.......שם, מעבר לבית,באופק,חיים את חייהם האילמיםההרים הנישפים, העוטיםאת סודם בצעיף אפור,ומתחת לרצפת הביתחי את חייו הטמיריםאת חייו המיוחדים,העפר,וכל מה שטמון בתוכו-זרעים, שורשים, מעינות........חיים באר מדבר על כך שכל דבר שבעיניים נורמאליות נראה שלילי, אצל זלדה הוא חיובי, וכך גם הריצוף בכניסה לביתה, המסתיר בתוכו פוטנציאל של צמיחה וחיוּת.
....... שם, מעבר לבית, באופק, חיים את חייהם האילמים ההרים הנישפים, העוטים את סודם בצעיף אפור, ומתחת לרצפת הבית חי את חייו הטמירים את חייו המיוחדים, העפר, וכל מה שטמון בתוכו- זרעים, שורשים, מעינות... .....
בשיר "אנשים זרים בבית" או צריך לשמור על הבית שלי" שואל: מי ישן במיטתי בבית הישן מי זורק את השמיכה ורועד מקור? מי צועק שם במקומי תדליקו את האור רץ יחף במסדרון לא זוכר את המרצפת הקופצת? איזה ילד מתחמם בחורף במדבר מזמזם לו שוב ושוב את אותו השיר? איזה סבא מחייך עכשיו מתוך הקיר מחכה איתי לראות ולשמוע איך עוברת הרכבת? צריך לסגור את התריסים של החלון אחר הצהרים שהשמש לא תשרוף את הכורסה ולהסיט בעדינות את הוילון תמיד בשתי ידיים ולראות אם הפינולה מכוסה צריך לשמור על הבית שלי.