אזרח בעולם הוירטואלי
New member
זכרון 2 צעדים לפני
רציתי לכתוב ביום שישי על זכרון ועל משחק נחמד שהמצאתי לעצמי
גם "החנונים" משתמשים בזה בבית הספר ומשיגים תוצאות גבוהות
גם בדמיון מודרך משתמשים בזה ועוד..
אך מה יש לי זה דבר מטורף
אני יודע מה יקרה לי כמה שעות לפני המקרה
לדוגמא שלשום שוחחתי עם מישהו בעבודה ודיברנו על שעות מטורפות בעבודה
שזה להיות כל היום בעבודה....כמעט ללא הפסקה והתנחמנו בכך שלפחות "כאן אנחנו עושים חיים"
וחשבתי לעצמי יש אנשים שמתים לעבוד את השעות שלנו למשל שומרים בקניונים וברכבת והם בקושי מרווחים משכורת
ישר עלתה דמות במחשבה --פנים של מישהו שאני לא מכיר בכלל אני רק ראיתי אותו תמיד עובד בשמירה
אם זה היה לפני עשור ומשהו וראיתי אותו גםברכבת
וכיום מאבטח בקניונים... ככה סתם הדמות שלו עלתה לי במוח.
תוך כמה שניות התעשתי מהבלאק אאוט
והבנתי שאני יפגוש אותו--כי גם ככה בערב אחרי עבודה יש לי קניות בקניון.
אחרי סיום הקניות בקניון ויציאה מהקניון מהשער האחורי שקרוב לתחנת אוטבוס
השומר מסתכל על המעיל שלי--קולט את שם המפעל מצביע עלי וממש בקול רם שואל אותי בחיוך
אם אני עובד באותו מפעל(של משפחת סטף וייטהמר)ומתחיל לשוחח איתי...ומספר לי שעבד שם לפני שני עשורים
ושואל את שמות של אנשים שהם מנהלים....וכולו מבסוט מהזכרונות.
זה תמיד קורה לי--כמה שעות או יום יומיים עולה לי דמות במחשבה ולפתע מישהו מתקשר אלי
או משוחח איתי...ובדרך כלל דמויות שאני לא מכיר
פעם חבר התקשר אלי לבית ולפני הצלצול נעמדתי ליד הטלפון ולא הבנתי למה נעמדתי וככה סתם הרמתי
עוד לפני שזה צלצל...ודיברתי איתו באותה שניה שהוא חייג
נחזור שניה לקטע של זכרון?---\(_: בחדר כושר מדריך כושר צעיר וממש אבל ממש על הפנים
מסביר לי איך להשתמש במכשירים...ובכוונה אומר לו שמעולם לא הייתי בחדר כושר
תוך כדי האימון--עולים בי "סרטים של מחשבות" המדריכים בחדר כושר בפנימיה המכשירים
חדר כושר פרטי שהלכתי בגיל 17 אני ממש זוכר איך הם אימנו אותי ואיך אמרו לי לנשום ושהם לא רוצים לשמוע שום
רעש משקולות ושאני יעבוד כמו שצריך..
מעולם לא הייתי זוכר זאת ככה סתם
אני זוכר פעם רונית-מנהלת הפורום רשמה שבאחד מהביקורים שלה בתיכון שלה היא נזכרה בכמה דברים שהיו שם
ופנים של אנשים ועוד..!
יש לי חפיסת קלפים ישנה של מטוסי קרב-שרשום שם מידות של מטוס טווח טיסה ותמונה של המטוס והשם
לא משנה כמה עברתי עליהם לעולם לא הצלחתי לזהות את המטוסים
ברגע שהחלטתי שמאוד חשוב לי לזכור את המטוסים האלה ואני חייב לעשות הכל בשביל לזכור אותם
לקחתי קלף--הסתכלתי לאט וקראתי את הנתונים ובמקום לחשוב איך המטוס טס כדי לזכור אותו
זכרתי לאיזו מדינה המטוס שייך ודיימנתי לי את השם של המדינה על המטוס בקלף השלישי כבר התחלתי להריץ את זה קצת יותר מהר
ואחרי כמה קלפים הרצתי אותו מהר..
מה קורה בבית כשוכחים דברים?או שוכחים שמות של אנשים?
לא נזכרים באנשים נזכרים באירועים שנתקלנו בהם פעם ראשונה ובאיזה הקשר זה היה כמובן להמתין מספר דקות
מבלי להתאמץ לחשובוהשם יצוץ במחשבה
בקשר לדברים ששוכחים בבית לחשוב מה חשוב לקחת לפני שיוצאים מהבית ולשכוח...את הרשימה..של היציאה מהבית
אם באמת יהיה חסר משהו תרגישו את זה ולא תבינו למה מרגישים שמשהו מוזר חסר לכם.
הזכרון האנושי פועל לפי--רגש כמו מה חשוב?טאראומות שהזכרון מוחק לגמרי מבני אדם!
הוא נעזר במה שכבר מוכר לנו כדי להכיר משהו חדש
למשל כשלמדתי דקדוק באגלית נזכרתי שאותיות הניקוד באנגלית הם כמו התנועות בעברית
או לימוד נהיגה ברכב במגרש הזכירה לי את אופני ההרים שהייתי נוסע איתם במגרש..
אלצמייר שזאת מחלת השכיחה בדרך נובעת מתזונה לא נכונה של הגוף וחוסר פעילות בגוף
ו..זה קורה.כשיושבים יותר מדי מול הטלווזיה וקוראים ספר איכותי פעם בעשר שנים
לא אכתוב את משחקי הזכרון שעשיתי לעצמי --לבנתים משאיר זאת לעצמי
ובקשר לראיית העתיד 2 צעדים קדימה.. אני תמיד שואל את עצמי "מה יהיה עכשיו?
ולמה עלתה לי מחשבה כזאת?
ולדעתי ביקום הזה הכל קשור בהכל כמו חוטי עכביש בלתי נראים שמחברים בין כולם
ולאירועים שיהיו בעתיד ביקום שלנו
כיום מדענים פיסקאים שלא קשורים כלל לעידן הרוחני החדש
טוענים כי יש יקומים מקבילים אלינו והם מנסים ליצור קשר איתנו גילו כוכבים גלקסיה שמאותתים
כמו שפת מורס
המחשבה שתמיד חוזרת אלי ומטרידה אותי היא לבנון
וכבר כתבתי את זה בעבר הרבה לפני מבצע עמוד ענן בעזה
לבנון--תהיה שדה קרב של ישראל תקופה ארוכה מאוד
וזה כנראה יהיה קשור באסד,לא יודע אם הוא יפול או ישאר
למרות שכל הסיכויים שאומרים שהוא יפול
רציתי לכתוב ביום שישי על זכרון ועל משחק נחמד שהמצאתי לעצמי
גם "החנונים" משתמשים בזה בבית הספר ומשיגים תוצאות גבוהות
גם בדמיון מודרך משתמשים בזה ועוד..
אך מה יש לי זה דבר מטורף
אני יודע מה יקרה לי כמה שעות לפני המקרה
לדוגמא שלשום שוחחתי עם מישהו בעבודה ודיברנו על שעות מטורפות בעבודה
שזה להיות כל היום בעבודה....כמעט ללא הפסקה והתנחמנו בכך שלפחות "כאן אנחנו עושים חיים"
וחשבתי לעצמי יש אנשים שמתים לעבוד את השעות שלנו למשל שומרים בקניונים וברכבת והם בקושי מרווחים משכורת
ישר עלתה דמות במחשבה --פנים של מישהו שאני לא מכיר בכלל אני רק ראיתי אותו תמיד עובד בשמירה
אם זה היה לפני עשור ומשהו וראיתי אותו גםברכבת
וכיום מאבטח בקניונים... ככה סתם הדמות שלו עלתה לי במוח.
תוך כמה שניות התעשתי מהבלאק אאוט
והבנתי שאני יפגוש אותו--כי גם ככה בערב אחרי עבודה יש לי קניות בקניון.
אחרי סיום הקניות בקניון ויציאה מהקניון מהשער האחורי שקרוב לתחנת אוטבוס
השומר מסתכל על המעיל שלי--קולט את שם המפעל מצביע עלי וממש בקול רם שואל אותי בחיוך
אם אני עובד באותו מפעל(של משפחת סטף וייטהמר)ומתחיל לשוחח איתי...ומספר לי שעבד שם לפני שני עשורים
ושואל את שמות של אנשים שהם מנהלים....וכולו מבסוט מהזכרונות.
זה תמיד קורה לי--כמה שעות או יום יומיים עולה לי דמות במחשבה ולפתע מישהו מתקשר אלי
או משוחח איתי...ובדרך כלל דמויות שאני לא מכיר
פעם חבר התקשר אלי לבית ולפני הצלצול נעמדתי ליד הטלפון ולא הבנתי למה נעמדתי וככה סתם הרמתי
עוד לפני שזה צלצל...ודיברתי איתו באותה שניה שהוא חייג
נחזור שניה לקטע של זכרון?---\(_: בחדר כושר מדריך כושר צעיר וממש אבל ממש על הפנים
מסביר לי איך להשתמש במכשירים...ובכוונה אומר לו שמעולם לא הייתי בחדר כושר
תוך כדי האימון--עולים בי "סרטים של מחשבות" המדריכים בחדר כושר בפנימיה המכשירים
חדר כושר פרטי שהלכתי בגיל 17 אני ממש זוכר איך הם אימנו אותי ואיך אמרו לי לנשום ושהם לא רוצים לשמוע שום
רעש משקולות ושאני יעבוד כמו שצריך..
מעולם לא הייתי זוכר זאת ככה סתם
אני זוכר פעם רונית-מנהלת הפורום רשמה שבאחד מהביקורים שלה בתיכון שלה היא נזכרה בכמה דברים שהיו שם
ופנים של אנשים ועוד..!
יש לי חפיסת קלפים ישנה של מטוסי קרב-שרשום שם מידות של מטוס טווח טיסה ותמונה של המטוס והשם
לא משנה כמה עברתי עליהם לעולם לא הצלחתי לזהות את המטוסים
ברגע שהחלטתי שמאוד חשוב לי לזכור את המטוסים האלה ואני חייב לעשות הכל בשביל לזכור אותם
לקחתי קלף--הסתכלתי לאט וקראתי את הנתונים ובמקום לחשוב איך המטוס טס כדי לזכור אותו
זכרתי לאיזו מדינה המטוס שייך ודיימנתי לי את השם של המדינה על המטוס בקלף השלישי כבר התחלתי להריץ את זה קצת יותר מהר
ואחרי כמה קלפים הרצתי אותו מהר..
מה קורה בבית כשוכחים דברים?או שוכחים שמות של אנשים?
לא נזכרים באנשים נזכרים באירועים שנתקלנו בהם פעם ראשונה ובאיזה הקשר זה היה כמובן להמתין מספר דקות
מבלי להתאמץ לחשובוהשם יצוץ במחשבה
בקשר לדברים ששוכחים בבית לחשוב מה חשוב לקחת לפני שיוצאים מהבית ולשכוח...את הרשימה..של היציאה מהבית
אם באמת יהיה חסר משהו תרגישו את זה ולא תבינו למה מרגישים שמשהו מוזר חסר לכם.
הזכרון האנושי פועל לפי--רגש כמו מה חשוב?טאראומות שהזכרון מוחק לגמרי מבני אדם!
הוא נעזר במה שכבר מוכר לנו כדי להכיר משהו חדש
למשל כשלמדתי דקדוק באגלית נזכרתי שאותיות הניקוד באנגלית הם כמו התנועות בעברית
או לימוד נהיגה ברכב במגרש הזכירה לי את אופני ההרים שהייתי נוסע איתם במגרש..
אלצמייר שזאת מחלת השכיחה בדרך נובעת מתזונה לא נכונה של הגוף וחוסר פעילות בגוף
ו..זה קורה.כשיושבים יותר מדי מול הטלווזיה וקוראים ספר איכותי פעם בעשר שנים
לא אכתוב את משחקי הזכרון שעשיתי לעצמי --לבנתים משאיר זאת לעצמי
ובקשר לראיית העתיד 2 צעדים קדימה.. אני תמיד שואל את עצמי "מה יהיה עכשיו?
ולמה עלתה לי מחשבה כזאת?
ולדעתי ביקום הזה הכל קשור בהכל כמו חוטי עכביש בלתי נראים שמחברים בין כולם
ולאירועים שיהיו בעתיד ביקום שלנו
כיום מדענים פיסקאים שלא קשורים כלל לעידן הרוחני החדש
טוענים כי יש יקומים מקבילים אלינו והם מנסים ליצור קשר איתנו גילו כוכבים גלקסיה שמאותתים
כמו שפת מורס
המחשבה שתמיד חוזרת אלי ומטרידה אותי היא לבנון
וכבר כתבתי את זה בעבר הרבה לפני מבצע עמוד ענן בעזה
לבנון--תהיה שדה קרב של ישראל תקופה ארוכה מאוד
וזה כנראה יהיה קשור באסד,לא יודע אם הוא יפול או ישאר
למרות שכל הסיכויים שאומרים שהוא יפול
