זעזוע

[עלמה עלמה]

זעזוע

חוזרת עכשיו מחיטוט ילדי הקט. מה אגיד ומה אומר, הרבה הסברים על מאחורי אין לי, לא התאפשר היום, רק התמונה לא יוצאת מראשי. לא הייתי בפנים במשך השעה, קראו לי רק בסיומה. הציגו בפני את ה"תוצאה". הילד בחר כרטיסים עם מילים וצרף אליהם תמונות. "אבא" היה שם זאב מפחיד חורץ שיניים ונוטף דם, "אשתו" היתה חייזר שחור ענק, ואני נעתקתי. המחשבה על ילד אחד קטן שזה מה שיש בנפשו כדמות אבא, רוקנה אותי לגמרי.

 

[noa128]

אוי עלמתי

באמת מזעזע.. ומה היא אמרה המחטטת? גם היא הזדעזעה כמוך, או שהיה לה איזה הסבר מלומד לתגובה כל כך קשה שלו?

נועה.

 

[עלמה עלמה]

כמו שכתבתי

לא התאפשר לי לשמוע הסבר מלומד היום, הילד היה שם. אז שמתי את סקרנותי כי רבה בצד ואני מניחה להם להפגש עוד מספר פעמים (כפי שבקשה) ובסוף אתבהר איתה על הכל. ומחשבה שעלתה במוחי עכשיו, מה אני מספרת לאבא? אני דואגת לידע אותו על חזרתנו אל המחטטת, מדי פעם הוא גם מתעניין. לספר לו לעומק? אין לי מושג למשל אם היא היתה קוראת לי פנימה לראות, אם היו מובעים רגשות כלכך קשים מולי .אני מניחה שלא בא לה להרוג אף אחד מהוריו. ואני באמת לא יודעת אם בא לי להיות במקום של השליח מול האבא. מה גם שלאוזניו הדברים דרכי עלולים להשמע כבעלי אינטרס מעוות זה או אחר. ככל שעובר הזמן מתגלה לי יותר ויותר כמה הרכבים מפותלים חבויים בתוך המשפחות המעורבבות האלה.

 

[לא ליטה]

../images/Emo24.gif (לפני הכל)

מדמיינת לעצמי את המכה בבטן, את ההתכווצות. לא יודעת מה להגיד לך לגבי המשמעות של הבחירה ואני מניחה שהיא באמת תסביר לך את הענין (נראה לי כמעט בלתי אפשרי לחכות עד שיגיע ההסבר הזה). מה שכן, ברור לי שלא הייתי מספרת לאבא שום דבר בהקשר הזה. זה באמת יפה שהוא "מידי פעם גם מתעניין", אבל בשביל להיות שותף גם בפרטים צריך להשקיע קצת יותר מאשר לבקש את תקציר הארועים. זה עובד, אולי, עם סיכום של יום הורים, אבל לא עם קטעים בתוך טיפול שהוא תהליך מתמשך. לטעמי, רק אחרי שתדברי עם המחטטת ותשמעי מה יש לה להגיד על הענין אפשר יהיה לשקול ביחד איתה אם *היא* מעדכנת אותו. בכל מקרה, תחסכי מעצמך את המקום הזה של ה"מאשימה", כי מרבית הסיכויים שזה בדיוק מה שהוא יקלוט מכל הדברים החשובים באמת שיהיו לך להגיד לו.

(וחיבוק מרחוק גם לילדון. מותר?)

 

[עלמה עלמה]

בנתיים פסק זמן בהתערבות הפעילה שלי

נותנת לדברים להתבשל, ומניחה שביחד עם הסיכומים יגיעו גם היישומים. בעניין עידכונים, זה היה כך מאז ומעולם, אז אני כבר שאובה פנימה באוטומט, צריך כנראה ללמוד לעבור לגיר הילוכים.

 

[פּרפרית]

השארת אותי ללא מילים.

אני הייתי מתקשרת למחטטת, לא מחכה, שתסביר, "שתרגיע", שתתן פירוש, משהו...לא יודעת. (איך אפשר להציג "תוצאה" שכזאת ככה) לגבי אבא שלו, תתני לו להפגש עם הגברת פסיכו', כל מה שתגידי יתפרש כאילו מצאת עוד חזית להלחם בו.

 

[פילאטוס]

של מי התמונה הזאת?

עלמונת, מנסיוני הרב עם קלפים מצוירים (אם כי עם ילדים בגילים מבוגרים יותר) אני יכולה להעיד שמה שחשוב הוא בכלל לא התמונה שהוא בחר, אלא מה שהוא אמר לגביה. ילדים שעבדתי איתם (וגם מבוגרים) בחרו תמונות "מבהילות", רוויות אלימות עצומה, ואז, במהלך השיחה, הסתבר שמה שתפס אותם היה בכלל ניואנס אחר לגמרי או שהפירוש שלהם היה ממקום מפתיע, לא מאיים בכלל. אל תתני לתמונות לבלבל אותך: מה שאת רואה בהן, ונראה לך מבהיל כל כך, הוא מה שאת רואה (נקודה למחשבה

). אם תשוחחי איתה (וגם אני לא הייתי מחכה) תשמעי ממנה מה הוא אמר. שם יושב הדבר. חוץ מזה, לפעמים כעס של ילד לובש פנים כל כך מבהילות. אפילו הוא נבהל מהעוצמות. זה חלק מהעניין בגיל הזה: הם קטנים כל כך, בניסיון וביכולת עיבוד, ואילו הרגשות שלהם עזים ומטלטלים כל כך למידתם. זו אחת הסיבות, כנראה, לכך שכל כך הרבה תסביכים ודפוסים שלנו מתקבעים שם, בזמן שהיו לנו מעט מדי מלים וכלים לבטא יותר מדי עוצמות. ובהזדמנות זו אני מפצירה בך לקנות לו מחר בבוקר את "ארתור הכועס" של איזה יפני, צ'וגמיסי סאקוראצ'י או משהו (חפשי בבוקנט או בדיבוק), ספר שלא מגיע אצלי למדף אף פעם כי כל ילד שמגיע אלי מבקש קודם כל לקרוא אותו (שוב ושוב ושוב). זה ספר מופלא ואמיץ - למרות שדווקא הורים מסתייגים ממנו (כן, הכעס של הילד שלנו מפחיד אותנו לא פחות משהוא מפחיד אותו). וחוץ מזה, חיבוק גדול גדול.

 

[noa128]

אני עם פרפרית

דברי איתה למען בריאותך הנפשית, ושתדבר היא עם אביו שלא ייצא חס וחלילה שזה איזה מניפולציה שלך..אפילו שתזמן אותו, (אולי כך הוא גם יבין את חומרת העניין יותר מאשר אם יועברו לו הדברים טלפונית נגיד). ומאד הזדהיתי גם עם רוח הדברים שאמרה פיל, לגבי עוצמת הרגשות ואפשרויות התעתוע שבפירוש, למרות שאני לא יודעת אם כעס הוא הרגש המדוייק שמבוטא פה - אבל בדיוק בשביל זה גיברת מחטטת מיקבלת כסף - שתיתן היא את הפירושים... ולך אני שולחת הערב

אכן לא קלה היא לא קלה דרכך, נועה.

 

[עלמה עלמה]

את צודקת

חיוך קטן בזוית העין מהנהן לי בהבנה את אי היכולת לחשוב מקצועית כשזה שלי. כפי שכתבתי כבר לפרפרית הספקתי לשמוע קצת, הוא תאר בעיניים בוהקות ומאירות את השועל (בציור היה זאב הטורף וליווה עצמו בציפורניים שלופות ופה חושף שיניים.ואני אנסה לדסקס איתה קצת מחר. יש לי פה מלאי ספרי כעס, את זה אני לא מכירה, אבל אם המלצת אני אלך למצוא. תודה.

 

[עלמה עלמה]

זה לא היה לגמרי בלי

הייתי שם במהלך איזה רבע שעה בהן הם הציגו לי ביחד תוך כדי דיבורים. היו דיבורים מהילד, היו מבטים בנינו, שאלתי כמה דברים בשפה מקודדת, קיבלתי כמה מהתחושות. לא היה שם דיבור ישיר, אבל יצאתי בהרגשה שהם הולכים להיות שם בעניין הזה עכשיו, ואולי אולי, אני קצת מתחמקת, כי גם לי יהיה יותר קל לשמוע כשכבר יהיה גם לספר מה ואיך זה התקדם. התחושה שזה מטופל עכשיו, על ידי מישהי שאני סומכת עליה לחלוטין, מרגיעה אותי.ויחד עם זה, התקשרתי עכשיו , הגיברת כבר הלכה לישון. ובעניין האבא, כן, אני חושבת על הזמנתו המפורשת לפגישת הסיום איתה.

 

[1הופ]

אוי עלמה

אני מאמינה שזה מאוד קשה לראות את זה מהצד. אל אני מצטרפת לפיל, ואומרת שבניתוח של דברים כאלה לא מתייחסים אליהם כפשוטו, ולא במנותק מדברים אחרים שהילד אמר, עשה או בחר. אז זה שהוא בחר את הזאב כמייצג את אבא עדיין לא אומר שאבא מתאכזר אליו או שהוא מפוחד ממנו עד כדי כך. מצד שני, זה בטח לא מצביע על תמונה ורודה ומושלמת. אבל תני להם קצת זמן, אולי כדאי לחכות לתמונה שלמה יותר. ובקשר לאבא, מצטרפת לדעת הרוב - שהפסיכולוגית תדבר איתו. לא את. חיבוק גדול

 

[עלמה עלמה]

כן זה נכון

זה הכיוון הכללי. תודה

 

[רקאסה]

בענין הזאב

אני עם פיל. יש לי חבר שנכנס לתוך קלפים אינדיאנים. על כל קלף מצוירת חיה, את שאולת שאלה, מוציאה קלף, והחיה נותנת לך תשובה. למדתי מהקלפים שלו שלכל חיה בהחלט יש פרוש חיובי. (לא בדיוק זוכרת כאן את פשר הזאב, אבל זוכרת שפעם הוצאתי, והיה בסדר) שאמרת זאב....ישר חשבתי על כוח. אבא מסמל לעיתים מאוד קרובות כוח עבור ילד. גם הקטע של הכוח, החזק מול החלש, מסובך, אבל כמו שאמרה פיל, תלוי איך הילד מפרש. ובנגוד לדעת הרוב....הייתי מתקשרת למחטטת, אבל מכבדת את דעתה. אם היא צריכה עוד כמה פגישות עם הילד, הייתי מחכה בסבלנות, שתביא לי פרשנות יותר מבוססת, לא יריה מהמותן.

 

[עלמה עלמה]

דיברתי איתה היום

זה לא היה מספיק טוב בטלפון, ויצאתי עוד יותר מועקת עקב גילויים חדשים, אז בנתיים אני נותנת לתהליך להמשיך לו. אני סומכת עליה לגמרי. תודה

 

[פּרפרית]

המפ, עלמה

מה זה סומכת עליה לגמרי? תסבירי. אולי אני חשדנית למדי? אני חושבת שעל כל פגישה הייתי רוצה פגישה אישית להבהרות ודרכי התמודדות. אני קוראת אותך וליבי איתך על "גילויים חדשים" אוף...כאילו לא מספיק התמודדויות. הנה עוד...

 

[עלמה עלמה]

פרפרית

סומכת עליה, זה אומר שעל סמך הכרותי איתה בשנתיים פלוס האחרונות, ומעצם ידיעתי עד כמה היא מודעת לעומק העומקים של חיי הילד וסביבתו, אני נותנת לעצמי להרגע בידיעה שגם אם לא אדע הכל לפרטי פרטים לאורך המהלך (והוא קצר כנראה) אני יודעת שהיא יודעת מה היא עושה, ושבסופו של עניין אני אצא משם עם הבנה מלאה, והעיקר, הילד יקבל את הנדרש לו. בנתיים אני מעורבת אבל לא מקרצצת. ונוח לי ככה. תודה

 

[פּרפרית]

תהיתי, באמת.....את פולניה לא? ../images/Emo8.gif

שיהיה רק בהצלחה.....

 

[עלמה עלמה]

בכל רמ"ח איברי למרות

שאף אחד לא מאמין לי ממראי. אבל האמת? מה פיספסתי? לא הבנתי את ההקשר...

 

[פּרפרית]

אהה...זה פשוט

לרגע פרחה לי העובדה שאת מהזן הזה, כי הרי שום פולניה לא תניח לדברים סתם כך בלי פיקוח ותתן את האוצר שלה לטיפולו הבלעדי של מישהו אחר... וכשנזכרתי את כבר ענית לי.