אני והתמימות שלי
New member
זעקת המיליונים
אני עוצם את העיניים מניח לגוף שלי להיסגר ולמחשבות שלי לנדוד,הן נודדות למקום מוכר,מקום שרק אני מכיר בקיומו,מקום שאני שונא,אני לבד,לבד כאן,ולבד בעולם,לבד בלב לבד במוח,לבד בכל מקום,כל הזמן,מאז שאני זוכר,לבד עם המשפחה,לבד עם החברים,לבד בחדר מלא אנשים,לבד כשאני מתעורר,לבד כשאני מגיע לבסוף אל החשכה,לבד בזוועה שלי,אני לא רוצה להיות לבד,מעולם לא רציתי להיות לבד,אני שונא את זה,אני שונא שאין לי עם מי לדבר,שונא שאין למי לטלפן,שונא שאין מי שיחזיק לי את היד,שיגיד לי שיהיה בסדר,שאין מי שיחלוק איתי את התקוות והחלומות שלי,אני שונא שכבר אין לי תקוות וחלומות,שונא שאין מי שיגיד לי לא לוותר,שיבוא יום והם יחזרו אלי,שונא כשאני צורח,צורח אל תוך ריקנות,שונא שאפחד לא שומע תצרחה שלי,שאין מי שיעזור לי ללמוד להפסיק לצרוח,יותר מהכל רציתי להיות קרוב לאדם אחר,להרגיש שאני לא לבד,ניסיתי המון פעמים,להרגוג את הבדידות שלי עם אישה,וזה אף פעם לא הצליח,היינו קרובים,אבל עדיין הרגשתי לבד,הן הרגישו את הבדידות,וזה גרם להן לרצות להתקרב עוד יותר,וכשהן ניסו,ברחתי או עשיתי משו שהרס את מה שהרגשנו זה כלפי זו,כשאני רוצה לרוץ מהר אני יודע,ותמיד הייתי טוב בלהרוס דברים,אף אחת לא תדבר איתי היום!האחרונה,היתה היחידה שגרמה לי להרגיש כמו שרציתי להרגיש,אף פעם לא הרגשתי ככ טוב כמו איתה,וכשהיא הציעה לי את עצמה,נכשלתי,והכישלון דחף אותי להרסנות,הרסתי אותה,הרסתי אותי,הרסתי אותנו,הרסתי את התקווה והעתיד שלי..איבדתי את עצמי...לילה טוב אנשים,ממני איש שאולי יקפוץ מהגג..
אני עוצם את העיניים מניח לגוף שלי להיסגר ולמחשבות שלי לנדוד,הן נודדות למקום מוכר,מקום שרק אני מכיר בקיומו,מקום שאני שונא,אני לבד,לבד כאן,ולבד בעולם,לבד בלב לבד במוח,לבד בכל מקום,כל הזמן,מאז שאני זוכר,לבד עם המשפחה,לבד עם החברים,לבד בחדר מלא אנשים,לבד כשאני מתעורר,לבד כשאני מגיע לבסוף אל החשכה,לבד בזוועה שלי,אני לא רוצה להיות לבד,מעולם לא רציתי להיות לבד,אני שונא את זה,אני שונא שאין לי עם מי לדבר,שונא שאין למי לטלפן,שונא שאין מי שיחזיק לי את היד,שיגיד לי שיהיה בסדר,שאין מי שיחלוק איתי את התקוות והחלומות שלי,אני שונא שכבר אין לי תקוות וחלומות,שונא שאין מי שיגיד לי לא לוותר,שיבוא יום והם יחזרו אלי,שונא כשאני צורח,צורח אל תוך ריקנות,שונא שאפחד לא שומע תצרחה שלי,שאין מי שיעזור לי ללמוד להפסיק לצרוח,יותר מהכל רציתי להיות קרוב לאדם אחר,להרגיש שאני לא לבד,ניסיתי המון פעמים,להרגוג את הבדידות שלי עם אישה,וזה אף פעם לא הצליח,היינו קרובים,אבל עדיין הרגשתי לבד,הן הרגישו את הבדידות,וזה גרם להן לרצות להתקרב עוד יותר,וכשהן ניסו,ברחתי או עשיתי משו שהרס את מה שהרגשנו זה כלפי זו,כשאני רוצה לרוץ מהר אני יודע,ותמיד הייתי טוב בלהרוס דברים,אף אחת לא תדבר איתי היום!האחרונה,היתה היחידה שגרמה לי להרגיש כמו שרציתי להרגיש,אף פעם לא הרגשתי ככ טוב כמו איתה,וכשהיא הציעה לי את עצמה,נכשלתי,והכישלון דחף אותי להרסנות,הרסתי אותה,הרסתי אותי,הרסתי אותנו,הרסתי את התקווה והעתיד שלי..איבדתי את עצמי...לילה טוב אנשים,ממני איש שאולי יקפוץ מהגג..