זכרונות מהקיבוץ

האגס 1

New member
זכרונות מהקיבוץ

אתמול הייתי בקיבוץ בית-השיטה, כדי לעיין בארכיון החגים הקיבוצי ששוכן אצלם, לצורך סמינריון שאני כותב. הפעם היחידה, חוץ מזה, שהייתי שם אי פעם - הייתה לפני 15 שנה, במסגרת ביה"ס - עשינו שם שירות לאומי. ניצלתי את ההזדמנות שאני שם, וחיפשתי (ומצאתי די בקלות, למען האמת) את המבנה שבו שיכנו אותנו אז. עכשיו אתם חושבים שהולך לבוא ברץ נוסטלגיה? אז זהו, שלא
. עושה רושם שבמשך 15 השנה שעברו מאז שהיינו שם, אף אחד אחר לא ממש היה שם. יש שם עזובה איומה, הזנחה הסטרית, במקלחות מצאתי קורי עכבישים, דלתות החדרים נעולות, ועושה רושם שהקיבוץ כבר ויתר מזמן על המבנה. בעצם, כן היו שם מאז - הוציאו משם את הטלפון הציבורי (זה שהיה בשבילינו בכמה ימים ההם, דרך ההתקשרות היחידה עם העולם החיצון - לפני שהיה פלאפון לכל ילד). על חלק מהדלתות מצאתי שמות ברוסית - אבל נדמה שגם החדרים האלה כבר לא שייכים לאף אחד. אבל מה - כשהיינו שם, בכיתה י"א, התנאים שלנו לא היו טובים מזה בהרבה. בבקרים (וקמנו תמיד לפנות בוקר, לצורך העבודה החקלאית בשטח) לא הייתה לנו שתיה חמה, מצב השירותים היה לא מומלץ להשתנת אדם, ובכלל לא הייתה לנו כתובת אחידה לצרכים שלנו. וכל זה, כזכור, כשמדובר בתיכוניסטים שבאו לעבוד בשביל הקיבוץ. עד כדי כך זה היה בלתי אפשרי, שבהתראה של כמה שעות החלטנו שאנחנו עוזבים יום לפני המתוכנן, יום רביעי במקום חמישי. אני זוכר שכתגובה במשך התקופה שאחרי כן קראתי לקיבוץ בשם אחר - בואו נאמר שאת המילה "שיטה" בשמו הפכתי מנקבה לזכר
. לצורך שיחת סיכום שלחו אלינו נציג של הקיבוץ, שתפקידו היה להתנצל ולהכות בפומבי על חטא, ולחטוף על הראש. אני זוכר שהתנפלתי עליו באופן מאוד מאוד אותנטי, ובני הכיתה שלי היו צריכים להרגיע אותי כי פחדו שאני הולך להחטיף לו מכות או משהו כזה (מעולם לא היו לי כוונות כאלה...). לא הייתי שם מאז השבוע המקוצר ההוא לפני 15 שנה, לא במקום הספציפי הזה ולא בקיבוץ בכלל, אבל כשהזדמנתי לשם אתמול, משום מה זה לא הזכיר לי כל-כך את האביב ההוא, של לפני 15 שנה, אלא משום מה, יותר את הטירונות.
 

האגס 1

New member
הם לא התאחדו?

התק"ם והארצי? היום אני בדגניה - משם, לפחות, אין לי זכרונות
 
אני מקווה

שצפו"ש ומוגלי גם סידרו לך ביקורים בקיבוצים שלהם. אם אתה רוצה, יש לי גם "קשרים" בעין-גב, אז לנוג אז אתה בסביבה....
 

האגס 1

New member
ר' תגובתי כאן-כאן

העבודה לא מקיפה את כל הקיבוצים (זה אולי בדוקטורט או משהו כזה...
) - היא ספציפית לקיבוץ דגניה. (תאמיני לי - זה מספיק עבודה...) אבל אם אשדרג פעם את העבודה, בטח אעשה השוואות לקיבוצים אחרים.
 

maybesure

New member
מכירה את התופעה

לפני כשנתיים נסעתי עם הורי וילדי ל"טיול שורשים" בקיבוץ הדרומי בו נולדתי ואותו עזבנו כשהייתי ילדה לפני 35 שנים. צריף אחד שנותר מתקופת התינוקות שלי (שנות ה 50) - שופץ ונשמר באופן אוטנטי והפך לחנות יד שניה. לעומת זאת - בית הילדים שלי שנבנה בשנות ה 60 המאוחרות - נמצא מנופץ חלונות, ומלא גרוטאות, ללא צבע ומעקה שבור. המבנה הזה היה בית ילדים חדש כשעברנו אליו, מה שהיה נדיר באותם ימים בהם פשוט נדדו ממבנה אחד לאחר במשך השנים. הוא היה פאר היצירה של הקיבוץ. היום, שנים אחרי שהחלה הלינה המשפחתית, אין בו צורך עוד. הוא שימש להשכרת חדרים לעובדים זמניים וספג הזנחה עד כדי ויתור על השימוש בו. חבל על מבנים ומשאבים שקיימים ביישובים ואינם מנוצלים לצרכים חברתיים או כלכליים על מנת לשמר אותם בדרך שלא תהווה הזנחה סביבתית. וזה לא רק בקיבוצים: בשכונה בה אני גרה עכשיו, ביישוב פסטורלי, הקימו בי"ס חטיבה צומחת. הוא היה אמור להתאכלס לפני 5 שנים. מש' החינוך, כך נאמר לנו, לא נתן אישור כאילו משום שאין מספיק תלמידים ביישוב. ניסו להסב אותו לחטיבה דתית עבור תלמידים שלמדו במבנים ארעיים, המועצה החליטה להעביר את ביה"ס הדתי ליישוב אחר. המבנה בשכונה שלי נטוש כבר 5 שנים, בהתחלה עוד הייתה שמירה וגדר, היום הכל פרוץ, נעשו בו מעשי ונדליזם, נגנבו שקעים מהקירות, המקום - כך אומרים - הפך למאורת סמים. כמה עצוב בהתחשב בעובדה שחוגי פנאי של המתנ"ס חלקם מועברים במבנים שאינם נוחים או רואיים - וביה"ס הזה יכל לשמש לפנאי, לפחות על מנת להחזיקו במצב שמיש. ומי משלם על כך? משלמי המיסים.
 
עשיתי שם את מסיבת השחרור שלי.

היית שם בקשר לעבודה שלך? כי אם כן, כדאי שתתייחס לזה שהסיסטם האוס ידוע (או לפחות - היה ידוע) כקיבוץ ששכל הכי הרבה לוחמים.
 

האגס 1

New member
זהו

שאומנם הייתי שם בקשר לעבודה שלי, אבל הייתי שם רק משום שנמצא שם ארכיון החגים הקיבוצי, שהחומר שבו נוגע לכל הקיבוצים. העבודה שאני עושה היא על מסורת תהלוכות העצמאות בקיבוץ דגניה, היא לא מקיפה את כל הקיבוצים - ולכן הייתי בדגניה היום (וזה עונה על השאלה השניה שלך בשרשור...)
 
למעלה