זקוקה לעזרה

lokki

New member
זקוקה לעזרה ../images/Emo7.gif

אני נשואה כבר 5 שנים יש לי שני בנים מקסימים. אני מרגישה שביני לבין בעלי אין יותר כלום, אני לפעמים חושבת שבין שותפים לדירה יש כבר יותר על מה לדבר מאשר לנו. לפעמים גם יש לנו חילוקי דעות בנושא חינוך הילדים. אבל באמת הבעיה הרצינית היא חוסר התיקשורת וחוסר העיניין. איך מתגברים על זה
 

dovk

New member
לא נתת מספיק מידע, אבל -

אם גם אין דברים רעים ממש בינך ובין בעלך (אלימות, בגידות, חוסר אימון וכו), ואם אחד משניכים מעוניין במפורש בהמשך הקשר, מומלץ לפנות ליעוץ זוגי, אפילו רק אותו אחד שרוצה לתקן. זו הדרך היחידה בכל מקרה, גם אם הולכים בסוף לגירושים - אפשר להיפרד ברוח טובה יותר, ולהקטין משמעותית את הנזק לילדים. זו לא דרך קלה, ואולי במבט ראשון לא זולה, אבל אם רוצים לשפר את איכות החיים, לתקן זוגיות עם פוטנציאל או לסיים אחת בלי, אין דרך אחרת "בריאה". להזכירכם - גירושים ללא הסכמה מעבירים לעורכי דין סכומים הרבה יותר גדולים מעלות היעוץ הזוגי... דב
 

seeyou

New member
שותפים

זה נכון אתם שותפים לדירה שותפים לגידול-חינוך שני בנים מקסימים כמו בכול שותפות יש חלוקי דעות חשוב להתרכז על דברים חשובים לשני הצדדים מאשר לחלוקי דעות בזוגיות-שותפות יש צורך בהרבה פשרות תמיד יש צד מעוניין יותר והטא יוזם ניתר בין שותפות לדירה לזוגיות יש גורם של רגשות מעבר ליחסי מין הפיזים. אם הגורם הזה נעלם-נחלש אז באמת יש ליחס תשומת לב מירבית מאחר והילדים ,בכול מיקרה גודלים ולא נשאר כלום-רק לפרק את השותפות
 
יש לכם נושא משותף לדבר עליו

בדיוק ההודעה הזו שכתבת כאן. זו יכולה להיות שיחה שתפתח דיאלוג מופלא ביניכם, אולי שיחה שתפתח תיבת פנדורה ואולי סתם שיחה. תתחילי את בשיחה. בהצלחה.
 

רונתי

New member
לוקי יקרה

איך היה לפני הילדים? אם היתה תקשורת טובה אז קשה לי להאמין שנגמר לכם על מה לדבר. חילוקי דעות, זה דבר טבעי שלדעתי קיים בכל מערכת יחסים, אולי הלחץ של החיים עם שני ילדים קטנים הרחיק אתכם אחד מהשני וחבל,אתם רק בתחילת הדרך. אם בהתחלה הכל זרם, נסו להחיות את זה- תתיעצי איתו לגבי דברים אפילו שאת בטוחה שאת צודקת, דברו באופן חופשי על מה שמפריע לכם ונסו לטפח את הזוגיות כי לוותר זה נראה נורא קל אבל זה הפתרון הכי קשה.בהצלחה
 
הוצאת לי את המילים מהמקלדת ../images/Emo10.gif

אם ידעתי איך לעזור לך הייתי עוזרת לעצמי.... אני יכולה רק לנחם אותך שאת לא לבד
לצערי, אצלינו, כמו שתראי בהודעה למעלה, זה נגמר השבוע. נשארתי עם תינוקת בת 4 חודשים וכמו שאת מתארת, חיים כשותפים כבר זמן מה. לא שונאים אבל גם אין משהו אחר שיחזיק את הזוגיות. זה עשה את הפרידה לא פחות קשה. אני מאחלת לך הרבה כוחות, גם אם תגיעי לאיזו החלטה וגם אם לא
 
נקודת צמיחה

lokki יקרה צרת רבים חצי נחמה? גם אצלי כך ואני מתלבטת מאוד אם להמשיך כך או לוותר על מה שיש ולהתחיל מחדש,אנ מנסה לבדוק מה הביא אותנו להתחבר , מה נותנת לי מסגרת הנישואין ובמה היא חוסמת אותי, האם יש לי סיכוי להיות בה מסופקת. דבר אחד ברור לי, אם אין סיכוי לשפר אני מפרקת את המסגרת, הפחד הגדול שלי הוא להסתכל על עצמי בעוד 10 שנים ולראות את הפספוס הגדול בחיי, שנכנעתי לו רק בגלל הפחד לעזוב ולהיות לבד.(אני מקווה שאני לא מפחידה אותך ,אבל ככה זה אצלי) יש גם יתרון במקום הזה שבו אנחנו נמצאות, אפשר להסתכל על החיים מגבוה ולהחליט על שינוי משמעותי בתוך המסגרת או בלעדיה.זאת הזדמנות של צמיחה בתוך הנישואין או בלעדיהם,של ניעור הקשר ובנייתו מחדש על יסודות בריאים יותר, גם של הקשר שלך עם עצמך. אני חושבת, שאם תחליטי להוביל שינוי בתוך הקשר שלך, שיתן לך יותר עניין ואהבה תרוויחי את עצמך - וזה המון.
 
תקשורת נכונה

כיועץ זוגיות וכמגשר אני יכול להגיד לך שכדי שתיהיה תקשורת נכונה צריכים שני בני הזוג להתאמץ מאד,מאד,והיא מתחילה בתחילת הדרך,יחד עם זאת בורכתם בשני בנים ואתם פשוט לא יודעים להעריך עד כמה אתם בני מזל,לאחר 25 שנה של נישואין(כן,לאותה אשה)3 ילדים גדולים אני יכול לשמח אותך ולהגיד לך,לא להתיאש ,נראה לי שמעולם לא עשיתם מאמץ רציני לבניית תקשורת נכונה ויש דרך,כל יום להתחיל לשבת לפחות שעה ולדבר על נושא ,לבד אחד על אחד כך מתחילים עם הזמן אני מקווה להיות לך לעזר נוסף. בהרצאות שהעברתי הסברתי המון על בניית תקשורת נכונה שהיא אחד הגורמים הגדולים לפיצוצים בזוגיות. בהצלחה.
 
למעלה