מהמעט שכתבת,ניתן להבין כי הטראומה
שעברת,היתה קשה וקטלנית,ועדיין אינך מסוגלת להתקרב לגברים,חרף הטיפול הפסיכולוגי שעדיין נמשך מאז.לא ברור אם את מתקשה לשוחח,להכיר,לפלטרט, לבלות,או להמצא במחיצתם של גברים בחברה מעורבת,או שאת אינך מסוגלת לקיים יחסים אינטימיים.אם יש לך חבר/ידיד,עימו את מתראה,את קשורה אליו,אולי אוהבת אותו..אבל לא מסוגלת לקיים עימו יחסים.הטיפול חייב להיות זוגי,כלומר של שניכם.ויש מרפאות פרטיות,אבל גם בקופת חולים,המתמחות בטיפול,במצבים כאלה.לגבי סירוגייט,לא נתקלתי בהתייחסות חיובית,או אחרת של משרד הבריאות (וודאי לא כאשר שר הבריאות,הוא חרדי).אבל ישנן קליניקות פרטיות,העוסקות בכך.התשובה לשאלה אם טיפול כזה יכול לעזור לך,תלוייה במצבך הנפשי,ובנכונותך להתמודד בצורה הדרגתית,מבוקרת על ידי פסיכולוגים, עם הגישה הזו.וכמובן,חשוב מה מציעה הפסיכולוגית המטפלת בך.
