זקוקה לעזרה!

אתה צודק...

אכן מדעי המחשב הוא תחום שהסיכוי שאני אשובץ בו בצבא הוא גדול בהרבה מהסיכוי שאני אשובץ בתפקיד בתחום הביולוגיה, פשוט בגלל העובדה שאכן מספר התפקידים בביולוגיה מועט מאוד.. אבל מה לעשות שלבי נוטה לביולוגיה, יותר מאשר למדעי המחשב... הכיוון שלי הוא באמת, כמו שאמרת, ביואינפורמטיקה, כי זה משלב את האהבה שלי לביולוגיה, עם הפרקטיקה של מחשבים... אני לא חושבת שאני ארצה או אוכל ללמוד רק מדעי המחשב. אומנם יש לי משיכה למחשבים, אבל כמו שכבר אמרתי, ביולוגיה זה התחום שלי.
 
זה לא ממש ככה בארה"ב...

אפילו די ההפך... רוב האמריקנים שמחליטים ללכת ללימודים גבוהים הולכים אחרי התיכון לקולג´ ולא לאוניברסיטה... בקולג´ הם לומדים הרבה מאוד נושאים שהם בוחרים על מנת שבעתיד, לפני האוניברסיטה יהיה להם מושג הרבה יותר מוגדר לגבי מה הם רוצים ללמוד... ואגב...בעיקרון אני מסכים איתך שהמון פעמים,גם אחרי צבא אתה לא בטוח שאתה יודע מה אתה רוצה ללמוד,אבל יש הרבה מקרים שאתה דווקא כן יודע יותר טוב ממה שידעת כשהיית בן 17... זה מכיוון שיש לך ידידות שהשתחררו לפניך והתחילו ללמוד,והן יכולות לספר לך על הלימודים. יש את חבירך מהתיכון שהלכו לעתודה,ויש חברים שהתחילו ללמוד בזמן שאתה היית בטיול או עבדת. קיצר,זה נכון שהרבה פעמים המצב לא שונה,אבל בטוח יש יותר סיכוי שתדע בעתיד יותר טוב ממה שאתה יודע עכשיו משיש סיכוי שזה יהיה ההפך... פייד!
 
זקוקה לעזרה!

כל חיי בערך ידעתי שאני רוצה ללכת לעתודה.. לא שדחפו אותי לזה, אבל בואו נגיד שגם לא לא דחפו אותי... בכל מקרה.. עכשיו, אני בחופש לפני יב´, ועומדת בפני ההחלטה... אומנם עדיין לא קיבלתי צו ראשון אפילו (אני די קטנה יחסית... ילידת ספטמבר..) אבל אני מודעת לכך שאם אני רוצה ללכת לעתודה אני צריכה לגשת לפסיכומטרי בסביבות אוקטובר. אני לא יודעת מה אני רוצה לעשות... אני יודעת שאם אני אלך ללמוד אני אלמד או מדעי המחשב או משהו בתחום הביולוגיה... הייתי רוצה לקבל ממכם, חברי הפורום, עזרה!! אין לי שמץ של מושג האם זה הכיוון הנכון שלי, והתהיות האלה התחילו לי רק בשנה האחרונה.. אני מפחדת שאם אני אלך לעתודה אני אפסיד חלק מהחוויה הצבאית... בבקשה.. עזרו לי... תודה, שירלי.
 
אין מה להגיד על זה

מה השאלה? ברור שתפסידי את החוויה הצבאית, אבל תקבלי חוויה צבאית אחרת. מה הבעיה אני לא מבין? מה השאלה? אם תעשי עתודה אז תעשי עתודה? זו השאלה? התשובה כן
 
אמממ...

אם זה הכיוון שלך או לא ? זה את תדעי לאמר, בכל אופן תחשבי מה יוצא לך בכל מצב - 1) צבא שנתיים, מה שאומר החוויה הצבאית שאת חוששת אולי לאבד ואחר כך הלימודים שזה ארבע שנים בתחומי ההנדסה. 2) קודם כל לימודים, מתישהו באמצע (או לפני) טירונות, את מתחילה צבא בגיל 22 ומסיימת 5 שנים אחר כך. אז מצד אחד אין לך שנתיים של קבע (אם את הולכת לצבא) ומצד שני אין לך ניסיון כשאת יוצאת לשוק. מצד שני את יוצאת לשוק עם ניסיון של חמש שנים בצבא שזה יתרון רציני אבל עד שאת משתחררת את בת 27. בכל מקרה אם את באמת חושבת לעשות עתודה תבדקי את זה טוב שלא תיכנסי לזה סתם ותגלי שזה לא בשבילך (ואולי זה דוקא יתאים לך). כדאי גם לעשות את הפסיכומטרי כדי שאם תחליטי יותר מאוחר שזה מה שאת רוצה אז יהיה לך את הציון ביד ולא תהיי בלחץ. אגב, אני הצגתי את זה בצורה מאוד פשטנית אז כדאי (מאוד) להקשיב טוב לעוד אנשים.
 

Ohlakin

New member
המ..

דבר ראשון, אני ממליץ ביותר לעשות את הפסיכומטרי בחופש הזה, אם זה אפשרי ואם את באמת מעוניינת. אני לקחתי את הקורס של קידום קצת לפני החזרה ללימודים, וזה לא ממש העיק על החופש אבל היה קל. ואני חושב שמאוד תרם להצלחה במבחן. אחרי הצבא לעשות את הפסיכומטרי זה סיבוך כי צריך להזכר בכל המתמטיקה.. אבל עכשיו זה *ה* זמן. והתוצאות למבחן נחשבות משך.. 7 שנים או משו דומה, כך שבכלל אין בעיה אם את לא בוחרת בסוף עתודה ללכת לצבא ואז לטייל או לעבוד או מה שאת רוצה כמה שנים.. ואז להתקבל לאוניברסיטה על בסיס הפסיכומטרי שעשית עכשיו. לכן אם את שוקלת ללכת לעתודה, או בכלל לאוניברסיטה בשנים הבאות אני ממליץ עכשיו לעשות את הפסיכומטרי, כשיש לך את השילוב של זמן פנוי (חופש) וראש של לימודים.
לגבי העתודה.. ברור שלא תהיה אותה חוויה מהצבא כמו לקרביים או לג´ובניקים אחרים. סך הכל את מגיעה לצבא כמה שנים אחרי, ועם הכשרה מאוד שונה. אבל זה לא מה שאני הייתי מודאג ממנו מכיוון שלשמור כש"ג או באבט"שים זה לא הדבר שהכי הייתי רוצה לזכור מהצבא. ועם העתודה סביר להניח שתגיעי לתפקידים הרבה יותר מעניינים. מה שכן הייתי עושה אם אני הייתי יודע אז מה שאני יודע היום, זה לברר בשנתון של האוניברסיטה את השעות ולבוא מדי פעם להרצאות של המקצועות שאותם חשבתי לקחת. לראות מה יש שם, איך לומדים את זה ועד כמה זה באמת מה שחשבתי שזה זה. גם כן באמת לחשוב אם אחרי שאת מסיימת את הלימודים אם את מוכנה ללמוד עוד 3-4 שנים. ושלא כמו בבי"הס, שם אפשר לא להכין ש"ב ולא ללמוד כמעט ולהוציא ציונים מעולים, צריך ללמוד, והרבה. מדעי המחשב זה המון עבודות בית, ובתחום הביולוגיה יש המון חומר שצריך ללמוד וחלק גדול לבד. ס"הכ אני ממליץ לדאוג יותר מהאוניברסיטה מאשר מהצבא, וללכת לברר שם אם זה המסלול שאת רוצה.
מקווה שעזרתי ארז
 
תודה לכולם... ו....

טוב, באמת תודה לכולכם על הניסיון לעזור לי... ואני מניחה שבאמת לא ממש הבהרתי את ה"בעיה" שלי... טוב, אז... אני יודעת שאני רוצה ללכת לעתודה, כי מבחינתי זהו הדבר הכי טוב לעשות, מכל מני סיבות... אבל העניין הוא שאני קצת מפחדת מפני שאיך שאני רואה את זה, אני לא כל כך בטוחה שבגיל 17 אני מסוגלת להחליט מה אני ארצה לעשות בחיי הבוגרים. ושוב, איך שאני רואה את זה, אדם שהולך לעתודה בעצם קובע לעצמו מגיל צעיר מאוד את מסלול חייו: הוא לומד, ומקבל תואר בתחום מסוים, ואחר כך בצבא הוא עוסק בתחום הזה, ולפי החישוב הפשוט, בערך בגיל 27 הוא יוצא מהצבא, עם הרבה ניסיון, אבל בתחום אחד בלבד. איך אני יכולה היום להחליט מה אני רוצה לעשות בעשר השנים הבאות? למרות שיש הרבה יתרונות בעתודה, זה באיזשהו מקום קצת סגירת אפשרויות, לא? ולמרות שאני יודעת במה אני ארצה לעסוק בחיי הבוגרים, יתכן ואחרי שנתיים של צבא, אני אראה את הדברים אחרת... ומצד שני, יכול להיות שכמו אנשים שאני מכירה, שלא ידעו מה הם רוצים ללמוד לפני הצבא, עשו צבא, וגם אחר כך לא ידעו מה הם רוצים ללמוד, גם אני לא אדע.בטוח שההחלטה שאני אחליט אחרי הצבא תהיה יותר טובה? בפירוש לא... ובקשר לפסיכומטרי, אני בלי ספק אעשה אותו הקיץ..
 

bodas18

New member
שירלי, תרגעי ../images/Emo13.gif

את באמת לא צריכה להיות לחוצה מכל העסק... תעשי פסיכומטרי בשקט ותפטרי מזה. מסלול העתודה הוא מסלול שאת יכולה לנשור ממנו עד הרגע האחרון. יש לי המון ידידות שהלכו לכנס של עתודה, המשיכו במסלול, וברגע שקיבלו זימונים לתפקידים אחרים בצבא שהן רצו (מאמנת טיסה, מאבחנת פסיכוטכנית, מודיעין וכו´) והתקבלו אליהן, הן עזבו את העתודה. זו בכלל צריכה להיות המנטליות שלך. תפתחי כמה שיותר דלתות ותסגרי בסוף את אלו שאת מוותרת עליהן... בקיצור, אין לך מה לדאוג :)... בהצלחה!
 
למעלה