זכוכיות

[דמעה חמה]

זכוכיות

בחודש האחרון...כמעט בכל יומיים-שלושה מתנפצת לי כוס, קערה, צנצנת העשויה מזכוכית!!! הדבר הזה כבר מתחיל להבהיל אותי... מה קורה? מדובר בעין רעה?

 

[נשמה משתוקקת]

תגובה.

בס"ד אולי הנחת את הכלים בקצה השולחן? תשתדלי להניח את הכלים במקום בטוח. בתוך ארון או מזווה גבוה. ואם זה תוך כדי שטיפת כלים,אז תדיחי כלים ביתר זהירות.. אין פה שום עין..

 

[דמעה חמה]

לא...אני פשוט לט נוגעת בהם, קרה לי 5 פעמים

שפתחתי דלת של ארון והכלים פשוט נפלו להם מלמעלה, או שהוצאתי כלי מהמדיח שלא נגע בדבר ובדרך לארון התפוצץ לי ביידים. (כשהוא קר)

 

[אופירA]

זה דבר שקורה

וזה קורה גם לאנשים אחרים. אל תתני לזה כוח שאין לזה. אם היו מתפוצצים באופן כזה כלי נייר או פלסטיק ח"פ - היה מקום להרים גבה ברצינות (וגם אם כן, עדיין - מה אפשר לעשות? ללכת לקוסם?). אבל כשמדובר בכלי זכוכית ובתהליכים טבעיים - אין סיבה לייחס לכך משמעויות מעל לטבע. התורה אומרת שכשלאדם קורה דבר רע - צרה או אסון וכו' - הוא צריך לפשפש במעשיו ולחזור בתשובה. אבל לפשפש במעשיו זה לפשפש במעשיו עפ"י מה שידוע לו על מעשיו - ולא להיכנס לרגשי אשמה ו/או לפחדים, או להאמין במסרים אלוקיים שאין אפשרות להבינם בשכל אנוש, או לחשוב שהוא נדרש למשהו שאין לו סיכוי להבין אותו, או ללכת לקוסמים שיפשפשו במעשיו יותר טוב... וכן אומרת התורה, שאם פשפש במעשיו ולא מצא - יתלה בביטול תורה (וכיוון שאת אשה, קצת קשה לתלות בביטול תורה... אבל אם נכון לך ומתאים לך - את יכולה לקבל על עצמך לימוד הלכה, שמיעת שיעורים וכו'), ואם תלה ולא מצא - שיבין שמדובר בייסורים של אהבה - ולכך הצעתי לך להגיד אמירה של שמחה, שתשמעי בשורות טובות. העולם נברא כך שהמציאות תעורר אותנו, תוביל אותנו לחשבון נפש ולא נשאר אדישים (ובייחוד הדברים אמורים בעת צרה לעם ישראל). היות שאדם אינו יכול לדעת כל צער וצער בדיוק על מה הגיע לו, הוא אמור לעשות חשבון נפש כללי, ולראות מה עולה בדעתו שצריך תיקון במעשיו, מה הוא יכול לקבל על עצמו וכו'. בדור הזה יש להדגיש מאוד מאוד, שהחשבון נפש והתיקון והקבלות שאדם עושה צריכים להיות בפרופורציה לכוחותיו, כי הרבה מאוד אנשים נוטים להאשים עצמם בכל דבר שקורה, ולקחת אחריות יתר על "חטאיהם" מעבר לכוחותיהם ומעבר לכל פרופורציה לאמת. וזו עצת היצר, וגם ממנה צריך להינצל ולהיזהר. אדם צריך להכיר את עצמו, האם הוא נוטה להרגיש חף מכל אחריות, ולתלות כל מה שקורה לו באחרים (שאז עליו לעורר את עצמו לביקורת עצמית), או שהוא נוטה להאשים עצמו בכל דבר שזז, ולקחת אחריות על דברים שאין לו שום שליטה עליהם (שאז הוא צריך להזכיר לעצמו השכם והערב שהוא לא מנהל את העולם, ועליו לתקן רק מה שבשליטתו). המקור לדברי התורה בעניין חשבון הנפש: גמרא בברכות (דף ה' ע"א): "אמר רבא ואיתימא רב חסדא - אם רואה אדם שייסורין באין עליו, יפשפש במעשיו, שנאמר "נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'". פשפש ולא מצא יתלה בבטול תורה שנאמר אשרי הגבר אשר תייסרנו יה ומתורתך תלמדנו". ואם תלה ולא מצא בידוע שייסורין של אהבה הם, שנאמר "כי את אשר יאהב ה' יוכיח"...".

 

[eidan888]

כן זה נורא קשור..שמעתי רבות על זה !

 

[אופירA]

אל תתני למחשבה זו שום כוח

אם עד היום התנפצו לך כמה כלי זכוכית בזה אחר זה, הרי שברגע שתתני לפחדים ולמחשבות על עין הרע כוח - יתנפצו לך הרבה יותר דברים בחיים... חבל. אין שום צורך בכך. אם מתנפצים לך כל יומיים במשך חודש ימים כלי זכוכית, זה דבר טבעי מאוד, גם אם עד כה זה לא התרחש בחייך, ותתייחסי לזה כאל דבר טבעי. עצתי לך, כדבריו של רב גדול ששאלתי בעצתו בעניין דומה - קחי יעה וכף אשפה, ותטאטאי היטב את שברי הזכוכית, לבל יהוו סכנה לעוברים והשבים בבית. שיהיה לכפרת עוונות, ותשמחי את עצמך בקניית כלי חדש. ולתוספת חשיבה חיובית - כל אימת שמתנפץ כלי, תגידי לעצמך: ב"ה, הוא גמר את התיקון שלו, לחיים טובים ולשלום, שנשמע בשורות טובות בקרוב ונזכה לנפץ צלחות באירוסין.

 

[נקודת האמת שבלב]

לדעתי

כדאי ללכת לאיזה רב צדיק שישמע ויתן ברכה