זקוקה לעזרה

מירב203

New member
זקוקה לעזרה

הבת הקטנה שלי מעדיפה את אבא שלה יותר ממני .כל היום היא מחפשת אותו ומתעלמת ממני..אני מנסה להיות איתה כמה שיותר אבל מרגישה שהיא ממש לא בענין ושבעלי רק בראש שלה..אני ממש נעלבת מזה אתמול זה הגיע לשיא שרציתי לצאת איתה לפארק מיים אז היא אומרת לי לא רוצה, אני רוצה ללכת עם אבא ולא איתך...ממש ירדו לי דמעות לא מבינה מה עשיתי לה רע אז נכון היתה שנה מאוד לחוצה לי עם העבודה והלימודים ואבא היה הדומיננטי בבית אבל מה אני לא קימת כבר מה עלי לעשות אני כבר מיואשת... תודה
 

simple lilo

New member
בהצלחה../images/Emo140.gif

אם את רוצה שהיא תאהב אותך יותר, או לפחות במידה שווה, את צריכה את שיתוף הפעולה של בעלך (יש להניח שהוא לא יוותר בקלות על תפקיד "המועדף".. אבל שווה לנסות). כל מה שאת צריכה לעשות זה להפוך להיות המפנקת... *רק* המפנקת. את כל ענייני המשמעת תשאירי לו... את רק על תקן המפנקת: זאת שנותנת ממתקים, הפתעות, חיבוקים ונשיקות... והוא זה שכשצריך לצעוק או להגיד -לא, ו-אסור.. נכנס לפעולה. תאמיני לי ... היא תאהב אותך עד לב השמיים!
כמובן שזה חייב להיות זמני... אחרי שתשגי את המטרה המצב צריך לחזור ולהיות שוויוני... כלומר אם יש "לא" אז זה 'לא' של אמא ואבא *ביחד*.. כל העניין זמני ביותר והוא נועד רק כדי לפצות על הזמן שלא היית, אחרי שהיא תחזור להעדיף אותך... את יכולה לחזור להיות אמא רגילה - לילדה, שאוהבת את אבא ואמא שלה, במידה שווה! הצלחה מובטחת! (אני עושה המון בייביסיטר .. כך שאני נתקלת בתופעה הזאת המוןןן! אין לך מה להרגיש רע בכלל!)
 
סימפלי את מותק. איך איך איך נערה בגילך יש לה

רעיונות כאלו מדהימים? גם אם לא כולם חושבים כמוך אבל את מדהימה. משגעת אותי כל פעם מחדש עם המתיקות שבך
 

simple lilo

New member
../images/Emo9.gif תודה !!!../images/Emo23.gif

אני באמת לא יודעת מה להגיד! הפרום הזה וכל האנשים שבו ממש גורמים לי להעריך את עצמי מחדש! מעולם לא קיבלתי כל כך הרבה מחמאות
המון תודה!.... אני רק מנסה לעזור .. אני תמיד כותבת מניסיוני האישי (אני עובדת המון עם ילדים)
באמת תודה רבה, כל כך נעים לשמוע כאלו דעות חיוביות!
-- דרך אגב, למה את עצובה?
 
סימפל פתחתי שרשור על ריב עם אימי תוכלי להגיד

מה דעתך? שואלת לדעתך כי בטוחה שתכתבי דברים שאני לא יודעת. פליז נשמה אם תוכלי.
 
../images/Emo14.gifובכן.

אני חושבת קצת אחרת לא קונים ילד בפרסים.
מתנהלים טבעי.
יש תקופות כאלו לחץ מצידך לא ישיב אותה אליך
מאבק על לב הילד מגיל כזה יפגע בנישואין (אני מדברת מנסיון........... לצערי. הילדים מנצלים את זה גם בגיל מבוגר יותר.........) הזמן יעשה את שלו תהיי בבית
תאפשרי לה לבחור לא מוותרים על אמא בכזו קלות ככל שתלחצי השיבה אליך תתעכב. ככל שתרפי היא תרוץ אליך
אין לי מושג בת כמה היא אבל זה עובד בכל גיל תתפקדי רגיל.!~!!!! גם אם יש דמעות
אצלי יש דמעות עד היום (מהילדים) והם גדולים. תזרמי בבקשה אל תקחי ללב.
בהצלחה
 

Taltul74

New member
לא כתבת בת כמה הבת שלך, אך נראה לי שכדאי

שקצת תירגעי. הבת הגדולה שלי בת ארבע וחצי והיה לי את זה בדיוק כך כשהיא הייתה קטנה יותר. זה טבעי במיוחד אם בעלך נמצא איתה יותר ממך. יש גילאים שהבנות צמודות ונדבקות לאבא וזה עובר להן. הבת הגדולה שלי היום צמודה אליי ולכל מקום שאני הולכת היא רוצה לבוא איתי. מצד שני הבת הקטנה שלי שהיא כמעט בת שנתיים, זה בדיוק אותו הדבר. היא נמצדת לבעלי ורק אחרי התחנפויות היא באה אליי... היום אני כבר זורמת ונותנת לה את הזמן כי אני יודעת שזה יעבור. תירגעי. תני לה את קצת מרחב ותחפשי דרכים אחרות לתפוס את תשומת ליבה. אני באופן אישי לא מאמינה במתנות כדי לקנות את הילדה אלא במשחקים למיניהם, תלוי בגיל הילדה.
 
לא להלחץ זה עובר.

גם אצלי זה היה ככה ודווקא בגלל שהייתי איתה בבית. אני הייתי המובן מאליו ובעלי היה האטרקציה כי הוא היה מגיע מאוחר ולילדה היה פחות "זמן אבא", אז מהרגע שהוא היה נכנס הביתה הייתי הופכת לבלתי נראית. כל דבר - רק אבא. יום אחד היא שאלה משהו ואני עניתי לה אז היא אמרה לי - אמא לא דיברתי אליך דיברתי לאבא.... (אנחנו מדברים על גיל 3-4). כשהיא היתה קטנה והייתה אומרת לי "אני לא אוהבת אותך אני אוהבת רק את אבא." (_בעיקר כשהיא הייתה כועסת על משהו) הייתי אומרת לה - "ואני אוהבת אותך מאוד ואני מאוד שמחה שאת אוהבת את אבא כי גם אני אוהבת את אבא מאוד." .... זה מוציא את כל העוקץ מהמניפולציה. היום אני זאת שעובדת יותר שעות ובעלי זה שנמצא זמין יותר בבית והילדה גם גדלה , היא בת 9 וחצי והיום מהרגע שאני מגיעה הביתה היא צמודה אלי ויש לנו יחסים מדהימים. בעלי כל הזמן צוחק עליה שהיא נראית כמו הזנב של אמא..... בקיצור לא להתרגש. לא להתרסק מזה (לפעמים זו רק מניפולציה ורצון לתשומת לב) ובטח לא לקנות אהבה..... תמשיכי להעניק לה את מלוא האהבה. אהבה תביא לאהבה בחזרה.
 

לנושנוש

New member
תופעה מאוד, מאוד מוכרת וידוע.../images/Emo140.gif

אמא מובנת מעליו, אבא נימצא פחות. לא להלחץ. חשוב שאבא ישתף פעולה ןבחלק מהמקרים יגיד במפורש שאם לא מתאים לה עם אמא אז אין פעילות מסוימת(בהנחה שפעילות צריכה להיות איתך).
 

nutmeg

New member
כמה דברים

1- שהאבא במטוטא יתחיל להפגין חיבה כלפיך ליד הבת. חיבוק, נשיקה, התעניינות. שירצה לבלות במחיצתך. 2- תעשי דברים מדליקים ביחד עם אבא ו"תסכימו" להזמין גם אותה. לא להיפך. לא שעושים דברים מדליקים איתה והיא בוחרת את מי להזמין. 3- כשהיא עם אבא, תעשי את דברים ממש כיפים ותספרי עליהם לשניהם אחר כך... ושבעלך יתאמץ מאוד להתלהב ולהגיד לך: יוווו איזה כיף היה לך! 4- כשהם מספרים לך איך היה להם - פרגני בכיף מה שעשית זה לא בהכרח "רע" אלא פיתח דפוסים והרגלים שאותם ניתן לשנות.
 

dify

New member
כתבת שהיתה לך שנה לחוצה

וכנראה לילדה היו ציפיות ממך והיא מאד התאכזבה. תחשבי רגע בראש של ילדה, היא אומרת לעצמה- לא רוצה לא צריך, אז גם אני לא צריכה אותה! היא ילדה, היא לא באמת מבינה את הלחצים שבעולם המבוגרים, את מערכות הלחצים שאת עמדת בהם, את השיקולים שלך, היא רואה בעיקר בשחור ולבן- היא ציפתה ממך למשהו ואת לא עמדת בציפיה. זהו. ולכן היא נפגעה והתרחקה וההתרחקות הזו פוגעת בך. כשאת נעלבת=את כועסת עליה=היא מרגישה שאת לא מרוצה ממנה=היא מתרחקת יותר = את נעלבת וכן הלאה... את מבינה את הגלגל? צריך לשבור אותו איפשהו, ולך יש את הכוח לשבור אותו. אני מ-א-ד מבינה שזה מעליב. מאד. אבל לדעתי הדרך היחידה לשנות זה להבין שהילדה לא עושה לך דווקא כי היא שונאת אותך אלא כי היא לא יודעת איך להפסיק לכעוס עליך. תני לה אפשרות. איך? תתמידי. תהיי שם בשבילה, תציעי, תרצי, תקבלי בשלווה (לפחות בפניה) את זה שהיא לא מעוניינת ותציעי לה מחדש בפעם הבאה. שהיא תרגיש שאת מעוניינת בחברתה, אבל לא בכוח, אם היא לא רוצה הפעם, לא נורא, פעם הבאה. תצטרפי אליה ולאבא ותציעי לעשות איתה דברים במהלך הבילוי המשותף, לאט לאט היא תרגיש שאת באמת רוצה לתת, שאת באמת שם, ותתחיל לאפשר לך לחזור, "לסלוח" לך על זה שאיכזבת את הציפיות שלה, ואז הדברים יסתדרו. אני מציעה לא לקנות לה דברים בכסף, או לוותר לה ולעשות בשבילה דברים, זה ילמד אותה לנצל את הרצון שלך להתקרב אליה. במקום זה להציע לה לבלות זמן איכות יחד, לעשות איתה דברים שאחד ההורים חייב לעשות איתה וכד', כלומר לנסות להשתלב בחיי היומיום שלה, לא להפוך להיות אמא שמנצלים אלא אמא שמעריכים את הזמן איתה. אגב, לא כתבת בת כמה היא, אם היא מספיק בוגרת אז אפשר גם לנסות לנהל שיחה כנה.
 
למעלה