זן המעצבן ../images/Emo123.gif
הכל הופך לאחד והכל הוא אחד והכול הוא כלום, ככה זה בזן. פתאום החיים והמוות לא נפרדים, בעיניי פתאום אין יחוד לחיים או משהו להעריך אם הכל משתנה והכל נעלם והכל עשוי מאותו החומר. אתה רוצה להרגיש רק את הסבל שלך ופתאום יש לך שותפים אתה מרגיש גם את סבלו של העולם אתה רוצה להיות קצת עצוב להיות עם התחושה של העצב שלך אבל זה לא אפשרי כי אתה מרגיש גם את העצב של כולם מסביבך. אתה נהנה לראות יופי מסביבך ואז אתה נזכר שזה לא ישאר כך, זה יחלוף. אז בשביל מה להתפלא מהיופי, בשביל מה להתלהב ממשהו בכלל. היום הגיעה אלי חברה ואמרה "נמאס לי מהחיים ובא לי למות", מצאתי את עצמי שלא כהרגלי אומרת לה בשיא האדישות "אז תמותי"(נכון, זה מזעזע, אני לא יודעת מאפה זה הגיע, התשובה שלי), מה זה משנה לחיות או למות הכל כבר אותו הדבר. פתאום מגלים שאין לחפש משמעות, הרי זה לא נגמר משמעות לחיים, משמעות לזמן, משמעות לזה, ומשמעות לזה, החיפוש המתמיד אחר משמעות החיים, לא קיים. הכל כבר כאן כפי שזה נראה, השמיים כחולים הדשא ירוק הציפור מציצת והכלב נובח. עינת.
הכל הופך לאחד והכל הוא אחד והכול הוא כלום, ככה זה בזן. פתאום החיים והמוות לא נפרדים, בעיניי פתאום אין יחוד לחיים או משהו להעריך אם הכל משתנה והכל נעלם והכל עשוי מאותו החומר. אתה רוצה להרגיש רק את הסבל שלך ופתאום יש לך שותפים אתה מרגיש גם את סבלו של העולם אתה רוצה להיות קצת עצוב להיות עם התחושה של העצב שלך אבל זה לא אפשרי כי אתה מרגיש גם את העצב של כולם מסביבך. אתה נהנה לראות יופי מסביבך ואז אתה נזכר שזה לא ישאר כך, זה יחלוף. אז בשביל מה להתפלא מהיופי, בשביל מה להתלהב ממשהו בכלל. היום הגיעה אלי חברה ואמרה "נמאס לי מהחיים ובא לי למות", מצאתי את עצמי שלא כהרגלי אומרת לה בשיא האדישות "אז תמותי"(נכון, זה מזעזע, אני לא יודעת מאפה זה הגיע, התשובה שלי), מה זה משנה לחיות או למות הכל כבר אותו הדבר. פתאום מגלים שאין לחפש משמעות, הרי זה לא נגמר משמעות לחיים, משמעות לזמן, משמעות לזה, ומשמעות לזה, החיפוש המתמיד אחר משמעות החיים, לא קיים. הכל כבר כאן כפי שזה נראה, השמיים כחולים הדשא ירוק הציפור מציצת והכלב נובח. עינת.
