אנונימית בצרה קשה
New member
זקוקה דחוף לעצה
לא יודעת אם אני שייכת לפורום הזה אבל אני לא יכולה לפנות לאף אחד... אני בת 19, לסבית ונמצאת במערכת יחסים. הכרנו לפני כחצי שנה ומהרגע הראשון המבטים שלנו נפגשו וידענו שנהיה ביחד כל אחת מהביסות שלה... היא שבדיוק סיימה מערכת יחסים חשבה שככה היא תתגבר על האקסית ואני שרק חיפשתי בנות להיות איתם כי עוד הייתי חדשה מחוץ לארון והתלהבתי מכל בת שהייתה בסביבה שלי... שתינו ביישניות ולא יזמנו כלום... עד שבסוף הקשר הלך ונהייה קשר של חברות טובות שמדברות על הכל ומשתפות ואפילו עשרתי לה לחשוב על איך לחזור לאקסית שלה. וזה לא הפריע לי. הרגשתי טוב עם זה שאני שם בשבילה והיא בשבילי. עד שיצאתי לקורס מטעם הצבא וכבר לא יכולנו לדבר כל הזמן ולהיפגש כל הזמן והבנו שיש לנו רגשות אחת כלפי השניה ורגשות מעבר לחברות רגילה. העיניינים התחילו להתגלגל והיינו בקשר אבל ממש לא מחייב.... ואז האקסית החליטה שהיא מוכנה לנסות לחזור לקשר. זה כאב כי לא חשבתי שבאמת יש סיכוי שהיא תבחר בי. כי האקסית היא האקסית המיתוךוגית האהבה הכי גדולה שאי פעם היתה לה וכנראה גם תיהיה.... כואב לשמוע את זה אבל זה המצב. היא הייתה ממש מבולבלת ואמרה לי שהיא הבינה שהיא אוהבת אותי ועכשיו היא לא יודעת מה לעשות. לא רציתי ללחוץ רציתי שהבחירה שלה תבוא מכל הלב ושהיא תיהיה שלמה עם ההחלטה ואמרתי לה את זה. באותה תקופה ביחלינו המון ביחד אבל אז הייתי אמורה להיכנס לריתוק. לא ידעתי של כמה זמן אז הכנתי את עצמי נפשית ואת התיקים ל-28 יום. אבל התוכניות השתבשו קצת ונכנסתי לכלא ל-21 יום. הייתי הורסה נפשית. בכיתי כל היום וכל הלילה מגעגועים לאהובתי ומחוסר ידיעה במוגע למה קורה בינה לבין האקסית שלה. הייתי בטוחה שעכשיו כאין בינינו קשר הם יחזרו ויתאהבו מחדש. בכלא פגשתי מישהי שגם היא לסבית ונוצר מצב שהתנשקנו וכשהיא התחילה לגעת יותר הזזתי אותה. לא יודעת למה אבל הזזתי, גם חשבתי על האחת שאני אוהבת, נלחצתי קצת ולא יודעת... השתחררתי מהכלא בסוף אחרי 13 יום וכשהשתחררתי היפה שלי באה אלי עם מתנה ואמרה לי שהיא החליטה שהיא רוצה להיות איתי. ורציתי להיות כנה אז סיפרתי לה על מה שקרה והיא הבינה כי היא בעצמה אמרה לי לא לעצור את עצמי מלהיות עם אחרות בגללה. הקשר התחיל דיי טוב... אבל שהיא סיפרה לאקסית שהיא מעדיפה שהקשר בינהם ישאר ידידותי האקסית פשוט התעלמה מזה באלגנטיות והתחילה לשלוח לה הודעות עם כל מה שהיא רצתה לשמוע ממנה בתקופה שהם היו ביחד ואחרי הפרידה והיא התחילה להתבלבל. הגעגוגים לקשר הקודם חזרו. אמרתי לה שתנתק את הקשר והיא ניסתה אבל היה לה קשבה לפגוע בה. אמרתי לה שוב ושוב שאני לא מפסיקה לחשוב על לקחת הפסקה מהקשר אבל אני לא יודעת אם אני יהיה מוכנה לחזור לקשר הזה אם אני יצא ממנו. שנינו ניסינו להחזיק את הקשר כי ידענו שיכול להיות לנו ממש טוב ביחד.... בסוף הם ניתקו את הקשר בינהם סופית לחלוטין אבל הגעגועים נמשכו והחלטנו ביחד לסיים את הקשר בינינו אני כי לא יכולתי להמשיך לדעת שהיא איתי וחושבת עליה והיא כי היא ידעה שהיא פוגעת והיא חייבת להחליט את מי היא רוצה.... שתינו בכינו. זה כאב... כי אולי נפרדנו אבל שתינו עדיין אהבנו.... כשדיברנו על הפרידה היא אמרה שעוד אולי נחזור ואמרתי בלי שום כוונה מחייבת שאם תוך חודש לא נחזור לא נראה שנחזור בכלל... למחורת התחלתי להתרגל ללחשוב עליה בתור חברה אבל אז היא החליטה להגיד לי שנראה לה שנחזור ובילבלה אותי לגמרי. לא הפסקנו עם המגע הפיסי... לא יכולנו לשלוט בעצמנו אחת ליד השניה. עד שיומיים אחרי הפרידה היא סיפרה לי שהיא חזרה לאקסית שלה. נפגעתי כל-כך. ידעתי שזה יבוא ואמרתי לה בעצמי שלדעתי זאת הדרך היחידה שהיא תדע אם היא עדין רוצה אותה ואם לא אז את מי... אבל חשבתי שיקח לה קצת יותר מיומיים להתגבר על האהבה שלה אלי ועל הכאב שבפרידה. באותו ערב שלחתי לה הודעות שאני לא מסוגלת לשמור איתה על קשר בכלל ושאני רוצה שנתנתק לגמרי. היא התקשרה לא מבינה מה קרה והתחלנו לבכות שתינו בטלפון. לא יכולתי לשמוע אותה בוכה ואמרתי לה שתבוא... קטפתי לה פרחים ואמרתי לה שלא אכפת לי מאף אחד ומבחינתי שהיא שלי ורק שלי. והיא הסבירה שהיא חזרה לאקסית שלה כל כך מהר כדי שהחודש שדיברתי עליו לא יעבור והיא תוכל לחזור אלי מהר... הייתי האישה האחרת.... אבל מהרגע שנפרדנו הבנו כמה אנחנו מאוהבות אחת בשניה וכמה אנחנו רוצות להיות ביחד. הרגשתי ממש רע עם מה שאנחנו עושות אבל לא יכולתי לעצור את עצמי... במשך כל הזמן שמהכלא ועד היום בעצם שמרתי על קשר בעיקר טלפוני עם ההיא שהתנשקתי איתה אבל לא קרה בינינו כלום חוץ מאותו יום בכלא... אבל מאז הפרידה השיחות בינינו התחילו להיות יותר עם מתח מיני ושתינו ידענו שאם ניפגש לבד אנחנו נשכב אחת עם השניה... קבענו לצאת עם עוד חברה שלי לפאב והייתי בטוחה שיקרה משהו בינינו באותו לילה... אבל אז קיבלתי טלפון לשמוע שאהובתי והאקסית/נוכחית נפרדו ושהיא רוצה שנחזור. הצעתי לה לקחת עוד זמן לחשוב על זה אם זה באמת מה שהיא רוצה אבל היא אמרה שהיא סגורה על עצמה כמו שבחיים היא לא היתה. לא יודעת למה הצעתי את זה הרי לחזור אליה זה הדבר שהכי רציתי בכל העולם אבל רציתי שהיא תיהיה בטוחה ולא נחזור על מה שהיה לפני הפרידה, רציתי את האפשרות להיות עם מישהי אחרת... החלטנו שחזרנו. בערב יצאתי עם החבורת. וכמעט נישקתי מישהי. ואני יודעת שאם היינו לבד זה לא היה נעצר בנשיקה... למחורת יצאתי עם הבת זוג שלי אבל פתאום האהבה שהייתה פחתה. פחות התרגשתי לראות אותה... פחות חשקתי בה... ודווקא עכשיו כשהיא שלי ואני יודעת שהיא רק שלי ורוצה רק אותי אחרי כל החודשים האחרונים זה קורה לי. אני מבולבלת! אני לא רוצה להגיע למצב של לבגוד ואני ממש קרובה לזה. כבר באותו ערב שיצאתי הלב שלי היה איתה אבל הראש לא... היא לא מספיקה להגיד כמה שהיא אוהבת ומתגעגעת ומאושרת כמו שבחיים היא לא הייתה. וזה כואב לי לדעת שעכשיו שהיא בטוחה שאני זאת שהיא רוצה אני כבר לא בטוחה שאני רוצה. אני לא רוצה לפגוע בה אם בבגדיה או בפרידה. אני גם לא רוצה לאבד את הקשר הזה ואז להבין שטעיתי ואיתה אני רוצה להיות. אני כן אוהבת אותה וכן מתגעגעת וכן חושקת פשוט לא כמו פעם. נראה לי שנגמרו ליהכוחות ואני יודעת שלמרות שהיא והאקסית/נוכחית/אקסית נפרדו היא לא תצא לי מהחיים ותמשיך להעיק על הקשר כי היא עושה לה מצפון על הפרידה. אני לא יודעת מה לעשות? להישאר בקשר? להיפרד? איך אני מחזיקה את עצמי מלבגוד? ומה קרה לרגשות שלי? ומה עם האקסית לא תצא לנו מהחיים? בבקשה אני מתחננת תנו לי עצה מה לעשות אין לי אף אחד שאני יכולה לדבר איתו והוא יבין.....
לא יודעת אם אני שייכת לפורום הזה אבל אני לא יכולה לפנות לאף אחד... אני בת 19, לסבית ונמצאת במערכת יחסים. הכרנו לפני כחצי שנה ומהרגע הראשון המבטים שלנו נפגשו וידענו שנהיה ביחד כל אחת מהביסות שלה... היא שבדיוק סיימה מערכת יחסים חשבה שככה היא תתגבר על האקסית ואני שרק חיפשתי בנות להיות איתם כי עוד הייתי חדשה מחוץ לארון והתלהבתי מכל בת שהייתה בסביבה שלי... שתינו ביישניות ולא יזמנו כלום... עד שבסוף הקשר הלך ונהייה קשר של חברות טובות שמדברות על הכל ומשתפות ואפילו עשרתי לה לחשוב על איך לחזור לאקסית שלה. וזה לא הפריע לי. הרגשתי טוב עם זה שאני שם בשבילה והיא בשבילי. עד שיצאתי לקורס מטעם הצבא וכבר לא יכולנו לדבר כל הזמן ולהיפגש כל הזמן והבנו שיש לנו רגשות אחת כלפי השניה ורגשות מעבר לחברות רגילה. העיניינים התחילו להתגלגל והיינו בקשר אבל ממש לא מחייב.... ואז האקסית החליטה שהיא מוכנה לנסות לחזור לקשר. זה כאב כי לא חשבתי שבאמת יש סיכוי שהיא תבחר בי. כי האקסית היא האקסית המיתוךוגית האהבה הכי גדולה שאי פעם היתה לה וכנראה גם תיהיה.... כואב לשמוע את זה אבל זה המצב. היא הייתה ממש מבולבלת ואמרה לי שהיא הבינה שהיא אוהבת אותי ועכשיו היא לא יודעת מה לעשות. לא רציתי ללחוץ רציתי שהבחירה שלה תבוא מכל הלב ושהיא תיהיה שלמה עם ההחלטה ואמרתי לה את זה. באותה תקופה ביחלינו המון ביחד אבל אז הייתי אמורה להיכנס לריתוק. לא ידעתי של כמה זמן אז הכנתי את עצמי נפשית ואת התיקים ל-28 יום. אבל התוכניות השתבשו קצת ונכנסתי לכלא ל-21 יום. הייתי הורסה נפשית. בכיתי כל היום וכל הלילה מגעגועים לאהובתי ומחוסר ידיעה במוגע למה קורה בינה לבין האקסית שלה. הייתי בטוחה שעכשיו כאין בינינו קשר הם יחזרו ויתאהבו מחדש. בכלא פגשתי מישהי שגם היא לסבית ונוצר מצב שהתנשקנו וכשהיא התחילה לגעת יותר הזזתי אותה. לא יודעת למה אבל הזזתי, גם חשבתי על האחת שאני אוהבת, נלחצתי קצת ולא יודעת... השתחררתי מהכלא בסוף אחרי 13 יום וכשהשתחררתי היפה שלי באה אלי עם מתנה ואמרה לי שהיא החליטה שהיא רוצה להיות איתי. ורציתי להיות כנה אז סיפרתי לה על מה שקרה והיא הבינה כי היא בעצמה אמרה לי לא לעצור את עצמי מלהיות עם אחרות בגללה. הקשר התחיל דיי טוב... אבל שהיא סיפרה לאקסית שהיא מעדיפה שהקשר בינהם ישאר ידידותי האקסית פשוט התעלמה מזה באלגנטיות והתחילה לשלוח לה הודעות עם כל מה שהיא רצתה לשמוע ממנה בתקופה שהם היו ביחד ואחרי הפרידה והיא התחילה להתבלבל. הגעגוגים לקשר הקודם חזרו. אמרתי לה שתנתק את הקשר והיא ניסתה אבל היה לה קשבה לפגוע בה. אמרתי לה שוב ושוב שאני לא מפסיקה לחשוב על לקחת הפסקה מהקשר אבל אני לא יודעת אם אני יהיה מוכנה לחזור לקשר הזה אם אני יצא ממנו. שנינו ניסינו להחזיק את הקשר כי ידענו שיכול להיות לנו ממש טוב ביחד.... בסוף הם ניתקו את הקשר בינהם סופית לחלוטין אבל הגעגועים נמשכו והחלטנו ביחד לסיים את הקשר בינינו אני כי לא יכולתי להמשיך לדעת שהיא איתי וחושבת עליה והיא כי היא ידעה שהיא פוגעת והיא חייבת להחליט את מי היא רוצה.... שתינו בכינו. זה כאב... כי אולי נפרדנו אבל שתינו עדיין אהבנו.... כשדיברנו על הפרידה היא אמרה שעוד אולי נחזור ואמרתי בלי שום כוונה מחייבת שאם תוך חודש לא נחזור לא נראה שנחזור בכלל... למחורת התחלתי להתרגל ללחשוב עליה בתור חברה אבל אז היא החליטה להגיד לי שנראה לה שנחזור ובילבלה אותי לגמרי. לא הפסקנו עם המגע הפיסי... לא יכולנו לשלוט בעצמנו אחת ליד השניה. עד שיומיים אחרי הפרידה היא סיפרה לי שהיא חזרה לאקסית שלה. נפגעתי כל-כך. ידעתי שזה יבוא ואמרתי לה בעצמי שלדעתי זאת הדרך היחידה שהיא תדע אם היא עדין רוצה אותה ואם לא אז את מי... אבל חשבתי שיקח לה קצת יותר מיומיים להתגבר על האהבה שלה אלי ועל הכאב שבפרידה. באותו ערב שלחתי לה הודעות שאני לא מסוגלת לשמור איתה על קשר בכלל ושאני רוצה שנתנתק לגמרי. היא התקשרה לא מבינה מה קרה והתחלנו לבכות שתינו בטלפון. לא יכולתי לשמוע אותה בוכה ואמרתי לה שתבוא... קטפתי לה פרחים ואמרתי לה שלא אכפת לי מאף אחד ומבחינתי שהיא שלי ורק שלי. והיא הסבירה שהיא חזרה לאקסית שלה כל כך מהר כדי שהחודש שדיברתי עליו לא יעבור והיא תוכל לחזור אלי מהר... הייתי האישה האחרת.... אבל מהרגע שנפרדנו הבנו כמה אנחנו מאוהבות אחת בשניה וכמה אנחנו רוצות להיות ביחד. הרגשתי ממש רע עם מה שאנחנו עושות אבל לא יכולתי לעצור את עצמי... במשך כל הזמן שמהכלא ועד היום בעצם שמרתי על קשר בעיקר טלפוני עם ההיא שהתנשקתי איתה אבל לא קרה בינינו כלום חוץ מאותו יום בכלא... אבל מאז הפרידה השיחות בינינו התחילו להיות יותר עם מתח מיני ושתינו ידענו שאם ניפגש לבד אנחנו נשכב אחת עם השניה... קבענו לצאת עם עוד חברה שלי לפאב והייתי בטוחה שיקרה משהו בינינו באותו לילה... אבל אז קיבלתי טלפון לשמוע שאהובתי והאקסית/נוכחית נפרדו ושהיא רוצה שנחזור. הצעתי לה לקחת עוד זמן לחשוב על זה אם זה באמת מה שהיא רוצה אבל היא אמרה שהיא סגורה על עצמה כמו שבחיים היא לא היתה. לא יודעת למה הצעתי את זה הרי לחזור אליה זה הדבר שהכי רציתי בכל העולם אבל רציתי שהיא תיהיה בטוחה ולא נחזור על מה שהיה לפני הפרידה, רציתי את האפשרות להיות עם מישהי אחרת... החלטנו שחזרנו. בערב יצאתי עם החבורת. וכמעט נישקתי מישהי. ואני יודעת שאם היינו לבד זה לא היה נעצר בנשיקה... למחורת יצאתי עם הבת זוג שלי אבל פתאום האהבה שהייתה פחתה. פחות התרגשתי לראות אותה... פחות חשקתי בה... ודווקא עכשיו כשהיא שלי ואני יודעת שהיא רק שלי ורוצה רק אותי אחרי כל החודשים האחרונים זה קורה לי. אני מבולבלת! אני לא רוצה להגיע למצב של לבגוד ואני ממש קרובה לזה. כבר באותו ערב שיצאתי הלב שלי היה איתה אבל הראש לא... היא לא מספיקה להגיד כמה שהיא אוהבת ומתגעגעת ומאושרת כמו שבחיים היא לא הייתה. וזה כואב לי לדעת שעכשיו שהיא בטוחה שאני זאת שהיא רוצה אני כבר לא בטוחה שאני רוצה. אני לא רוצה לפגוע בה אם בבגדיה או בפרידה. אני גם לא רוצה לאבד את הקשר הזה ואז להבין שטעיתי ואיתה אני רוצה להיות. אני כן אוהבת אותה וכן מתגעגעת וכן חושקת פשוט לא כמו פעם. נראה לי שנגמרו ליהכוחות ואני יודעת שלמרות שהיא והאקסית/נוכחית/אקסית נפרדו היא לא תצא לי מהחיים ותמשיך להעיק על הקשר כי היא עושה לה מצפון על הפרידה. אני לא יודעת מה לעשות? להישאר בקשר? להיפרד? איך אני מחזיקה את עצמי מלבגוד? ומה קרה לרגשות שלי? ומה עם האקסית לא תצא לנו מהחיים? בבקשה אני מתחננת תנו לי עצה מה לעשות אין לי אף אחד שאני יכולה לדבר איתו והוא יבין.....