רק על בני לספר ידעתי
והמסקנה היא לתת לתהליך להתפתח בעצמו, ז"א לתת זמן.
כשבני התחיל לדבר ממש, הגיע לרמה של יכולת לנהל שיחה, אבל בשלב ראשון הוא דיבר רק ב...זכר.
השלב רשאון שהוא פנה אלי בלשון זכר, שאלתי אותו: "מה אמא, בן או בת?" הוא ענה בת, ואני היתי מתקנת, בהמשך היתי שואלת והוא היה מיד מתקן, בהמשך רק היתי שואלת "מה אמא..." הוא כבר היה המתקן.
היה פרק בתהליך הזה שבני היה משתמש בלשון זכר לאנשים, ולחפצים הוא היה משתמש בלשון נקבה.
זה היה תהליך של כחצי שנה, והיון יש ילד בן 11.5 שמדבר בצורה שוטפת, עם אוצר מילים מעולה.
אז .. סבלנות.
לגבי זכר נקבה, בני מהר הבחין, כשהיה בגן שפתי, זה היה מבנה של שני גנין צמודים. בגן שלו 10 בנים ובגן הצמוד שמונה בנים עם שתי בנות. מהר הוא חיפש את חברת. כשעבר לגן התקשורתי שהיה באשכול גני תקשורת. בן שלו היתה בת אחת, ובגן הצמוד שתים. היו לו טענטת למה זה המצב. מי אמר שהוא לא הבין כבר אז מה ההבדל בין
ל
