זמן והתחלות

אמיר96

New member
קראתי איזשהוא מאמר

בנושא של היחסות הכללית ויכול להיות שטעיתי בפרשנות שלי אותו. מה שמוזר שאני יכול לדבר על "עכשיו" באנדרומידה, אבל מי שנמצא בתנועה ביחס אליי יחלוק עליי ויגיד ששני מאורעות שמתרחשים באותו זמן לא התרחשו באותו הזמן. אז מי צודק ומי טועה? האם יכול להיות ששנינו צודקים? והאם זה לא מוציא קצת את העוקץ ממושג ה"עכשיו"?
 

תיקתקית

New member
שאלה לגבי משפט זה והמאמר

אוקי, אז פה בדיוק נתקעתי. אני עוד בקריאת המאמר, אבל כבר עלו לי שאלות ובוער לי לשאול.. (אני לא אוהבת להמשיך לקרוא בלי להבין, וגם לא הבנתי כשהמשכתי). למה בעצם העכשיו מוטה ביחס למהירות בה אני נעה? ומוטה באיזה שיעור, אם כבר? 90 מעלות? אם להסתכל בתמונה 2 במאמר, ה"עכשיו" של ראובן הוא כל נקודה שבה אבחר לאורך הציר שלו. אם להאריך אותה בקו, הקו תמיד יהיה מאונך אליו. אבל למה, ואני שואלת לא מבחינה מתימטית אלא מבחינה הגיונית, אני צריכה להטות קו דומה שאציב על הציר של שמעון? כי אם אמשוך למשל את הקו המאונך מהציר של ראובן לציר של שמעון, מה שאקבל זה שבשנת 2050, למשל, ראובן קשיש ושמעון התקדם לאן שהוא (נגיד הודו?) במהירות. אבל עדיין אני "מצמידה" את שניהם לאותו ציר זמן. אני לא מצליחה מבחינה הגיונית להבין למה אני צריכה להטות את הקו של שמעון - אשמח אם תסביר.
 
הסבר על תורת היחסות

http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=592&msgid=34056083 מהפורום השכן "מדע פופולרי"
 

Grimsom

New member
לא טעית - זוהי ויטה

אני לט חושב שטעית - הזמן הוא יחסי ותלוי במערכת הקואורדינטות בה אתה נמצא. בשתי מערכות, שאחת נעה ביחס לשניה - הזמן יהיה שונה מאחת לשניה. הדבר נכון, אגב, גם ביחס לגדלים פיזיקאליים אחרים. אני לא חושב שזה מוציא את העוקץ ממושג ה"עכשיו". זה רק הופך אותו ליחסי (כמו כל דבר אחר).
 

bralon1

Member
אם את קוראת את הוקינג את יכולה

בבקשה להגיד מה הוא הרעיון של הזמן הדימיוני שלו (אני עדיין לא הבנתי מה הוא רוצה מהקורא בקטע הזה)? (אם כמובן הגעת כבר לקטע של הזמן הדימיוני).
 

rty11

New member
הגישה השניה

הגישה השניה היא לא שאלה של הסברה, אלא אופן אחר להסתכל על קשר של סיבתיות בעולם פיסקאלי. הנקודה היא שמכיוון שהעולם הפיסיקאלי הוא דטרמיניסנטי, ניתן לראות כל קשר סיבתי גם בכיוון ההפוך שלו. "אבל כדי להמשיך אני חייבת להסתמך על הנחה כלשהי, אז אני חושבת שבעקבות אלפי שנים של תצפיות, אני יכולה להתחיל מההנחה הזאת, שיש סיבתיות. מה אתה אומר? " בחיים, אנחנו סומכים על האינטואיציה שלנו כל הזמן. למשל, אם את רוצה לכתוב משהו על המחשב, ללא ספק כדאי לך להשתמש במקלדת, למרות שלא באמת מוכח שזה קשור אחד לשני. מבחינה פילוסופית, זוהי עדיין נותרה שאלה מאוד קשה.
 

bralon1

Member
ולפי המשפט האחרון אתה מניח שליקום

יש תכלית. כל הפעילויות שלנו מבוססות על הנחות אקסיומטיות אפילו כשאנחנו מנסים לדבר עם מישהו וגם לבד ישר ההנחות שלנו מיושמות ועל פיהן אנו מסיקים.
 

תיקתקית

New member
נכון - ומה רצית להגיד בזה?

שישים לב שההנחה שלו יוצאת מהנחה אחרת אוטומטית שהוא עושה? אפשרי. אבל הוא התבסס על גישה פילוסופית והסביר אותה, ולפי הגישה זו הנחה הגיונית.
 

bralon1

Member
אני בדעה כי יש להתחיל ממספר מועט של

הנחות כדי לבסס טיעון כדי שהטיעון יהיה יעיל. אבל זו הרציונליות שלי.
 
הייי תיקתקית... אם יורשה לי לתקן כמ

ה דברים שנרשמו פה: היקום שהחל להתרקם מאז המפץ הגדול הולך אל סופו ומתרחב אל קיצו כל הזמן. פעם מדענים חשבו שאו שהיקום יתכווץ מתי שהוא, כלומר יפסיק להתרחב ויתכווץ או שהוא ימשיך להתרחב או שהוא ייעצר והכוח שמרחיב אותו והכוח שמושך אותו יהיו שווים. ובאמת, התגלה שהכוח המושך פנימה והכוח הדוחף החוצה הם שקולים ואף המדענים גילו שהיקום כבר היה צריך להאט את קצב התרחבותו ולהראות סימני האטה. כאשר נגשו לבדוק האם זה נכון והאם היקום מאט את קצב התרחבותו, גילו דבר מדהים והפוך מכל מה שהם ציפו לו וזה; היקום לא רק שלא מאט ולא מראה סימני האטה אלא שהוא רק מאיץ יותר ויותר את קצב התרחבותו, מה שמורה על כוח שמושך/דוחף את היקום אל פיזור בחלל לעד,כך שהכל ייעלם ולא יהיה יותר יקום לעולם, עוד X זמן(המון זמן). זמן הוא עניין של תפיסה...כלומר אין באמת זמן אלא יש "תפיסת זמן" שהיא תוצר של חלוקה לאירועים, כך שאנו חשים ומבחינים ומפרשים זמן על פי אירועים שונים שמגדירים אותו. נשאלת השאלה: אם אדם יהיה מנוטרל מכל חוש שיש בו האם הוא יחוש את הזמן העובר? והתשובה על כך היא מצד אחד כן,כי הזמן הוא "תחושה" שנקלטת על ידי מי שהוא(זמן)פועל עליו ומצד שני לא כי לאותו אדם אין יכולת להבחין בזמן כך שהוא מחולק לטיב של אירועים שמגדירים לו את מעבר הזמן. זמן ומרחב אינם באמת קיימים אלא ששניהם נצחיים וכלל אין זמן או מרחב,זה דבר שידוע מבחינה פיסיקלית, שהכל זה בעצם פרשנות שלנו לדבר אחיד ונצחי. המפץ הגדול נחשב לתחילת הזמן משום שבו החל החומר/אנרגיה להתפלג בצורת יקום מתרחב שאנו נולדנו לתוכו, אך ברור שהמפץ עצמו הוא תולדה של מצב מושלם שבו הזמן והמרחב היו "אחד" . יש להבין שאותו מצב שנקרא "אחד" לא התפרק, אלא הוא זה שהוליד מתוכו עולם...די דומה לאמא שמולידה ועתה משיש לה תינוק לא אומר שהיא פחות שלמה ממקודם. כדי לדעת מה היה לפני המפץ הגדול ומהו זמן באמת וכיצד הוביל תהליך אל תהליך אחר, עלייך ללמוד את אם כל המדעים ולא את המדעים שצמחו ממנה. אם תרצי אספר לך עליה. פילו.
 

תיקתקית

New member
כן, אשמח לשמוע

למצרות שלא הסכמתי עם ההנחות בפסקה השניה מכיוון שאין לכך הוכחות - הן רק הנחותיך. מה שכן, זה נכון שהזמן והמרחב הם התפיסה שלי ביחס להסקת המסקנות שאני עושה ביומיום, ואם דבר לא היה משתנה, למשל, לא הייתה לי תחושת זמן, כי הכל היה נראה לי סטסטי. לגבי מרחב קצת קשה לבטל, כי תמיד אקח בתור נקודת אפס את המקום שימשוך אותי אליו, ובמקרה שלנו - כדוה"א..
 

Levos

New member
התפיסה לגבי סיבתיות

כבר לא מוחלטת בפיסיקה מודרנית, כפי שנובע ממכניקת הקוונטים. דברים יכולים לקרות בצורה אקראית, כך שאין סיבתיות ישירה. ייתכן שהתחלת הזמן היא כמו ארוע קוונטי שקרה בצורה אקראית ללא מסובב.
 

lmatan1

New member
תיק תק והכל יפתח לך כאן,../images/Emo23.gif

יש פורום שנקרא ,טיפול קוגנטיבי דינמי , תיכנסי לפורום אחד הקישורים יביא אותך, לאתר של גבריאל רעם אתר פילוסופי מדהים, שם מחכה לך תשובה, באהבה,
 
למעלה