוצה מבנזוג --- עד לפני שהתחתנו קיבלתי את כל מה שרציתי - חום אהבה ואכפתיות, אח"כ הייתי מובנת מאליו והכל התפוגג , אני לא יודעת אם הוןא יכול לחזור להיות האיש שהכרתי לפני החתונה ... ולצערי אני חוששת שלא ולכן אני נחושה בדעתי לעשות את הצעד הזה וללכת לקראת הגירושין. תודה על התמיכה והעידוד

 

[seeyou]

רק בעלי לא שמח - ../images/Emo108.gif..לך-../images/Emo140.gif

Advice is what we ask for when we already know the answer but wish we didn´t. מצב עדין! מה שרואים מכאן-לא רואים משם! רצוי שתבדקי היטב את החשדות שלך בקשר לנאמנותו של בעלך,לפני שתפני שנית לטיפול בהבאת ילדים ...

 

[המיתבונן]

ענין של בילבולים

לא היתרשמתי שישנה סיבה מהותית שמחייבת לקפוץ אל פתרון הגירושין, אלא אם כן חסרים נתונים. בעיקרון, לא צריכה להיות מציאות שתניע די שחושבים שהיא קיימת כדי שיבואו ההנעות. כלומר- לא חשוב אם הוא אכן מנהל רומן או לא חשוב מה הן עוצמות המחשבות שלך בנושא וכמה הן מפריעות לך בהתגלגלותם של החיים, האם הם ניסבלים? שהרי עצם החשד מעיד שאין לך אימון בבן זוגך ודי בזאת כדי להצביע על קילקולים. העוצמות אל מול הפתרון? ממש לא ניתן להבין מדבריך. הטראוומה של ההריון, על רצף הזמן, היא בת חלוף, ואינה מצדיקה פתרון הגירושין, גם לא מעידה רק על רומן, אלא גם על אפשרות הרומן, ישנן סיבות אחרות ושוב אין מבינים מדבריך. חסרים הרבה נתונים לתמונת הרקע. מצטער כל טוב