זקוקה לעזרה, באמת

fairy111

New member
זקוקה לעזרה, באמת

שלום לכולם, הסיפור שלי די מורכב. אני אנסה לסכם בכמה מילים. לפני 3 שנים ילדתי את בתי . לאחר הלידה נכנסתי לדיכאון עמוק ולא יצאתי ממנו כמעט שנתיים וחצי. במהלך התקופה עזבתי את בעלי ומצאתי את הבריחה האמיתית מכל הצרות - בעבודה. קיבלתי תפקיד חשוב הכולל אחריות רבה המוטלת כל כולה עלי. בשלב מסויים התחלתי לחוש שזה גדול עליי וביקשתי מהבוס שיביא לי עזרה. לאחר כמה חודשים הוא אכן הביא לי כמה בחורות לא מקצועיות שהיו כמה ימים, נלחצו, הבינו שזה לא בישבילן והלכו. הלחץ המשיך וגבר עד שבשבוע שעבר נשברתי. היו לי שבועיים שלמים שתקלות בלתי צפויות פקדו אותי מכל עבר עד שכבר לא יכולתי יותר!!! הרגשתי שאני פשוט אפס. בכיתי ולא הייתי מסוגלת לתפקד. ישבתי במשרד עד 12 וחצי בלילה ובכיתי היום אחרי כל התקופה שהקדשתי שעות אין ספור על מנת להתקדם ולהצליח פתאום אני מרגישה אפס. בעקבות כל התקלות הבוס שלי רוצה להעיף אותי לתפקיד אחר (ואני פוחדת שכולם יבינו שאני אפס ובגלל זה אני כבר לא בתפקיד) מצד שני מרוב שאני מרגישה כל כך חסרת ביטחון אני לא יכולה לקום וללכת לחפש עבודה אחרת. העבודה הזאת היא כל חיי. היא הביטחון הכלכלי שלי, היא הביטחון העצמי שלי היא זאת שקובעת לי האם אני שווה או לא. תעזרו לי. אני חייבת עצה !!!
 
מצב לא קל

קודם כל שולחת לך
חם ואוהב כי הגעת למקום הנכון אחר כך אני במקומך הולכת לבוס מבקשת עזרה אמיתית ודחיה של פרוייקטים שיכולים להדחות נותנת לעצמך זמן להבין שיש דברים שיש להם את הזמן שלהם את צריכה להיות נינוחה רגועה ושקטה בשביל הילדה שלך תהיי בטוחה שאת לא אפס מי שהוא כזה לא יכתוב את מה שאת כתבת וידאג ממה שיקרה תאמיני בעצמך בהצלחה
 

ניקולי

New member
לפני הכל

סיפרת שהיה לך דיכאון אחרי לידה ובמשך שנתיים וחצי לקח לך להבריא!! אני רוצה לפני העבודה להתיחס למצבך הנפשי. האם הבעיה פותרה? או שהבעיה נרדמה?? כלומר האם עברת טיפול מקצועי לשם פתרון בעית הדיכאון ? או שמע היתה לך עבודה עצמית ושיכנעת את עצמך שהכל צריך להמשיך הלאה ? ראיתי גם שכתבת שלאחר שנבראת נפרדת מבעלך ליתר דיוק עזבת אותו..אגב יש לי תחושה מאוד חזקה שהדיכאון הזה שעברת לאחר לידה יותר בגלל משקעים שעברו, שבחלקן הגדול בעלך לשעבר הוא חלק נכבד מהן..אחרת לא היית עוזבת אותו..אני מכירה בעלים שלא יכולים להתמודד עם עצם היותן של נשותיהן במצב כזה או אחר..באותם רגעים הם מרגישים שכל כולם חייבים לשאת את הכבדות הזאת שנקראת דיכאון אחרי לידה בקרב נשותיהן. וכעת אעבור לתגובתי בקשר למקום עבודתך.. כמוני כמוך וכמו רבים אחרים מקום העבודה חשוב לא פחות מדברים אחרים.. ואני אגלה לך סוד? גם אני עברתי בעבר דיכאון..ומיד אחרי לידתו של בני הקטן..גם אני עזבתי את בעלי לאחר שנבראתי (עם טיפול מקצועי) וגם אני עובדת במקום עבודה שאני לבד לחלוטין בלי עזרה של אף פקידה אחרת..רק עכשיו הגיעה אלינו בחורה שהיא "עוזרת" לי גם אני נשברת לפעמים .. אבל..... לעולם.. לעולם אני לא מרגישה אפס..אני הכל!! בלעדיי כלום לא שווה!!
וככה את צריכה להרגיש ששום דבר בעולם לא יגרום לך להשבר
שתהיה לך הערכה עצמית כי את שווה הרבה
אני חושבת שאמרתי את כל מה שהיה לי לאמר..
אגב איפה הבת שלך בכל הסיפור הזה
 
היי ../images/Emo24.gif

את ממש לא אפס! עובדה שהחזקת שם שנתיים וחצי! את שם כי את באמת טובה! את חייבת להיות כמה שעות עם עצמך לבד!!! ולהתחיל לארגן את החיים שלך הכל אצלך נמצא בבלאגן שלם... העבודה, החיים. את לא יכולה לברוח מתקלות - את צריכה לעמוד מולן ולהתמודד אף אחד לא יפתור את זה בשבילך! תחשבי למה קרו התקלות האלו ואיך אפשר לסדר אותם... אולי את בכלל צריכה לשנות את שיטת העבודה שלך חלק מעבודה זה גם לפתור תקלות! אל תתיאשי!
 

fairy111

New member
תודה רבה לכולם על החיזוקים

גרמתם לי להרגיש יותר טוב ולהתחזק עד כמה שניתן. תודה, תודה, תודה !!!!!
 
למעלה