די כבר עם התיקון הזה!
למילה זכרון בעברית היתה משמעות זהה לזה של זכר. זה שבשנים האחרונות נוספה לזה משמעות של יכולת הזכירה, לא משנה את העובדה שבמשך שנים ארוכות, דוברי העברית פירשו את ראשי התיבות ז"ל כ"זכרונו לברכה". נכון אמנם שמקור הביטוי הוא בפסוק "זכר צדיק לברכה ושם רשעים ירקב" (ואולי היה צריך להוסיף את התוספת שר"י, במקום ז"ל, לנשוא הפתיל הזה), אבל עדיין, הביטוי שהתקבל במשך השנים הוא "זכרונו לברכה" (ראו למשל זלדה - אמי זכרונה לברכה (יש שיר כזה, נכון?) ), ואני לא רואה שום סיבה טובה לפסול אותו.