זלזול

[Galois]

זלזול

כמה פעמים קרה לכם שככל שהייתם טובים ועזרתם לאדם שהיה זקוק לכך,אפילו בן משפחה,זכיתם לאחר מכן ליחס מזלזל,התעלמות ואף אי-הכרת תודה, למרות שכלל לא ציפיתם לקבל "פרס" על עזרתכם, אך בטח לא לזכות ליחס מנוכר. לפעמים נדמה שטוב-לב גורם לאנשים לזלזל בך,כי תמיד תהיה זמין ונכון לעזור, אא דווקא כשאתה עקשןודואג רק לעצמך, אז אנשים מעריכים אותך יותר. לדעתי, אותם אנשים שעזרת להם, מעדיפים להתעלם או להתנתק לאחר מכן כדי לא להרגיש חייבים. אבל זו רק דעתי. האם ישנם הסברים אחרים לכך ,או שנתקלתם במקרים דומים?

 

[mmeny]

עולמנו המר

לצערנו בעולמנו מה שמניע את הגלגל הוא הכח,לפחות לגבי אנשים מסוימים. אנשים פוחדים המכוח,ולעומת זאת מן החלש הם אינם חוששים. לפי הרגשתי מכתיבתך,ותקן אותי אם אני טועה,אתה עזרת למישהו במשבר,ואחרי שיצא מהמשבר,העדיף לחזור למי שנחשב חזק ממך (ובטח דואג רק לעצמו),ואף פטר אותך ואת עזרתך בביטול.

 

[sisilya]

אני מבינה אותך

אבל אני מקווה שההתנהגות של האדם הזה לא תמנע ממך להמשיך ולהושיט יש לעזרה לאדם אחר שנקלע לצרה או נמצא במשבר כי דבר ראשון צריך לזכור שאתה עוזר כי אתה רוצה לעזור ולא כדי לקבל משהו בחזרה. עצם העזרה עושה טוב וגם יש אנשים שכן מעריכים את העזרה שמקבלים. לגבי המקרה הספציפי שלך אתה יכול לשאול את עצמך האם העזרה שנתת נובעת מעצם הרצון לעזור או בגלל שזה נותן לך הרגשה של עליונות כלפי הבן אדם שעזרת לו. ואתה יודע אנשים לא טיפשים הם מרגישים דברים ואולי בגלל זה הבןאדם החזיר לך באותו מטבע. סתם מחשבה אבל יכול להיות שאני טועה.

 

[yty666]

ככה זה...

אנשים מעדיפים לחשוב שהם לא זקוקים לעזרה מאף אחד כי אם מישהו נאלץ לעזור להם זה מוריד את הביטחון העצמי ומביא הרגשה של כישלון... אבל תתעודד,הרבה פעמים לאחר זמן אנשים "מתבגרים" ושמים לב שבסך הכל הכוונה היתה טובה. אני יודע שזה מייאש,מניסיון. אבל אל תתייאש,זה לא הוגן כלפי אנשים אחרים שצריכים את עזרתך ואל תדאג "שלח לחמך על פני המים..."

 

[ספירתית]

לדעתי יש הסברים אחרים.

יכול להיות אדם שמקנא בך, ואז לא אכפת לו לקחת ממך כל עוד זה טוב לו ונעים לו ועוזר, אבל אם אתה תרצה משהו אז למה לו לעזור כשהקנאה בוערת בו. ואת לא תדעי על הקנאה כי כל עוד הוא צריך ממך משהו הוא טורח להיות נחמד אבל יום אחד זה מתפרץ. יכול להיות סתם אחד מניאק, שיודע רק לקחת ולא לתת- אגואיסט. לי היתה חברה "הכי טובה", היום היא בעיני לא חברה טובה , גם לא חברה, סתם מכרה. ולא, לא רבנו בגדול על משהו, פשוט שמתי לב שהיא אף פעם לא החזירה לי באותה מטבע שעשיתי דברים בשבילה, ומעבר לכך אף פעם לא פירגנה, רק קנאה והעירה הערות לא נעימות או שתקה ככשמעה שמשהו טוב קרה לי, ובעצם גם היא התרחקה ככל שראתה שאני מתקדמת ומצליחה בחיים הרבה יותר ממנה. זה הטבע האנושי אין מה לעשות, ומכיוון שאני לא אוהבת קנאים- אז גם אני התרחקתי ממנה- אז אני לא עושה ברוגז גדול, ולא אכפת לי לצאת איתה פה או שם, אבל שיניתי את מילון המושגים שלי ביחס אליה, לא מצפה ליותר מדי, לא סומכת יותר מדי , לא אספר לה דברים אישים מדי, ולא אעשה בשבילה יותר מדי אם תבקש- אולי אעזור אבל רק אם זה לא לצאת מגדרי בשל כך- כי זה כל מה שמגיע לה.