זמן

זמן

קראו ספור נחמד מאותו ספר שהמלצתי לכם בהודעתי הקודמת. פועל עשה הפסקה בעבודתו וקרא בספר תהילים, כשבעל הבית ניגש אליו. "מדוע אתה קורא פתאום באמצע העבודה?" שאל. "נראה, שאין זה מפריע לאיש, אם באמצע התפילה אני מסוגל לחשוב על עבודה", השיב הפועל. "מדוע אם כן, שלא אחשוב לרגע על תפילה באמצע העבודה?" כולנו עסוקים מאוד בטרדות היומיום. עובדים שעות רבות, מי יותר ומי פחות. וגם בשובנו הביתה, יש רשימה רבה של דברים "פרקטים" שעלינו לעשות כמו נקיון, כביסה, קניות, בישולים וסידורים שונים. קשה לנו מאוד למקד את האנרגיה שלנו בדברים החשובים באמת, כך שפעמים רבות אנו מרגישים כאילו חולפים ימים ושבועות שלמים, בהם לא עשינו דבר למען עצמינו, וכל יום הינו דומה מאוד למישנהו. כיצד אתם מתמודדים עם מצב זה? האם כמו אותו פועל אשר עושה מדי פעם הפסקה בעבודתו ומתפלל? האם אתם מוצאים זמן לאחר שעות העבודה? או אולי אתם כמו רבים וטובים אשר רוצים אבל מרגישים משועבדים למרוץ המטורף של החיים הגשמיים? אשמח ללמוד מנסיונכם! המשך שבת נעימה (וחופשית!) לכולכם. רודף שלום.
 
עזרה ליצור איזון

זמן הוא מדד של שינויים זמן הוא חוויה רגשית זמן אובייקטיבי הוא הסכמה חברתית זמן חיצוני וזמן פנימי התבוננות רגשית היא הכלי אותו מצאתי כדי לגלות איפוא נכון לי להיות, בתפילה או בעבודה, כך אני יכול לעבוד וגם לשמוח. אמיר דרור
 

conatus

New member
תגובה ל - עזרה ליצור איזון

זמן הוא מושג שאינו שייך לטבע. הוא הומצא על ידינו על מנת להכניס ארגון בחיינו. אם נזכור זאת כבר נוכל להתמודד עימו בצורה טובה יותר. אז אתה מייעץ ? ואתה בארגונך ובעבודתך מצאת את הדרך לעבוד ולשמוח ? או שמשתתפי הפורום צריכים לצאת מהנחה שאצלך הדרך "מוארת" והיא מוארת כ"כ שבאת לכאן לחפש אחרים לא מוארים על מנת להאירם. אוקיי תאיר אך למה צריך ללכת אחריך לאתר שלך. מדוע אינך יכול להעניק מהארותיך כאן בהודעות בפורום מודעות פנימית ? ( אני מעריך ששאיפתך היא לקבל תשלום עבור שירותיך ).
 
זמן בטבע

יום ולילה, קיץ וחורף - שינויים שמראים לנו שעבר זמן ולכן התחלתי ואמרתי שזמן מודד שינויים. אל תמהר לפסול רעיון או דיעה, הרגשתי שניסית מהר להחזיר את השיחה לאיזה שהוא סדר שנראה לך נכון יותר. הפניתי לאתר שם אני אכן מציע כלים שכל אחד יכול להוריד בעצמו, ההפנייה יוצרת פתרון טכני כדי לא לבזבז זמן על לכתוב דברים מחדש ואני שמח לשמוע התייחסויות והערות. מקוה להמשיך את הדיאלוג הזה, אמיר דרור
 

conatus

New member
תפילת האדם

אני מחזיק בדעה שאמונה היא עניין של בחירה. אני בוחר במה להאמין ( מתוך מגוון אינסופי שקיים בעולם ) ומכיוון שכך אף אחד לא צריך להיפגע או לסבול מבחירתי זו ולכן אותו פועל שגה כשהחליט לקרוא בספר ( שעל פי אמונתו חשוב לקרוא בו ) בזמן העבודה ( זמן שבו הוא משכיר את כישוריו תמורת תשלום למעבידו ). "הדברים החשובים באמת" - ידידי הכנס כאן את מושג היחסיות ותגלה שהדברים החשובים עבורך כל כך לא משמעותיים בעיניי האחר. גם בעניין ההשתעבדות לחיים הגשמיים הייתי מכניס את עיקרון היחסיות והיינו מגלים שלא כולם משתתפים במרוץ הזה. אז מה בעצם אתה טוען ?
 
תפילה היא בסך הכל כלי להתכוונות...

פנימה... זה כמו שאני משחקת עם כפתור הרדיו על מנת לקבל קליטת שידור יותר טובה. אור ואהבת אמת ללא תנאי וללא גבול מיכל
 
שאלות על התארגנות ובחירה.

איש יקר, שאלת שאלה חשובה מעין כמוה. שאני בעצמי התלבטתי ועדיין מתלבט בא המון. שאלה זו, לטעמי, היא רחבה מאד. כאשר בראש וראשונה היא קשורה ליכולת ההתארגנות הפנימית שלנו (לעומת חוסר ההתארגנות , ההתפזרות). כאשר העולם החיצוני דורש את שלו והעולם הפנימי דורש את שלו. ואתה שואל את השאלה הכל כך חשובה: כיצד לאזן ביניהם ? כיצד לעשות סדר עדיפויות ? מה הם הקריטריונים לקבוע מה עדיף על מה ? מה קודם למה ? כיצד לאזן בין הדברים החשובים לבין הדברים הדחופים ? האם לשמוע לרצון הלב, או לשמוע להוראת השכל ? האם ללכת אחרי איזושהי זרימה פנימית אינטואיטיבית, או ללכת עם יומן מסודר שמורה לי כל שעה ושעה מה עלי לעשות ? האם סדר יום וסדר שבוע שנקבע על ידי מראש - לא ייבש את נשמתי ? האם סדר יום וסדר שבוע ספונטני שלא נקבע מראש – לא יפספס את הדברים החשובים על ידי כתוצאה מהתנהלות לא מסודרת ולא מאורגנת ? ובאשר לקריטריונים של סדר העדיפות. לדוגמא, איך אני בוחר את תחומי העניין שלי ? ובוא ונלך לדוגמא יותר קונקרטית. סוף סוף התרווחתי קצת אחרי מילוי של כמיליון חובות שזוחלים על גבי כמו שיירה של נמלים מעקצצות... ואני משתרע על הכורסה או על המיטה ואם עדיין לא נעצמים עיני, אני רוצה למלא את תשוקתי הפנימית לקצת רוחניות, לקצת משמעות. אני מתגבר על עצמי שלא לראות את תוכנית הטלביזיה העכשווית שנשמעת ברקע ומחליט לקרוא. בוא נתעכב על הנקודה הזאת ונשאל: מה אני בוחר לקרוא ? האם את מאמרי העיתון ששמרתי מלפני שלשה שבועות, שבועיים ושבוע, ושבטרם אספיק לקרוא אותם, תוגבה ערימת העיתונים שעדיין לא קראתי ממאמרי השבוע הבא והשבוע שבא אחריו... ובטביעה הזאת בתוך ערמות העיתונים, הספרים שמחכים לי עוד משבוע הספר שלפני שנה (ושלפני שנתיים ושלש...) ימשיכו להתבעס כמו יתומים... ואם אני מתגבר על רפלקס העיתונים שבי, ומחליט לקחת ספר, איזה ספר אני לוקח ? האם זהו ספר קריאה, או שזה ספר עיון ? נניח שזה ספר עיון, אז באיזה ספר אני רוצה להשקיע ? האם בספר עיון מזדמן שראיתי אותו על המדף ושמשך את עיני, או שאני בוחר להתעניין בספר שהוא איננו "מזדמן" אלא שהוא ספר שעבר את מבחן ההיסטוריה, ולא זרקו אותו לגריסה כמו שקורה לאלפי הספרים שיוצאים, רק בארצנו הקטנה, במשך שנה אחת ? השאלה הבאה שאני חייב לשאול את עצמי, האם אני מחליט ללכת על ספר או על תחום עניין ? כאשר על מנת להתעמק בתחום העניין, אני אחפש את הספרים שיכולים לעזור לי למטרה הזאת. ומה לגבי המסורת הכל כך מהותית לעמנו, מסורת ששמרה על הרמה הרוחנית והאינטלקטואלית שלנו, והיא: קביעת עיתים לתורה ! אגב, מסורת, שיכולה להצביע על כיוון של התארגנות ושל סדר עדיפות במטרה לא לפספס מבחינה רוחנית את היום, ואת השבוע... עד כאן, רודף שלום יקר, העליתי המון שאלות, מעניין לעניין באותו עניין. ואני מציע לעצמנו, לך, לי ולחברי הפורום, לנסות לדון בהם, כל אחד על פי בחירתו ודעתו. הרבה טוב, פרי מגדים
 
תודה לך פרי מגדים!

תארת בדיוק את המצב שבו אני ורבים אחרים נמצאים (כולל התיאור לגבי העיתונים...). כמובן, שיכולת הארגון של האדם הינה פונקציה הן של מצבו הנפשי והן של מערכת הכוחות החצוניים שבו הוא נתון. אולם אין ספק, שהדרך לשינוי מתחילה ממודעותו של האדם למצבו (ושוב- הנפשי והחיצוני כאחד). השאלה היא כיצד, משמודע הוא למצבו, יכול הוא: א. לקבל (או לקחת) את האפשרות לבחור. ב. משנתנה לו אפשרות זו- לבחור נכון! לילה טוב, רודף שלום.
 
שאלות שהופכות למשאלות

לא סתם משחקי לשון וניסיון להאחז במילה, אבל אם המטלות והחובות שמתפסים על הגב כמו נמלים, לוקחים את כל האנרגיה אז הזמן והכוחות הנדרשים לטיפוח הגרעין העצמי קטנים מדי. דרך של משמעות אישית איננה דבר להתעסק איתו אחרי הכל, בסוף היום, אם וכאשר נשאר זמן . . . אני מאחל לך שתוכל לקחת את הבחירות החשובות לך למקום יותר גבוה בסדר היום שלך. אמיר דרור אתה מוזמן לבקר בבורסה למימוש חלומות.
 
למעלה