זכויות יוצרים

[יוסי ר1]

זכויות יוצרים

חפשתי אתמול במרשתת את קטע ה"שאבעס" המפורסם מהסרט "השוטר אזולאי", עם שייקה אופיר האחד והיחיד.
חפשתי ולא מצאתי.
נראה שכל קטעי הסרט שהיו אי אז זמינים ב YOUTUBE , הוסרו בשל עניין זכויות יוצרים.

הדיון שאני רוצה להעלות כאן הוא לא על הזכות המשפטית, הברורה והמוצדקת.
השאלה המעניינת אותי, היא שאלת הצדק.
האם זה צודק שמה שהפך לנכס לאומי כמעט (ו"השוטר אזולאי זו רק דוגמא. אותו דבר אפשר לשאול על יצירות ביאליק ועגנון לו הייתה עולה שאלת הזכות על יצירותיהם), יימנע מכלל האוכלוסייה.
איכשהו, התחושה שלי אתמול היתה של החמצה גדולה.
כי דינה של יצירת מופת שאין לה פרסום פומבי, לשקוע באפלה ולהיעלם מהתודעה.
אפילו בספריות השכרה של סרטים, מתישהו אי אפשר עוד יהיה להשיג סרטים ישנים שאסור לשכפל.
לא חבל שהצעירים יפספסו סרט נהדר שכזה, רק בגלל בעיית זכויות יוצרים?

 

[masorti]

הנה לך שני קטעים ששרדו...

לצערי אף אחד מהם אינו הקטע שחיפשת.

 

[רון סי]

אם הזכות מוצדקת מבחינה משפטית

אז מה אתה מבקש? מבעלי הזכויות לוותר על זכותם ולתרום את היצירה לציבור? או מהמדינה להלאים את הרכוש ולהעביר אותו לרשות הציבור?
כי אם אל בעלי הזכויות אתה פונה, הם כבר הביעו את עמדתם.
אם אל המדינה אתה פונה, אתה סותר את הקביעה שהזכות מוצדקת. כי זכות מוצדקת צריך לכבד.

 

[תרנגולת ערומה]

המדינה היתה יכולה לשלם עבור הזכות

לספק את התכנים האלה בחינם.

נראה לי שזה היה יכול להיות בכלום כסף במושגים של מדינה, וכל הצדדים היו מרוצים.

אפשר לפנות בנושא למשרד התרבות (אני יודעת שהיה יותר מתאים שאכתוב לשר או שרת התרבות, אבל בדיוק שכחתי מי זה ואין לי כוח לברר, ומצד שני אני גם מתביישת לכתוב שר/ת כדי שלא תחשבו שאני בורה ולא יודעת מי שר/ת התרבות היום ואפילו לא יודעת אם מדובר בגבר או אישה. האמת היא שאני דווקא כן יודעת, פשוט שכחתי).

 

[רגליים קרות]

במקרה של השרה הנוכחית, באמת עדיף לשכוח.

 

[תרנגולת ערומה]

עדיין לימור לבנת?

וואו, היא כנראה שרה ממש טובה אם היא נשארת כל כך הרבה זמן.

 

[יוסי ר1]

כפי שכתבה תרנגולת, לנסות ולהגיע להסדר מכובד

עם המחזיקים בזכויות.
כיאפשר להניח שתמורת סכום מתאים, יהיו המחזיקים בזכויות מוכנים לאפשר שימוש לכל מאן דבעי ביצירות.
הרי יצירות מטבען נוצרו על מנת שקהל יהנה מהן.
ומה ששווה כסף, אפשר גם לקנות בכסף.
למדינה צריך להיות עניין להעשיר עת ערכי התרבות שלה ולהנגיש אותם לכולם.

אני לא בעד להלאים או לכפות - רק בעד להשתדל יותר במקום שצריך.

 

[רון סי]

שהמדינה תרכוש את הזכויות?

אפשר, אבל למה קודם ליצירה הזו? אני דווקא רוצה קודם את הגשש ואת נעמי שמר. ומספר היצירות שאפשר לרכוש את הזכויות להן ככה הוא עצום.
אני מערער על הקביעה המקדמית שלך, שיש צדק בחוק זכויות יוצרים עצמו. אני לא מסכים שהיוצר זכאי לזכות על יצירתו לאורך זמן. שנים בודדות, אולי.
יש להעיר כאן שכיום העוולות הנובעות מחוק זכויות יוצרים מתקיימות הרבה מעבר לחוסר-הנגישות של הציבור ליצירות. כי כיום חוסר נגישות הוא דווקא לא בעיה, או בעיה פחותה בהרבה. כיום הבעיה היא שבעלי זכויות היוצרים, בחסות החוק, תוקפים את החירויות על רשת האינטרנט, וגם מחוץ לה, ואם חוק זכויות יוצרים ימשיך להתקיים במתכונתו, קיימת סכנה חמורה לנגישות לרשת עצמה.
לכן לדעתי דינו של חוק זכויות יוצרים לעבור שינוי לכיוון של הפחתה משמעותית בחלות הזכות.

 

[יוסי ר1]

היצירה הזו היא רק דוגמא! הרי כתבתי בפירוש:

"האם זה צודק שמה שהפך לנכס לאומי כמעט (ו"השוטר אזולאי זו רק דוגמא. אותו דבר אפשר לשאול על יצירות ביאליק ועגנון לו הייתה עולה שאלת הזכות על יצירותיהם), יימנע מכלל האוכלוסייה."

ואני לא ממש מקבל את ההצעה שלך להגביל את זכות היוצר על יצירתו.
אולי אפשר לדון בזכות יורשיו, שם ה"זכות" קצת פחות חזקה, לפחות לפי מה שנראה לי צודק.
בכל מקרה, לא הייתי ממליץ להלאים זכויות - אלא לרכוש זכות שימוש לציבור.

 

[גרי רשף]

אני מבין בדיוק על מה אתה מדבר

זכויות יוצרים זו חקיקה שהתגבשה במשך הזמן, ושאינה כל כך ברורה מאליה.
אפשר להטיל ספק אם החוק הנוכחי נכון ואם אינו ראוי לשינוי. לא תמיד היה חוק כזה, ולא בכל מקום הוא זהה.

נקודה נוספת היא יחסי הגומלין בין היוצרים והאומנים שזוכים לא פעם לכיבודים שונים מהמדינה בחומר וברוח, ואולי ראוי שזה יעשה בתמורה לכך שיצירותיהם יהיו זמינים לציבור שכיבד אותם.
היצירות הן "נחלת הכלל" לא במובן המשפטי, אלא במובן התרבותי.

נושא נפרד הוא השינויים הטכנולוגיים המהירים שהחקיקה אינה מצליחה לעקוב אחריהם. עד לפני שנתיים - שלוש כל החומר הנ"ל לא היה זמין ביוטיוב. הרי אם היו מבקשים ממך לשלם כמה שקלים בשביל לצפות בקטע הנ"ל כנראה שהיית מוכן לשלם, אך האופציה אינה קיימת, ומה שאפשר זה לחפש העתקים פיראטיים ביוטיוב.
כיום כל תעשיית הדיסקים עומדת בפני שוקת שבורה כי המוזיקה זמינה לכל על ידי העתקות לא חוקיות. התעשיה הזו נוצרה כולה במאה ה-20 כי עד אז הדרך היחידה לשמוע מוזיקה היה בהופעה חיה. כנ"ל לגבי סרטים.

שורה תחתונה- הבעייה אינה רק הקטע הנ"ל מהשוטר אזולאי, אלא כל נושא זכויות היוצרים, המודלים העסקיים, יחסי הגומלין בין החברה לאומנים וכו'.

 

[אוֹחַ]

נוקדנות: אם כל שאתה מנסה להשיג בזה הוא

למנוע מהיצירה לשקוע אל טיט היוון - אז לא הצלחת להדאיג אותי.
יצירה ששווה את השרדותה - תשרוד. לא יעמדו בפניה, לא הזמן, לא זכויות יוצרים, ולא חוקי ממשלה.
יגנבו אותה, יצרבו אותה, ישכפלו אותה. אל תדאג לה.

כמו שחבר שלי הסביר לי איך שמעו פינק-פלויד ברוסיה - הם היו מקליטים את התקליטים על שעוונית של צילומי רנטגן. וכך יכלו לגלגל את ה"תקליט" כמו איגרת, ולהעבירו ממקום למקום.
שלא תדעו איזה תלאות היה צריך לעבור כדי לראות "רמבו 3". היה צריך להיות כמעט רמבו.

 

[יוסי ר1]

לא, אני לא חושש שהיא תיעלם לנצח.

אני מיצר על כך שהיא לא נגישה וזמינה לכולם, באפס מאמץ.
הגישה ההפוכה להקפדת זכויות יוצרים, הניבה פרוייקטים כמו "פרוייקט בן יהודה" או פרוייקט גוטנברג - אשר כל עינינם הוא להנגיש לכל דכפין את אוצרות הרוח והתרבות.
אז נכון, מי שמאד רוצה, ישיג עותק נדיר.
אבל למה שלא כל אחד יוכל להגיע ולהינות, כשניתן (לפחות לגבי חלק גדול מיצירות שעדיין מוגנות בזכויות יוצרים) לפתור את הבעייה בקצת כסף?

 

[תרנגולת ערומה]

נכון. כמו שיש ספריות ציבוריות לספרי קריאה

צריכות להיות גם "ספריות" ציבוריות לסוגי מדיה יותר מתקדמים, וכמובן שראוי שהספריות האלה יהיו ברשת. ממש מובן מאליו שזה צריך להיות כך, ואני חוזרת על הצעתי לפנות לכבוד השרה או מי מעוזריה, או ח"כ שיש לו נטייה לדברים כאלה, ולבקש מהם לקדם יזמה כזאת. יכול להיות שפשוט לא חשבו על הרעיון.

 

[בנדק חביב]

זוכר בנעוריי הירושלמיים את הספרייה האמריקאית

מול טרה סנטה.
סרטים, תקליטים, עיתונים ומה לא?!
את כל שירת הבלוז העמוקה והכבדה שאלתי שם וניגנתי על הפטיפון המחורבן שאבא שלי קנה.

 

[בנדק חביב]

בדיוק, וזה כלל לא קשור למושג "מופת"

כי עד כמה שידוע לי "מופת" הוא מושג קונטרוברסאלי במיוחד.

 

[eliUSA]

יש אחד בשם גאי

שמעלה קטעי וידאו מוזיקליים ליוטיוב. אני נמנה עם החתומים על הערוץ שלו

היו לו אלפי קטעים חלקם נדירים. יום אחד מישהו התלונן והם מחקו לו את הכל

הוא מעלה מחדש והפעם נזהר להעלות רק קטעים שזכויות היוצרים פקעו. אבל זה יקח לו שנים

 

[eliUSA]

שמו

גיא אלון וקישור אל הערוץ שלו מצורף

כמו שאומרים טיפש אחד זרק לבאר אבן ו10 חכמים לא יוכלו להוציאה

 

[בנדק חביב]

יצירת עגנון מוגנת היטב בזכויות יוצרים

בילאיק כבר עלה לפרוייקט בן יהודה.
עכשיו שים לבך, שלמשל בבתי הספר לומדים שני סיפורים של עגנון. על מנת לרכוש אותם ילד צריך להפריש משהו בסביבות 80 ואולי יותר שקלים למהדורה נקייה וחדשה שעובייה כ-80 עמודים בגודל של פחות מקווטרו.
מכאן - רכישת ספרים יד שנייה מואצת
או
כריכה של עוד כמה סיפורים באותה מהדורה
או
צילום של הסיפורים
אבל את הבאמת מעלה לדעתי סוגייה מרכזית בשאלת "הזכויות". זכות היחיד על יצירותיו ואח"כ של יורשיו או זכות הקהילה על יצירותיו.
קשה

 

[ג רפאל]

גם הקביעה לתחום את זמן זכויות היוצרים היא

כפייה.
נראה לי - ואני תומך נלהב בשמירה על זכויות היוצרים- שראוי במפורש לבעל הזכות, היוצר, לממש ולמקסם את רווחיו מיצירתו.
והפרת הזכות נראית לי כגניבה פשוטה.

תקרא את ההגבלות והאיסורים בראשית כל ספר - ואח"כ תלך ותראה איך האיסורים נשמרים. הרי לא ניתן לשים מפקח ליד כל מכונת צילום.

כאן הצדק צמוד לחוק. זה בסדר והגון. ולפחות על הנייר - נשמר.