הפורום הוא מקום להביע דעות שונות
וכמובן גם לדעות מצד אחרים בנוגע למידת טיבן של אותן דעות. ולמה של רוב הגברים? גם את יודעת מה רוב הגברים חושבים? וגם אם רוב, כל אישה צריכה לרצות למצוא חן בעיני רוב הגברים, גם אם לדעתה רוב הגברים אוחזים בדעה מפגרת (תרתי משמע)? לדעתי המיעוט שלטעמי הוא איכותי הוא זה שאיתו הייתי מעונינת להמנות. גם אם תשעים אחוז מהגברים היו אוחזים בדעות שנראות לי פרימיטיביות, שמרניות ומקובעות, המסקנה שאני ממליצה להגיע אליה זה לא לקחת את דעתם בחשבון ולהתנהג באופן שלא נראה לי, אלא שכדאי לסנן טוב טוב עם מי יוצאים כדי לצאת עם בחורים שכן נראים לי. עכשיו, שימי לב, מישהי יכולה להכנס למיטה עם מישהו, כי היא רוצה להכנס למיטה עם מישהו. לא כי היא מנסה להשיג אלוהים יודע מה, אלא כי בא לה לשכב איתו. לכן אם הם שוכבים בהסכמה, אז היא לא מאוכזבת כי היא לא קיבלה מי יודע מה שהיא ניסתה להשיג דרך זה, אלא מרוצה כי זה מה שהיא רצתה. כשיש מבוכה של שתיקה ממתי הפתרון הוא סקס? מי שחושב שזה הפתרון זה אומר שבעיניו זה פתרון. בעיני זה לא פתרון. זה פשוט לא קשור. אגב, הרגת אותי עם חלוקת הזמן בנוגע ל'דייט ממוצע'. בפעם האחרונה שבדקתי אני מסוגלת לדבר תוך כדי הליכה, ולא צריכה להתלבט חצי שעה אם ללכת בכלל, וגם אין לי עוצר לחזור אליו. מידת ההכרות עם הבחור יכולה להשתנות. אצלי בדר"כ הדייט הראשון זה לא הפעם הראשונה שאני נתקלת בבחור/משוחחת עם הבחור, והסיבה שיש דייט זה שמצאנו אחד בעיני השניה וההפך עוד קודם. אז אם כבר יש מציאת חן, וכבר יש משיכה פיזית, למה אני צריכה לחכות, לאישור מההורים? אם זה טוב לי, טוב לו, ולא פוגע באף אחד, מה הבעיה? תודה לאל, כל האיברים אצלי הם לשימוש רב פעמי, אף אחד מהם לא נשמר בצלופן לאירועים מיוחדים, כך שאם יש מישהו שמצאנו חן אחד בעיני השניה ויש משיכה פיזית, אני לא רואה סיבה לחכות למשיח. גם אם אחרי יומים, שבוע, חודשיים, שלוש שנים, זה מתברר כ'לא זה', מה הביג דיל?