זקוקה למספר עצות

זקוקה למספר עצות

אני אמא לשניים בני 9 ו- 4 . סבתא שלהם, אמא של בעלי חולה במחלה סופנית, ומצבה מתדרדר מיום ליום בקצב מהיר. אני זקוקה לעצות ביחס למספר שאלות שהתעוררו אצלי, ואין לי כל נסיון קודם לשאוב ממנו פתרונות : 1. הילדים מודעים לכך שסבתא חולה. האם ליזום שיחה איתם בעניין במקרה שאינם מעלים את הנושא בעצמם, ואינם מראים סימנים של מצוקה ? עד לאחרונה נראההיה לי שאין טעם בכך, אך עם התדרדרות המצב, האם יש להכינם למוות המתקרב (שאיננו יודעים בדיוק מתי יקרה), או לדבר איתם רק אם הם שואלים, או כשקורה משהו. בינתיים אמרתי להם שסבתא לא תבריא, ושמצבה ילך ויחמיר. 2. בת ה- 9 רגישה מאד מאד. כיצד כדאי לנהוג עם הילדים בעת האבל - האם עדיף שיהיו איתנו, או להשאיר אותם עם הסבתא השניה/מטפלת ? 3. לאור החג המתקרב, נראה כי עומד לעבור עלינו חג עגמומי מאד, אך הילדים מלאי ציפיה לליל הסדר. האם עלי לעמוד על כך שנחוג את ליל הסדר, גם אם בניגוד לרצונם של בני משפחת בעלי ? האם עלי לשוחח גם על כך עם הילדים מראש ? אודה על כל עצה אמא
 

גרא.

New member
שולישולי,צר לי על מצבה המתדרדר

של חמתך..ובאשר לשאלותייך,לגבי הילדים,את חייבת ליזום שיחה מקדימה עימם על מחלה של סבתא, ועל סיכויי ההחלמה הנמוכים שלה.השיחה יכולה להיות ישירה בהתחשב בעודה שיש הבדל גילאים ביניהם..לגבי הנושא כולו, רצוי להשתמש בהסבר בגישת הספרותרפיה. כלומר שמוש בסיפורים, ושירים העוסקים בנושא. קל יותר לילדים, וודאי לצעיר יותר, להקשיב לספור בנושא דומה, בו מוצגים רגשותיו ודרכי ההתמודדות של גבור הספור, איתם מזדהה, ועפ"ר מאמץ גם הילד השומע.חומר מתאים נמצא בספריו של פרופ' אדיר כהן, העוסקים רובם ככולם בספרותרפיה (ביבליוטרפיה).ממליץ במיוחד על האנטולוגיה "להפליג עם כוכב". כדאי לך גם לגרוא את ספריה של פרופ סמילנסקי, "תפיסת המוות בעיני ילדים קטנים" (2 כרכים. האחד עד גיל 6, השני מגיל 6.לגבי תהליך האבל, אם וכאשר תדרשו לכך שתוף הילדים בשבעה,שונה מעדה לעדה. יש כאלו שכלל לא משתפים את הילדים. יש כאלה השמתפים חלקית. ויש כאלה, בהם הילדים שוהים בימי השבעה, יחד עם כל המשפחה.לגבי ילדייך, דומה שכדאי לשתף אותם חלקית לפחות בשבעה..ואם אפשר מדי כמה ימים, לבקר..לא יותר מכך.באשר לליל הסדר, אתם חייבים לחוג אותו כפי שנהגתם לעשות עד עתה..זה אחד הסממנים של המשך השגרה למרות האבל שמלווה את המשפחה..דרך החזרה לשגרה,גם אם בהדרגה,קל יותר לעבד את האבל,ולהתמודד עם ספיחיו. יותר מכך, ילדים תמיד עוברים לסדר היום הרבה יותר מהר ממבוגרים..הם לא זקוקים לשבעת ימי האבל כדי לעבדו..לעיתים חלק מהם, "סוגר עניין",כבר אחרי כמה שעות, וחוזר לעיסוקיו..אחרים אולי עוד מעט קט.משפחת בעלך המתנגדת לקיום ליל הסדר,שוגה בהתנגדותה,אלא אם כן לפי המקובל בעדתה, כך נוהגים. כפי שלא מבטלים חתונה בגלל מות אחד ההורים, כך גם לא מבטלים סדר פסח..סדר פסח, בגלל אבל.
 
למעלה