זכרון בלתי נשכח

[מחפשת את האומץ]

וואלה?

אני שמחה שאהבת!

את יודעת...
כתבתי את זה היום אחרי שכבר למעלה משבוע מציק לי באצבעות לכתוב בכלל אבל בנקודה הזו בפרט.
זו באמת בחורה שאימנה אותי כשהייתי בכיתה ו ז וקצת ח....
אז עוד לא הבנתי או ידעתי שאני לסבית.
אבל לא יכולתי בלי הלדבר איתה בערב לפני שאנחנו נפגשות למחרת לאימון. למרות שידעתי שהכל לפי הלוז ואם יהיה שינוי היא תודיע לי.
לא יכולתי בלי לשתף אותה במה שעובר עלי. תמיד חיפשתי את העצה שלה.
אני לא רוקדת בכלל אבל משום מה עשיתי מעצמי צחוק ובאתי במיוחד לחתונה שלה בשביל הריקוד הקצר והמגוחך איתה משהו כמו סלווו...האמת שכבר תוך כדי הריקוד הבנתי שאני מפגרת אבל לא היה לי איך לצאת מזה...
ואז היא עזבה לעיר מולדתה והקשר נותק.
נפגשנו עוד פעם בכיתה י לאיזה תקופה כי הייתי בהליך רפואי והיא בתחום...
אבל שוב נותק ומאז לא חודש...
אני חושבת שכשהיא עברה לעיר מגוריה הפנמתי בהדרגה שאוקי קשרים מתנתקים וזה היה זמני וכו' כך גם אחרי ההליך הרפואי.
בכיתה י אגב כבר ידעתי שאני לסבית והייתי מאוהבת נואשות בחברה.
ואז ההליך הסתיים וכו אז אמרתי לעצמי נו זה טבעי. ולא התגעגעתי או חיפשתי אותה. אפילו כשאבא שלי העיר פעם שהנה היא עזבה וקשרים מתנתקים וכד. כאילו ניסה להראות לי שאני עדיין חיה וסתם נדבקתי אליה.
גם היה פעם אחת כשעוד כן היינו בקשר במהלך ההליך הרפואי או לפני, שעלתה בשיחה השאלה של נו מה עם חבר? ואני גימגמתי תירוצים וניסיתי להתחמק ולהחליף נושא.

ןהנה לפני כשבועיים קיבלתי ממנה הודעה בפייס אם אני זוכרת אותה ואם אפשר מייל...
כתבתי לה שכן וזה
אתמול קיבלתי הודעה בנאלית של אז הי מה שלומך זוכרת אותי וזה?
אז צחקתי עם עצמי ואמרתי לעצמי נו מה נענה לה? היי מה נשמע אגב היה לי קראש עלייך

.
בסוף כתבתי תשובה בנאלית וזהו....

אז את חובבת ספורט?
מה את עושה?

 

[מחפשת את האומץ]

סטריאו טיפים:
אני יודעת שטוענים שלסביות מתאמנות ב:
ג'ודו
קראטה
כדור סל
כדור רגל
הרמת משקולות
וסייף
כך שאלה הם ההימורים שלי.
אני אישית כפי שהבנת התנסתי בג'ודו וטניס.
באופן קבוע מגיל ממש צעיר אני שוחה
רוכבת על אופניים, פעם רגילים היום אופני כושר.
היו שנים שהיה לנו הליכון.
על סוסים
מגיל מתאים מרימה משקולות, היום אני מרימה בחלק מהתרגילים כ10 קילו.
אז קלעתי במשהו?

 

[הקסם שבפשטות]

מעולה...

יתרון נפלא של הפייסבוק...

אני חושבת שזה כיף לראות מה קורה עם אנשים מפעם....
חחח
למרות שאני ממש לא מאנשי הפייסבוק...

ודרך אגב...
אני לגמרי בעד התשובה הראשונה שלך...
אבל זו אני

סופ"ש מלא קסם

 

[מחפשת את האומץ]

זכרון בלתי נשכח

צעד קדימה צעד אחורה.
אנחנו מחזיקות אחת את השניה.
יד מחזיקה יד היד השניה מחזיקה את החולצה משם עוברת לגב.
עוברות לחגורה.
מהר יותר לאט יותר.
תזוזה ועמידה במקום.
אני מפילה אותך על המזרן.
רואה אותך תחתי.
שיער בלונדיני אסוף, עייניים כחולות משגעות, חיוך אינטיליגנטי מושך בטירוף.
אומרת לי נו יאללה!
לא התאפקתי אז נתתי לך נשיקה על המצח והלחי.
ואז את הופכת אותי ואת מעלי.
כל הגוף הקומפקטי שלך השרירי משהו, את נמוכה ממני ואני כולה מטר 60 אבל יש לך יותר נוכחות.
אני שוקעת במראה שלך לא מסוגלת לזוז.

מה זה כבר היה.
עוד אימון ג'ודו.

 

[מחפשת את האומץ]

חח אני מתלבטת בעניין הזה...