זכרתי ימים מקדם . . .

[מותג ברשת]

זכרתי ימים מקדם . . .

כשכלה עדיין פחדה מהשוויגער ולא ההיפך כשזקן לבן היה סמל למי שעבר מלחמה כשהלכות למדו בספר ולא מעתון כשהעכבר עדיין לא היה קשור למחשב כשהמילה משכנתה עוד לא היתה קשור לכסף כשטשולנט עדיין היה מאכל של שבת כשמי שדיבר לאויר עוד היה נחשב למשוגע כש"זמן" ו"אויר" עדיין לא עלו כסף כשאנשים דיברו אל אנשים ולא אל מכשירים כש"שנה ראשונה" היתה נגמרת אחרי שנה כשחנות ספרים עדיין מכרה רק ספרים כשלהתראות עוד לא היווה תחליף ל"תם זמנך" כשהשאלה מה עם ה"שלום בית" עוד היתה בדיחה כשחינוך עוד לא קשור לקלטות כשההבדל בין שטריימל לספודיק היה ניכר כשהבדחן היה המשמח והרב היה המספיד כשבעלי מנגנים לא היו צריכים לדעת את כל הש"ס כשתלמוד בבלי היה ש"ס ותמונות היו באלבום כשלעשיר היה באמת כסף כשאמרו לחייג התכוונו לחייגן ולא ללחיצים כשבגרוש עוד היה חור כשאמרו נפל לך האסימון היו מחפשים אסימון אחר כשרצו לצלם נזקקו לפילמים כשרצו קפה הדליקו גז ולא לחצו על כפתור כשהמילה "מייל" עוד היתה תרגום מאידיש לקמח כשמודעה בביהכנ"ס היתה כתובה בעפרון כשמשקפיים שימשו לראייה ולא ליופי כשלרופא שיניים היו פציינטים מבוגרים כשבשר היה בשרי וחלב היה חלבי כשארון ספרים היה ארון לספרים כשמכונת כתיבה עבדה על סרט כש"ענטער" היתה מילה אנגלית כשלילה היה פירוש לזמן שינה כשרצו לשתות סודה היו צריכים להכניס בלון גז כשבעל מכולת היה צריך לדעת חשבון כשרצו לקנות דירה היו צריכים כסף כשקיפול הטלית היה עוזר לשלום בית כשכל העולם כולו היה ענק ולא נמכר בדוכנים כשמשפחה היתה משפחה ולא עתון כשש"ס היה תלמוד ולא מפלגה כשתואר הרב היה לרב ולא לפוליטיקאי או עסקן כשהרה"ג היה "הרב הגאון" כשראש ישיבה היה מוסר שיעורים ולא "משולח" כשרבנית היתה צריכה שיהיה לה רב או רבי כשרבי היה רבי ולא בעל קשרים עם צלם עתונות כשאמרו שלום עם הפה ולא עם הראש כשאמרו מוסר ולא היה לזה ליווי מוסיקלי כש"מה נשמע" היה פירוש ל"אני מחכה לתשובה" כשדיברו עם הראשון ולא עם זה שהיה ב"ביפ" כשהעוגות היו גדולות והחובות קטנים כשבחתונה יכלו לומר סוד לחבר כשבאולם היו עורכים שמחות ולא פגישות עסקים כשתיבת הדואר לא היתה מליאה כל יום כשכתבו 7:30 התכוונו ל8:00 בדיוק כשמלמד היה מלמד ולא פדגוג כשפסיכולוג עוד היה כינוי לאפיקורס כשמשבר לא היה קשור לעצבים כשחיינו עם הצרכים שלנו ולא של אחרים כש"שבת" עוד לא היתה קשורה לפוליטיקה כשבשביל ללמוד היו צריכים גמרא כשלחם היה עשוי מחיטה ולא מחומרים כשבני אדם עוד היו בני אדם כשלא כל מי שידע לכתוב הפך למחנך ומדריך כשלא כל מדומיין כתב ספר כשעדיין האמינו לעתון שהכל אמת כשהמדינה היתה מדינה והממשלה היתה ממשלה כשפושעים ישבו בכלא ובכנסת היו מדינאים

 

[איש היער]

חמוד מאוד

 

[מתרכז בעיקר]

אדיר!

איזו תחושה של צרבת עולה בי למקרא הודעה כה מדהימה בפיסוק כה מזוויע.

 

[דודיוקון]

ממחשב היא מפוסקת להפליא

 

[השיסער]

מתרכז, הכל בגללך חבר..

כנס מהגירסה החדשה, ותראה את האנטרים במלוא הדרם. בגירסה הישנה לא ניתן לראות את האנטרים, ולכן הטקסט נראה ללא פיסוק.

 

[דודיוקון]

והנה אותה גברת

בשינויים ותוספות: אני עדיין זוכר כש... כשכלה פחדה מהשוויגער ולא הפוך... כשזקן לבן היה פירוש שעבר את המלחמה... כשהלכות לא למדו בעיתון... כשהעכבר לא היה קשור למחשב... כשהמילה משכנתא לא הייתה קשורה לכסף... כשטשולנט היה מאכל של שבת... שדברו אל אנשים במקום למכשירים... כש"שנה ראשונה" היה נגמר אחרי שנה... כש"זמן ואוויר" עוד לא עלה כסף... כשחנות ספרים מכרה רק ספרים... כש"להתראות" לא היה פירושו –אתה יכול כבר ללכת... כשהשאלה "מה עם השלום בית?" היה בדיחה... כשחינוך עוד לא היה קשור לקלטות... כשההבדל בין שטריימל לספודיק היה מוכר... כשהבדחן היה משמח והרב היה מספיד... כשלגמרא עוד לא היו תמונות... כשלעשיר היה כסף... כשאמרו "לחייג" הפירוש הוא עם חיוג ולא עם כפתור... כשאמרו "נפל לך האסימון" היו מחפשים חדש ולא תירוץ... כשהיו צריכים פילים כדי לצלם תמונה... כשרצו קפה לא לחצו על כפתור אלא הדליקו אש... כשלמילה "אימייל" לא הייתה משמעות... כשמודעה בביה"כ הייתה כתובה בעיפרון... כשמשקפיים שימשו לראיה ולא ליופי... כשלרופא שיניים היו רק פציינטים מבוגרים... כשבשר היה בשרי וקפה היה חלבי... כשארון הספרים היה מיועד לספרים... כשמכונת כתיבה עבד על סרט... כש"אנטר" הייתה מילה באנגלית... כש"לילה" היה פירוש שהולכים לישון... כשרצו סודה היו צריכים להכניס בלון גז... כשבעל מכולת היה צריך לדעת חשבון... כשרצו לקנות דירה היה צריך כסף... כשקיפול טלית עוד עזר לשלום בית... כשכל העולם כולו היה ענק ולא בכמה דפים... כשמשפחה היה משפחה ולא עיתון... כשהרה"ג היה הרב הגאון... כשאמרו שלום בפה ולא עם הראש... כשאמרו מוסר זה לא היה בליווי מוזיקאלי... כשהשאלה "מה נשמע?" פירושו- אני מחכה לתשובה... כשדברו עם הראשון ולא עם זה שנכנס בביפ... כשבחתונה היו יכולים לומר סוד לחבר... כשתיבת הדואר לא הייתה מלאה כל יום... כשמלמד היה מלמד ולא פדגוג כשלפסיכולוג קראו אפיקורס... כשמשבר לא היה קשור לעצבים... כשחיו לעצמנו ולא לאחרים... כשהמילה "שבת" לא הייתה קשורה לפוליטיקה... כשללמוד היה צריך גמרא... כשלחם היה מחיטה ולא מחומרים... כשבני אדם היו עוד בני אדם... כשלא כל מי שידע לכתוב נהיה מחנך ומדריך... כשלא כל מדומיין כתב ספר... כשעדיין האמינו לעיתון שהכול אמת... כשרבנית הייתה צריכה שיהיה לה בעל רב או רבי...