ומענין לענין באותו הענין
אצרף משהו מרעיוני בעבר בעמוד ראשון של מסכת סוטה מתלמוד בבלי למדנו: אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן וקשין לזווגן כקריעת ים סוף שנאמר (תהילים סח) אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות. איני, והא אמר רב יהודה אמר רב ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני, בית פלוני לפלוני, שדה פלוני לפלוני. לא קשיא הא בזוג ראשון הא בזוג שני. ולפי פשוטו, בתירוץ הגמרא, זיווג שני מושיב יחידים ביתה, ובזווג ראשון בת פלוני לפלונית. וחשבתי בדרך צחות, שארבעים יום קודם יצירת הולד מכריזין בת פלוני לפלוני, וארבעים יום קודם יצירת הולד מכריזין גם בית ושדה פלוני להאי פלוני שעכשיו ארבעים יום קודם יצירתו. וממילא יתכן מביאה אל תוך ביתו כעניין קידושין וכו'. וזהו דווקא בזיווג ראשון, כי בזווג שני אחרי שיש כבר בית מהכרזת הבת קול של ארבעים יום קודם יצירתו, שייך רק מושיב יחידים ביתה, היינו באותו בית שכבר יש מקודם. ובזה גם מוסר השכל לזוג צעיר העומד להנשא בזיווג ראשון. שאותה בת קול המכרזת בת פלוני לפלוני, הרי היא גם מכרזת על בית ושדה לאותו פלוני חתן דנן. וכמו שאמרו מאן דיהיב בני יהיב מזוני, כמו"כ מאן דמכריז בת פלוני לפלוני, מכריז בית פלוני לפלוני ושדה פלוני לפלוני. ולפי זה ביארנו בדרך צחות את דברי רש"י עה"פ ויוסף הורד מצרימה (בראשית לט. א), באמצע דבריו, כדי לסמוך מעשה אשת פוטיפר למעשה תמר, לומר לך מה זו לשם שמים, אף זו לשם שמים. שראתה באצטרולוגין שלה שעתידה להעמיד בנים ממנו, ואינה יודעת אם ממנה אם מבתה, ע"כ ברש"י. ולכאורה איזהו לש"ש יש במעשיה. אם נסתפקה אם ממנה אם מבתה, מדוע לא תמתין עד שיעמדו בנים מבתה, וממילא אותם בנים גם ממנה. אלא שלקמן נאמר ויהי ברכת ה' בכל אשר יש לו בבית ובשדה (בראשית לט. ה), בית ושדה דווקא לפי הא דלעיל, ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני בית פלוני לפלוני שדה פלוני לפלוני. וממילא, אשת פוטיפר ראתה שיש ליוסף כבר ברכת הבית וברכת השדה מהכרזת ארבעים יום קודם יצירתו, וחשבה שעליה נתכוונו בבת קול שהכריזה ארבעים יום קודם יצירת יוסף הצדיק, בת פלוני לפלוני. וממילא גם בזאת אתי שפיר שנתכוונה לשם שמים. אמנם לקמן בגמרא (סוטה מז ע"א) אמר רבי יוחנן שלשה חינות הן חן מקום על יושביו חן אשה על בעלה חן מקח על מקחו, ורמז המהרש"א שם שג' החינות הן על שלושה דברים שבת קול מכרזת עליהן כאן. כי הן בגזרת הבורא ברוך הוא ובגזרתו יתן חן, חן מקום על יושביו כי בגזירתו ית"ש בת קול מכרזת בית פלוני לפלוני שיישב בה, וחן אשה על בעלה כי בגזירתו ית"ש בת קול מכרזת בת פלוני לפלוני, וחן מקח על מקחו כי בגזירתו ית"ש בת קול מכרזת שדה פלוני שהוא המקח לפלוני הלוקח. ואולי בשביל זה נימנו ביחד אותן ג' דברים שבת קול מכרזת עליהן, ועכ"ז אפשר לומר כמו שפירשנו שארבעים יום קודם יצירת הולד מכרזת הבת קול כל הג' דברים לאותו ולד הנוצר וכנ"ל. ארוך אבל כדאי... שבת שלום.
