זקוקה דחוף לעצה!!!

[maya55570]

זקוקה דחוף לעצה!!!

שלום אני נשואה 8 שנים פלוס 2 ילדים
הזוגיות שלי במשבר כרגע ובראש שלי רצות מחשבות על גירושים. בעלי יש לו לב טוב . נותן המון תשומת לב רגיש ונותן תמיד הרגשה שאני הכי מיוחדת וסקסית. מאוד מפנק ולארג׳. הוא עוזר לי במטלות הבית. עד פה אלו הדברים שמאודדד קשה לי לוותר עליהם. לעמות הצד השני שבגללו אני חושבת על גירושים; הוא תלותי בי ובהורים שלו. ההורים שלו תומכים בנו כלכלית מאוד. הוא מאוד תשומי. אובססיבי. חסר בטחון. חלש מאוד נפשית. בורח מהתמודדות במצבים קשים. נכנס ללחץ מהר וגם מאוד עצבני ואין לו הרבה סבלנות לילדים. בעבודה לא מוצלח במיוחד. הוא עובד כמחסנאי ועד לפני 4 שנים החליף הרבה מקומות עבודה - לא היה מתמיד כי לא היה מסתדר עם הבוסים. כל הזמן צריך ממני גבול חזק . הוא בא לבית שפינקו אותו ונתנו לו מה שהוא רוצה. ורק כשאני מציבה לו גבולות חזקים אז מתאפס על עצמו. הוא לא ממש אחראי . ומאוד קשה לי לסמוך עליו . אין כל כך כבוד ביננו. יש חברות טובה ומשיכה סבירה. אף פעם לא הייתי שלמה עם הנישואים האלה. הוא מאוד תלוש מהחיים. מתיש ומוציא המון אנרגיות ממני. ותאמינו לי יש לי סבלנות מברזל וספגתי המון. מה לדעתכם עליי לעשות ????

 

[האהבה היא פרח]

בעיני - ללא ספק את

צריכה שני דברים מיידית:
1. לכבד אותו. יש צליל זלזול בקולך. אם אני טועה, אני מצטערת. כך נראה לי ונראה לי שאם תשני את הגישה שלך תגלי שיש לך נישואים מוצלחים+

2. מהר טיפול זוגי שגם הוא יוכל להתלונן עלייך ו"תנקו" יחד את האורווה הזוגית שלכם. לא קל אבל ממש שווה לתחזוקת הזוגיות והנישואים.
התחתנתם, יש לכם ילדים משותפים - משמע יש לכם גם אחריות זה כלפי זה וגם כלפי הילדים. ויש בסיס משותף לפי דברייך. ובינינו, תמיד אפשר להתגרש - אז אין מה למהר.


בהצלחה

 

[maya55570]

זלזול ?? ממש לא!!

ניסינו הכל . מספר רב של טיפולים זוגיים . ותתפלאי דווקא כל המטפלים הבינו אותי יותר . אבל לא משנה אני לא מחפשת אשמים פה. ואם כבר אני פותחת . אז המטפל זוגי אחד הטובים בארץ בסוף הטיפול לאחר שראה שבעלי חסר תקנה .. אמר לי בסוף לבד - תוכלי להסתדר איתו רק אם תציבי לו גבולות מאוד מאוד חזקים ותעשי לו סנקציות. כי הוא מסוג האנשים שלומדים להעריך רק כשהם חיים בפחד. ואכן הוא צדק. רק כשהוא באמת רואה מהצד שלי ריחוק אז מתחיל להלחץ ומנסה להסתדר איתי . כנראה שלא שיקפתי את כל התמונה . אבל תאמיני לי שאני לא סתם פונה לפורום הזה . זה אחרי שניסיתי הכל !!!!!!! אבל עדיין יש בתוכי משהו שמאוד אוהב לשמר את המשפחתיות . פשוט הגעתי למצב שחשבתי לעצמי לא בכל מחיר . שהילדים רואים ומרגישים מריבות באוויר זה כבר עושה את המצב ליותר קשה בשבילם מאשר גירושים. אמר פה מישהו חכם בתגובות בדיוק את מה שאני צריכה בחיי: פרטנר שיכיל אותי כמו שני מכילה ושנרים אחד את השני כמו שאני עשיתי עד היום עם בעלי . במצבים קשים אני זו שתפקדתי והוא ברח . אני הרמתי אותו למעלה כשהיה למטה . ואני חיזקתי אותו וגרמתי לו להאמין בעצמו . משהו שההורים שלו לא עשו אף פעם . בקיצור זה הרבה יותר מורכב ..

 

[האהבה היא פרח]

התמונה תמיד מורכבת ואף פעם אי אפשר לדעת בדיוק מה קורה

במיוחד פה, וזה תמיד חד צדדי ואנו פה יכולים לדעת רק במה שאת משתפת.

מנסיוני אני יכולה לומר שכל עוד את יכולה להמשיך במערכת המשפחתית - עדיף.
והעצה הכי חשובה שאני חושבת שאני יכולה לתת, היא שכולנו אנשים שונים לגמרי וכל אחד מאיתנו מגיב אחרת לגירושים והחיים שלו ושל ילדיו שונים.

הדבר היחיד שנכון לכ-ו-ל-ם לעניות דעתי הבלתי נחשבת היא, שאם את חושבת שלא תוכלי לחיות את חייך לבד ללא בן זוג - עדיף מה שיש לך עכשיו.
את צריכה לקחת בחשבון חיי בדידות לתקופות ארוכות, ירידה ברמת החיים,
והתמודדות שוטפת עם גידול הילדים לבדך.

אם עדיין תרצי להתגרש - נראה לי שכדאי.
אם תחליטי שעדיף לך כך - זה ממש בסדר ואפילו סבבה לגמרי.


אני אישית דווקא עליתי ברמת החיים מאז גירושי, פרחתי והשלמתי עוד תואר, אני הרבה יותר רגועה ושמחה וגם הילדים שלי, אבל גם פעמיים נפרדתי מבני זוג לאחר תקופה ארוכה וחוויתי בדידות שיכולתי לה. אבל אני רואה סביבי גם חברות קרובות שזה מאוד קשה להן.


וכמו שאמרתי קודם, לפרק תמיד אפשר. ממליצה להישאר עד שתרגישי שעדיף הכל מאשר להיות נשואה לאבי ילדייך, שזו נקודת אל-חזור, שאת לא יכולה כך בשום אופן.
עליות וירידות יש בכל נישואין, ולא כל ירידה שווה גירושין.


בכל מקרה שיהיה לך בהצלחה

ושוב מתנצלת אם פגעתי או לא הבנתי כהלכה את הדברים

 

[maya55570]

תודה על העצה ..

את יודעת מה מסקרן אותי ?
איך הרבה נשים גרושות לא ממליצות לאחרות להתגרש בזמן שהם אחרי הגירושים פורחות יותר וטוב להן יותר מאושרות ורגועות יותר?
לא מצליחה להבין את הנקודה הזו ... תאירי את עיניי ....

 

[האהבה היא פרח]

לא יכולה לדבר בשם כולן

אבל בשמי יכולה לומר שמכל משבר צומחים.
וגירושין = משבר.
לפעמים יותר גדול ולפעמים יותר קטן.

עכשיו מתוך זה - אם היית יכולה למנוע מילדייך משבר, למרות הצמיחה שנובעת ממנו, האם היית מונעת מהם או נותנת לליבם להישבר?
נראה לי שזאת הסיבה שהרוב אינן ממליצות להתגרש. באמת, מכל הלב והראש ממליצה לשמור על הנישואים ככל האפשר.
שוב, רק אם את לא יכולה להמשיך בכך בשום אופן ופנים - רק אז תתגרשי. שוב, זו דעתי בלבד. בטוח שיש אחרים ואחרות שחושבים אחרת ממני.

 

[maya55570]

מסכימה איתך ..

אני תמיד בעד לנסות הכל
שנים אני עושה את זה
כנראה שאמשיך ומקווה שיהיה טוב יותר
אולי באמת אני צריכה להגיע למצב בלתי נסבל ברמות מאוד גבוהות שאני כבר אהיה מוכנה לשלם את המחיר של הגירושים
למרות שאני מעדיפה שהכל יתהפך לטובה

 

[האהבה היא פרח]

יתהפך לטובה רק עם עבודה של שני בני הזוג. אין ניסים. רק השקעה

 

[maya55570]

את מדברת פה עם מישהי שעשתה עבודה של שנים

 

[בדד1]

אני אענה לך (בענין ההמלצה)

כל מתגרשת נוספת מגדילה את התחרות על מבחר הגברים (אלה שלא שרוטים בגדול) המצומצם גם כך
אז אל תחפשי ממישהי כאן המלצות לגירושין (הכל בהומור, כן? ושאף אחת לא תתנפל עלי)
אישית גם אני לא ממליץ לך להתגרש ולו רק מהפן הכלכלי שאת מתארת כאן
אני מזמין אותך לתאר לנו איך יראו חייך וחיי ילדייך אחרי שתתגרשי בצד הכלכלי - כמה מחשבה הקדשת לזה בכלל ?!
ויש עוד אבל בגדול את אומרת שהוא לא מתמודד, ואני אומר לך - גם את - וזה רק מהתיאור הפשטני של מערכת היחסים שלכם

 

[maya55570]

מסכימה איתך לחלוטין !

ואולי בגלל זה אני צריכה מישהו שכן יתמודד זו בדיוק הסיבה שרשמתי שאני צריכה מישהו יותר חזק ממני

 

[בדד1]

אז

תעזבי אותו כדי לחפש אחר?
ומה יהיה בתקופת החיפושים?
ומה מבטיח לך שמי שתמצאי יהיה טוב יותר?
אני אומר לך שהדשא של השכנים ירוק יותר רק בגלל שהם משקים אותו
לפחות את יודעת איזה דשא יש לך בגינה ואיך להתמודד איתו
תשקי אותו ואם משהו חסר לך? תקחי אותו בלי שהוא ידע, במילא הוא לא יתגרש ממך (על פי דברייך)

 

[אם כבר אז שיהיה]

ממה שסיפרת קשה מאוד לתת לך תשובה. זה כל כך מורכב ומהקצת

שתיארת, קשה לי להבין את היחסים בינכם אז קשה לי גם לתת תשובה לעניין.
בגדול נראה לי ש-8 שנים זה בדיוק הזמן שמתחילים "להתגרד", ולא משנה עם מי התחתנת וכמה הוא מצליחן או לא. אז אני יכולה להאמין שאת עוברת איזשהו משברון איתו.
אני מבחינתי חושבת רק על הילדים בעיקר שהם עוד קטנטנים ועדיף להם שתשארי עם האבא שלהם. תראי לעצמך מצב שאתם גרושים והבעל מתחיל להביא הביתה חברות, ואת אולי נפגשת עם גבר אחר - זה מצב נורא מבלבל, מפחיד ושוחק לילדים קטנים שלא מבינים למה אבא ואמא לא ביחד יותר.
&nbsp

 

[האהבה היא פרח]

לדעתי

עם עבודה נכונה - ילדים מקבלים הכל!!!!!
הם סתגלנים, והכל נראה להם בסדר אם עבור ההורים שלהם הוא בסדר ואם ישנם כללים ברורים שגם ההורים עומדים בהם.


ולמרות זאת, אני חושבת שעדיף להם שההורים יחד, ובזה אני מסכימה איתך.
ואני גם חושבת שאת צודקת לגבי 8 השנים.


המחקר מראה שיש מספר "תחנות" גירושין:
אחרי כשנה
אחרי כ- 5 שנים
בשנה הראשונה לאחר הולדת ילד
שוב לאחר כ- 15 שנים
ושוב אחרי 25 שנים
ובדרך כלל זוג שצלח את מחסום ה- 25 - כנראה כבר יישאר יחד

 

[maya55570]

זה ברור לי

ובגלל זה אני שוקלת הכל