זכרים ונקבות

זכרים ונקבות

לדעתי וכמו שחונכתי ע"י מורי, אין הבדל בין זכר לנקבה ,כמו שאין הבדל בן ימין לשמאל ברמת הביצוע.
 
אומניות לחימה

באומניות לחימה עסקינן כך שאני מתרגל ימין ושמאל באופן די שווה . לא ניסיתי לתרגל את שמאלי בכתיבה,אני מאמין שאילו ניסיתי הייתי מצליח לשפר עד מאד.
 
יש ויש !!!!../images/Emo68.gif

בכל זאת יש הבדל קטן קטן קטן....לא ? אבל זה לא קשור לאימונים, באימון אני בעד שוויון מוחלט. אני לא הייתי רוצה יחס שונה, אלה שוויוני מכל תלמידי הדוג´ו.
 
שוב אומניות לחימה

ללא ספק יש הבדלים. אך אני מתבונן מנקודת מבט של אומניות הלחימה,שבהן לא קיים שום הבדל בן זכר לנקבה.
 
יש הבדל באומנויות לחימה.

ההבדל הוא פחות בכוח, כי בסופו של דבר הדוג´ו הוא מעיין "מעבדה" שבה נלמדים הדברים, ולא מנוהלים בו מאבקי כוחות. אך עם כל זה אי אפשר להתעלם מכך שכן יש הבדל בין גברים לנשים (בדיוק כמו שיש הבדל בין אדם לאדם). אחד ההבדלים, מתבטא בכך, שהנשים עובדות בצורה יותר רכה. הן כמעט ולא מפעילות את השרירים (כי אין מה לעשות, לטוב או לרע, השרירים של הגברים יותר חזקים). בשלב ההתחלתי של העיסוק באומנויות לחימה, אני מעריך שלנשים יותר קל ללמוד, בגלל היכולת שלהן להשתחרר. אגב, לפני מספר דקות, חזרתי מחתונה של קרוב משפחה, ולא יכולתי שלא לשים לב שהנשים יותר יציבות בהליכתן - בעיקר משום שהן מורגלות בנעילת נעלי עקב (אם כבר דיברנו על שוני...).
 
עוד הבדל:

בנסיוני האישי כמדריך (ובהחלט יתכן שהוא לא מייצג), ראיתי שרוב התלמידים שהגיעו אלי היו מעונינים בעבודה בזוגות: הם אהבו את זה ורצו את זה. לעומת זאת, רוב הנשים שהגיעו אלי ללמוד טאי-צ´י, והתבקשו לעשות תרגילים בסיסיים של עבודה בזוגות, לא הבינו מה אני רוצה מהן. זה לא ענין אותן, זה הרגיז ועצבן אותן, נראה להן מנותק לחלוטין גם מהטאי-צ´י וגם מהחיים האמיתיים, ובכלל מיותר. אם לא הייתי מתעקש שזה חלק מהטאי-צ´י, הן פשוט לא היו עושות את התרגילים הנ"ל - ומדובר על פושינג-הנדס בסיסי, לא לחימה ממש. די ברור לי שנשים נרתעות מאוד מעבודה "קרבית" עם בנות-זוג, ודאי שעם בן-זוג. עם כל הכבוד לכל אלה הטוענים לשויון בין גברים לנשים בשיטתם, תקנו אותי אם אני טועה - אבל השיטה היחידה שבה יש שיוויון מספרי בין גברים לנשים היא קאפואירה, שבה כמעט ואין מגע בין המתאמנים. שאלתם את עצמכם מדוע זה כך? שימו לב: אני לא אומר מה טוב ומה לא - אני רק שואל מדוע המצב כמו שהוא?
 

deep ocean

New member
דווקא אני אוהבת עבודה בזוגות

בטאי צ´י!!! זה הכי כיף!!!!!
 

deep ocean

New member
בטאי צ´י לא תירגלנו

לחימה בזוגות, אבל עשינו תרגילים בזוגות שקשורים יותר לזרימה וכו´. בקונג-פו אנחנו עושים תרגילי זוגות הרבה מאד...
 
תרגילי זרימה אינם טכניקות לחימה

אלא משהו שיכול להוביל לטכניקות לחימה, ויכול שלא. אני שמח שאת נהנית מלימודייך - אני רק יכול להעיד, מנסיון של כ-10 שנים כעוזר מדריך ומדריך, שרוב הנשים שלימדתי נהנו מתרגילי זרימה וסבלו מתרגילי לחימה. למען הדיוק יש לומר (שוב - מנסיוני האישי) שאחרי שנשים תרגלו טאי-צ´י במשך שנה או יותר, הן התחילו להבין למה משמשים תרגילים כמו פושינג-הנדס ודומה לו. עדין לא ממש נהנות מתרגול זה, ולא עושות אותו "עם כל הלב" כמו הגברים, עד שעוברות עוד כמה שנים. התרגיל הקשה ביותר הוא פושינג-הנדס של שתי ידים, בו צריך להניח את כף-היד על החזה של בן/בת-הזוג; הענין הוא לא הדחיפה, אלא הצורך "להרגיש" את בן/בת-הזוג, כאשר "להרגיש" דומה מאוד ושונה לגמרי מ"למשש". יש לי תלמידות/ים מגילאים שונים, רקעים שונים, מצבים משפחתיים שונים ומצבים רפואיים שונים. אני לא רואה טעם לקחת אשה בת 50, עם דיסק פרוץ בגב ושני נכדים, ןלתת לה לתרגל פושינג-הנדס עם בחור שאתמול השתחרר מגולני;באותה המידה אני לא רואה טעם לתת לגבר בן 50, עם דיסק פרוץ בגב ושני נכדים, לעשות פושינג הנדס עם עלמת-חן בת 18. בשני המקרים - לשניהם זה לא יתאים, את שניהם זה יביך, ובמקום ללמוד הם יתעסקו באי-הנוחות שלהם מכל המצב. מיותר.
 

shihan

New member
סכינים

היי משה, מה עם התמודדות ילדים ונוער צעיר בכל הנושא של סכינים כנגד בני נוער אחרים וגם כנגד בוגרים מהם?
 
ברוך הבא

דני אתה יודע היטב את דעתי בנושא התמודדות ילדים כנגד סכינים. אפשר לפתוח גם על זה דיון.כשהשאלה המנחה היא הם לעבוד באימונים עם ילדים כנגד סכינים.
 

L e s t a t

New member
האמת שאני בעד

גם ילדים צריכים ללמוד להגן על עצמם ולפעמים העולם שלנו הוא מקום שבו סוחר סמים שתוי או מסומם מסוגל בהחלט לשלוף סכין - ללא הבדל דת, גזע, מין וגיל.
 

ארנבים

New member
בגמל שלמה דרומי

יש בדר"כ בעיה קשה לנשים להתאמן, ואני רואה את זה במספר הנשים המועט. ראשית, כמו שאמרו פה רבים, יש בעיה קשה בתרגילי זוגות, שחלקם הגדול מלב גם כוח. שנית, יש בעיה בסיסית בשיטה שמחייבת להזיז את הידיים למקמות שאנטומית לנשים קשה איתם (צחוק צחוק אבל ככה זה). שלישית, וזה נוגע גם לדיון שהיה פה ודעך על איך יותר נכון להתחיל, מאמנויות רכות או קשות, אנחנו כאמנות הנחשבת פנימית מתחילים מידיעת התנועות ופיתוח תנועת גוף ומעט כוח, דבר המוביל את החניכים לכוח אבל מפוזר, ממשיכים לפיתוח כוח ותרגול קשה יותר וממשיכים לרכות, ולנשים קשה לקבל את הבסיסי הקשה ולכן קשה להן לסיים תנועה.
 
זה מוצא חן בעיני ...י

כל אחד (כמעט) טוען כי מה שהוא לומד זו אומנות פנימית ... ללא ציניות: זה מחזק את טענתי ש"פנימיות" היא ר מ ה ולא ש י ט ה. אם זאת: ארנבים, זו הפעם הראשונה שאני שומע ש"גמל שלמה דרומי" נחשבת לשיטה פנימית (בהגדרה הגסה כמובן). זאב פוקס ? מידע בבקשה ? ...
 

ארנבים

New member
אם כך, אולי כדאי

להבהיר מה משמעות שיטה פנימית או חיצונית. גמל שלמה דרומי של מקדש יער הבמבוק, בתרגום חופשי, היא בהפשטה שיטה פנימית כי הדגש הוא על עבודה רכה, ניצול כח היריב נגדו ושימוש בכח שאינו כח שרירים גרידא. נכון שהסיומות שלנו מאוד קשות אבל אנחנו בוחנים את הטכניקה במבחן הדרך ולא רק התוצאה. שמעתי על עוד מספר ענפים של גמל שלמה דרומי, יכול להיות שבהם יש דגש על עבודה חיצונית. מעבר לזה, אני מאוד מסכים על בסיס נסיוני הקלוש כי ה"פנימיות" וה"רכות" הינן פונקציות של רמה, לפחות ברוב השיטות, גם אם בחלקן קיימת מין מערכת משלימה שבה קיימות התנועות הרכות.
 
למעלה