זמן של שיתוף.....

yosef 30

New member
זמן של שיתוף.....

לילה, כמעט כולם ישנים.....רק יוסף ער
. ג'קי אני מקווה שאתה כאן
בא לי ככה לשתף אותכם בכמה דברים, מרגיש שהרבה זמן לא כתבתי כאן מהמקום האישי שלי. זוכרים את הבחור שסיפרתי לכם עליו לפני כמה חודשים, שנפרדנו, חזרנו, שוב נפרדנו ושוב חזרנו ושוב נפרדנו....וחזרנו. לפני שבוע נפרדנו הפעם זה החלטנו ביחד עם המון אהבה והבנה בוגרת שכך זה לא יכול להמשיך - תהיה הסיבה אשר תהיה, היא לא משנה כרגע. להיפרד מתוך בחירה אני חושב שזה לא קל. אומרים שאם רבים אז יש כעס שמסיט אותנו מחווית הכאב העמוקה. אך ברגע שיש השלמה עם הפרידה ויש הבנה שזה אכן לא הולך לעבוד כמו שזה ברגע זה - זה מקל באופן משמעותי את כאב הפרידה, את ההיסטריה שיש לפעמיים, יש כאב, יש עצב, אך הוא ...הוא לא שולט. אז נפרדנו והמשכנו לדבר כל יום, וגם נפגשנו, וכשאנחנו ביחד אנחנו ביחד במלוא המובן בחג הסוכות נסענו ביחד לצפון ברכב שלו, ובנסיעה הייתה נגיעה פה, נגיעה שם, ואחר כך SMS לאורך כל החג, והבעת אהבה מפה עד להודעה חדשה, פשוט קשה לנו להתנתק אחד מהשני. ואז עלו שאלות מה אנחנו עושים, אמרנו יאללה נזרום עוד פעם, אז זרמנו התקרבנו ושוב היה ריחוק. אז הבנו שאין טעם, בסוף אני עלול לכעוס עליו כלכך שהוא מתקרב ומתרחק, ולמקום הזה אני לא רוצה להגיע וגם הוא לא רוצה. אז החלטנו שאנחנו משחררים. בסופ"ש האחרון הזמנתי את כל החברים שלי (14 במספר) אלי הביתה לסופ"ש של רוחניות, מדיטציות, אהבה, והרבה שמחה ואוכל. היה מדהים, היה כייף, היה פשוט סופ"ש שכולו טוב. זה קצת הרחיק מחשבות כאלה ואחרות מראשי. אז עברו עליי יומיים - ראשון שני - שדיי הייתי מוצף בהם, הייתי בתוך זה, שיחררתי, בכיתי, כאבתי, צחקתי, שמחתי, שיחררתי. בחרנו לא לנהל קשר יום יומי, זה מבלבל את שניינו, אמרנו שאנחנו לא רוצים נתק מוחלט, אנחנו באמת באמת אוהבים אחד את השני. אך אהבה לא תמיד מספיקה בשביל לבנות מערכת יחסים, טובה, הרמונית ומאוזנת. כן, אני יודע שיש עליות וירידות - אך צריך שניים לטנגו נכון
. אין ספק שמקשר לקשר לומדים דברים על עצמנו, וזה מחזק במקומות מסויימים, משחרר ממקומות אחרים, נפתחים לדברים אחרים שלא הכרנו, וכמובן מישהו שיכול להיות חבר מאוד מאוד מאוד טוב - בעצם זה לא כזה מובן - אך הוא בנאדם מדהים. אנחנו דואגים אחד לשני, הוא מחזק אותי ואני אותו. אז אני שלם מאוד עם הבחירה שלנו ועם ההבנה שזה לא יעבוד. אני מאמין שזה מקל על הכאב והקושי, לא ממהר לשום מקום אחר. מה שהכי חשוב לי כרגע, זה למנף את עצמי מבחינה תעסוקתית ורוחנית. אני מסוף החודש הולך להנחות בבית האגודה בנחמני את הקבוצה "b-gay" זוהי קבוצה חברתית, שבה נפגשים חברים וחברות מהקהילה ודנים בכל מיני נושאים. אני מאוד שמח שפנו אלי מהאגודה, שמח שאני יכול לתרום. אני פותח קבוצה ל"מודעות גאה" להומואים הרוצים לעבור תהליך קבוצתי ובו בזמן אישי. הקבוצה תדון בנושאים אישיים ובנושאים שאני אביא לתוך הקבוצה. עבודה קבוצתית היא מאוד מאוד עוצמתית, אני אוהב לעבוד בקבוצות, יש דינמיקה מאוד טובה מעניינת ומאתגרת. זה משהו שהרבה זמן רציתי לעשות.
וגם פותח קבוצה בביתי למדיטציה ודימיון מודרך. אתם מוזמנים כמובן
. פתאום מוצא את עצמי פנוי לעשות כלכך הרבה דברים למען עצמי, למען הרצון שלי, השקעתי המון בקשר האחרון, אני לא מצטער על שום רגע. אך עכשיו אני רוצה לעשות למען עצמי. יחד עם הכאב ותחושות הגעגוע ממשיכים הלאה. זהו, שיחררתי . אני כאן, מי שער....... תודה שאתם כאן. יוסף.
 

בופיק

New member
../images/Emo133.gifזמן של הקשבה../images/Emo140.gif

אומנם בלילה ישנתי, אבל עכשיו אני כולי הקשבה, שומעת ממך על אהבה גדולה שלא יכולה להתקיים מסיבות כאלה ואחרות שומעת על רצון להישאר בקשר להישאר חברים, על פרידות וחזרות, על השלמה, על כאב גדול ויחד עם זאת על הבנה שדברים ככה לא יכולים לעבוד שאתם כנראה במקומות אחרים, שהוא מתקרב ואז מתרחק ואתה רוצה שיהיה קרוב (כמו כולנו בעצם) מכמות החזרות והפרידות אפשר לדעת שלא וויתרת בקלות שזה היה קשה, שנלחמת ורצית שהשתדלת מאוד, אבל כנראה זה לא הולך. אני שמחה ששחררת שמחה שהוצאת את זה כאן בפורום במשפחה הקטנה שלנו. נשמע שהחלטת לקחת על עצמך המון דברים לאחרונה המון קבוצות של הנחיה שאתה אוהב, אני מקווה שזה ימלא אותך באור ובאהבה, אתה חושב שזה נעשה באמת מתוך מנוף העצמי ולא מבריחה? לפעמיים שאנחנו עובדים המון גם אם זה בדברים שאנחנו מאוד אוהבים זה מקור לבריחה קצת מלחשוב... עובדה שזה קרה לך בסוף שבוע שהחברים היו אצלך ואחר כך התפרקת קצת..... איך לומדים לשחרר? מה עושים כדי שהכאב יעלם? שאומרים שצריך לחיות את הכאב מה זה אומר? איך זה בא ליידי ביטוי? אתה יכול לתת עוד פרטים על הקבוצות שאתה מעביר? איך נרשמים? שעות? ימים? עוד קצת לספר על זה? מה המטרות? גם לסביות יכולות לבוא? תמיד פה בשבילך, בופיק עם חיבוק
ענק ענק
 

yosef 30

New member
היי בופיק - צהריים טובים.

אני מקווה שישנת כמו שצריך בלילה
. אני גם שמח ששיחררתי וכתבתי כאן בפורום, אני מאוד אוהב את הפורום וגם מרגיש כמו שכתבתי שהרבה זמן לא הבאתי את עצמי לפורום. ושמח על כך, אם כי קצת חששתי מחשיפה, את יודעת זה לא תמיד קל. לכן כתבתי "ג'קי אני מקווה שאתה כאן"
. אני לא חושב שיש כלכך הרבה דברים שהכאב ייעלם, את כבר מכירה אותי ואני לא בעד עשיית דברים שהכאב ייעלם או לשתק אותו. אפשר לעשות דברים על מנת למתן אותו, זה בהחלט רצוי. כמו ללכת לחברים, לעשות הליכות ברגל, דברים שאנחנו אוהבים, להעסיק את המחשבה בדברים נוספים. אני מאמין שבזמן שאנו עושים את כל הדברים, תמיד יעלו מחשבות, זיכרונות מדברים שעשינו ביחד, מסיטואציות שנהיה בהן וניזכר איך עשינו זאת ביחד וכו'. הכאב ישנו וברגע שמזהים אותו ונותנים לו מקום וביטוי, הוא משתחרר לזמן מה. ואז יש לנו מקום לעשות ולהיות במקומות אחרים. כשאומרים שצריך לחוות את הכאב זה אומר - ואני עונה רק מהמקום האישי שלי. אתן לך דוגמא - ביום שני קמתי בבוקר, התלבשתי והתארגנתי ללכת לרופא להוציא אישור לחדר כושר. קמתי עם מועקה בלב, כשהייתי בדלת וכבר התחלתי לנעול אותה, הרגשתי שאני מוצף, ואז אמרתי לעצמי תחזור הביתה, ושחרר את זה. נכנסתי בחזרה הביתה, הקשבתי לשיר של היהודים שאני מאוד אוהב, בכיתי, שיחררתי, שרתי. ויצאתי לדרך עם עיניים אדומות
. כשהגעתי לקופ"ח כבר הרגשתי טוב יותר, משוחרר יותר. אחר כך טיילתי לי ברגל, הלכתי לשתות קפה עם חברה, דיברנו על כל מיני דברים, לא היה לי צורך לדבר על הפרידה הזאת. בערב נפגשתי עם ה-X דיברנו קצת הייתי עצוב, אך עדיין שלם עם מה שקורה. אני חושב שכשנפרדים מתוך בחירה - ורוב האנשים לא נפרדים מתוך בחירה עד שהקשר עולה על סרטון רע. כאן הבנו שאין טעם להמשיך, שבסוף אנחנו באמת נפגע וניפגע אחד מהשני, וזה מיותר. אז ככה נותנים לכאב ביטוי, לא בורחים ממנו, ולא שוקעים בתוכו יותר מדיי. שוב בסיטואציה הזאת אני מרגיש שהרבה יותר קל לי מאשר פרידות אחרות - ואת הבחור הנוכחי אני אוהב כמו שהרבה זמן לא אהבתי, החיבור היה מדהים. יחד עם זאת אני מסתכל על המציאות וזה לא זורם כמו שהיינו רוצים. ואנחנו מודעיים לבעיה. זה שאני רוצה לעשות כלכך הרבה דברים זה ממש לא מתוך בריחה. את יודעת כשכתבתי את הדברים, אמרתי לעצמי שתאמרו לי שאני בורח וחשבתי למחוק את זה, אך אמרתי לעצמי לא למחוק. אז אני שמח שאת שואלת את זה. אני מרגיש שאני כרגע הרבה יותר פנוי לעצמי, הרבה יותר שקט, הרבה יותר מרוכז ומוכן לעשות למען עצמי. בתוך התהליך האישי שאני עובר אני מגלה בעצמי הרבה דפוסים שאני נוטה ליפול אליהם. אני עובד בקלינקה ואני מסודר, אז אני שט על מי מנוחות, יחד עם זאת אני רוצה לעשות דברים ומוצא שאני לא מספיק מתאמץ בשביל לקיים אותנו - שוב מתוך המקום של הנוחות. לא רוצה להיות במקום של נוח, כן רוצה לעשות, כן רוצה לתרום. ודווקא בגלל הסופ"ש האחרון הרצון התעורר בי, היה סופ"ש מדהים, וכלכך אהבתי מה שהיה שאמרתי לעצמי, את קם ומתחיל לעשות את זה לקהל הרחב
בלי סיפורים ובלי עצלנויות. אני אתקשר אליך ואתן לך פרטים לגביי הסדנאות. אסור לפרסם בפורום.
. חיבוק ענק ממני
יוסף.
 

בופיק

New member
היי יווספיק,

אני אכן מכירה אותך ויודעת שאתה לא בעד לברוח מכאב, להתעלם ממנו או לנסות לתקוע את הראש באדמה ולהתכחש למצב. מההיכרות שלי אתה מתמודד, מתעמת, מרגיש וחווה את הכאב עד אשר אתה חש את השחרור. אני מסכימה איתך שצריך לעשות דברים למען העצמי ובעזרת זה למתן את הכאב לנווט אותו ולשלוט בו ככל הניתן. זאת עבודה קשה שכל אחד מאיתנו צריך ללמוד, לשחרר את הכאב. לאחרונה אני פוגשת במספר אנשים שמודים שלא הצליחו לשחרר והכאב עדיין מלווה אותם למרות שהפרידה מבן הזוג כבר הייתה מזמן. חלקם לא המשיכו לקשר חדש, חלקם מנסים אבל לא מצליחים וחלק נמצאים בקשר זוגי, אבל מודים שלא השתחררו מהכאב. אני גאה בך שבחרת להישאר עוד טיפה בבית, לבכות, לכאוב, להקשיב לעצמך, אני מודה שאני נוטה לברוח מזה... וזה משהו שלאחרונה חשוב לי לעבוד עליו, אבל לא כל כך מצליחה... אני אומרת לעצמי בפעם הבאה שהכאב יגיע אני אשתף אחרים, אני אבכה אני אתן לעצמי להיות עצובה, אבל בפועל כשזה קורה אני מעדיפה לברוח. ההחלטה שקיבלתם לא כל אחד מסוגל לקבל אותה, זה לא קל להיפרד מתוך אהבה. זה מראה על גדולה ענקית בעייני. יוספי, תמשיך לעשות חייל עם הקבוצות שלך, אני בהחלט אשמח לפרטים ואולי להצטרף אם אפשר..ואם יתאפשר לי במחינה צבאית להיות חלק. מרגישה שיש בי רצון שלא היה בעבר לעבוד על עצמי, לשפר את מה שיש ולהצליח לגדול. אל תשכח להעניק לעצמך, לעשות למען עצמך ולהיות פנוי לך ולכל מה שאתה אוהב שלך בופיק
 

J u n k y

New member
לדעתי כדאי שתשאלו את עצמכם

מה הסיבה שאתם נפרדים וחוזרים כל פעם. אני יכול לחשוב על כמה סיבות: - לפחות לאחד מכם אין את המחוייבות המספיקה כדי להחזיק קשר. במקרה כזה, הקשר הוא על תנאי: כשנוח, מקיימים את הקשר, וכשמופיעה האי נוחות הקלה ביותר, חותכים. - אתם לא יכולים להחליט על מינון ועל גבולות. יכול להיות שכשאתם ביחד אתם "חונקים" אחד את השני עד שכבר אין שום געגוע בריא או משיכה. - מישהו מכם לא בטוח אם זה הקשר המתאים. יתכן שהוא מתאים מסיבות מסוימות ולא מתאים מסיבות אחרות. אם לאף אחד אין את הגמישות הנחוצה כדי להמשיך בקשר על אף העובדה שבן הזוג הוא לא האביר על הסוס הלבן, זה לא עובד. כדאי אולי לבדוק את זה. נשמע שיש חיבור ואהבה, ועם קצת עבודה זה יכול לעבוד.
 

yosef 30

New member
היי ג'נקי ערב טוב

אתה מציג כאן יופי של שאלות, אהבתי את מה שאתה מציע. אנחנו יישבנו ושאלנו וגם עניינו עליהן
. ואני אכן מאמין שעם קצת עבודה משהו יכול לזוז. אך... בשלב זה החלטנו שניפרד וכל אחד יעשה את המסע שלו עם עצמו. זה היה הכי נכון. אני מתנצל שאני עונה בכזו כלליות, זה מתוך מקום לשמור על הפרטיות של מה שרק אנחנו יודעים ומבינים. מבלי להאשים אף אחד הוא לא בסדר, זה לא בסדר, הוא לא רוצה אני לא רוצה, כל מיני קטנות כאלה. כרגע עם כל מה שמתאפשר זה לא הולך. אכן יש חיבור מדהים, יש הרבה אהבה ואהבה גדולה, אנחנו יכולים להיות כל הזמן, תמיד מוצאים איך להעסיק את עצמנו ולפנק אחד את השני בכל מיני דרכים מדהימות. לא זוכר שהיה לנו רגע משעמם ביחד - שניינו דיי גנובים כאלה...
. היינו צוקחים הרבה
. אך....... אני רק מקווה שנוכל לשמור על קשר חברי. ולא ..... להתנתק. תודה ג'נקי אהבתי לקרוא את מה שרשמת
המשך ערב נפלא
יוסף.
 

J u n k y

New member
כן... אין כאן בסדר ולא בסדר ואין אשמים

פשוט אם יכול להתפתח מזה קשר מלא סיפוק ואהבה - ונשמע שיכול - חבל לפספס את זה בגלל שטויות.
 

yosef 30

New member
אני לא חושב שיש כאן שטויות

שטויות זה משחקי אגו למיניהם וכאן ממש לא היה ואם היה זה לא ממקום של התנצחות. אתה יודע מה שנראה לנו כשטויות לאחר יכול להיראות כהדבר הכי משמעותי ולהפך. בינתיים נתמודד עם געגועים
לילה טוב יוסף.
 

jjaki

New member
יוסף היקר,

דבר אחד שרציתי לתת לך הוא חיבוק גדול! לכל החלטה היא החלטה לא פשוטה, אף האם יודעים אם זה טוב אז ממשיכים הלאה. כמו שקרה לי לא מזמן שהחלטתי לעצור ולא להמשיך לאחר שאני יודע שאני כבר לא מתאים לדבר מסוים! למרות זה בכלל לא קל ולמרות שאני מאוד מאוד אוהב לעסוק בדבר המסוים אך גם צריך לדעת מתי לעצור ולא להמשיך/להגרר עד סוף ולהרגיש חרא לאחר מכן. תמיד טוב לשתף ולא לשמור הכל בבטן
אז עולות מחשבות של עד כמה לשתף ואיפה ועם מי. (מודה באשמה גדולה - למשך שבועיים לא נכנסתי בכלל לפורום, אז עכשיו יש לי הרבה מה לקרוא בפורום הזה = אוהב לקרוא ולהבין את הדיון וללמוד גם ) בינתיים אין לי יכולת לשתף כאן בפורום הזה, אולי אשתף מתישהו אם ארגיש די בנוח - אם בכלל... שיהיה יום מקסים לכוווווולם!
 
למעלה