בתאריך 12.12.2025 הגיש איגוד האינטרנט הישראלי בקשה להצטרף להליך כידיד בית המשפט בתביעה תקדימית של ארגון זיר"ה (זכויות יוצרים ברשת) נגד חברת גוגל בדרישה לחייב אותה לחסום באמצעות שירות הPublic DNS Resolver הגלובלי שהיא מפעילה (8.8.8.8) את הגישה של משתמשים לאתרי אינטרנט המשמשים להפרת זכויות יוצרים
חוות הדעת המפורטת שחיבר איגוד האינטרנט בעניין ההליך המשפטי מתריעה כי הרחבה תקדימית של צווי חסימת הגישה לאתרי אינטרנט לתשתיות DNS גלובליות נשענת על פרשנות שגויה של החוק ועלולה לגרום נזק אגבי נרחב חסימת-יתר פגיעה בפרטיות המשתמשים ופגיעה ביציבות ובאמינות מערכת הDNS
בלב ההליך (ת"א 33367-05-2023) עומדת הדרישה לחייב את גוגל לחסום גישה לאתרים המציגים תכנים פיראטיים באמצעות שירות הDNS הציבורי שלה אותו מספקת החברה הבינלאומית לשימוש חופשי עבור משתמשים בישראל ובעולם בדומה לחברות פרטיות נוספות
במקביל לספקיות האינטרנט המאושרות בישראל אשר לצד השירות המרכזי של אספקת הגישה הפיזית לרשת האינטרנט מספקות ללקוחותיהן בין היתר גם שירותי DNS Resolving הפרשנות המרחיבה של המונח "ספק גישה" פרשנות אותה מציעות התובעות והנתמכת בעמדת היעוץ המשפטי לממשלה לתחולת צווי הגבלת גישה הקבועים בסעיף 53א לחוק זכות יוצרים שהוכנס בתיקון בשנת 2019 כפי שמפרטת חוות הדעת משקפת חוסר הבנה של האבחנה בין ספקיות גישה לאינטרנט (ISPs) לבין Public DNS Resolvers ואופן הפעולה של הDNS
הנדסת האינטרנט מבוססת על האבחנה הטכנולוגית והנורמטיבית בין "ספקיות גישה לאינטרנט" (ISP) ו"שירותי אחסון" (hosting) בצד האחד לבין הסוגים השונים שירותים בתשתית הDNS הגלובלית מהצד השני
בניגוד לנטען בהליך זה איגוד האינטרנט הישראלי מבהיר כי שירותי DNS Resolving ציבוריים גלובליים אינם "פורטל גישה לאתרים מפרים" ומהותם אינה "להקל על צריכת תוכן פיראטי" או ל"עקיפת הדין" מדובר בתשתית לגיטימית ובעלת ערך רב ארכיטקטורת האינטרנט העכשווית כמערכת גלובלית, מבוזרת ואמינה
בשנים האחרונות התבססה מגמה עולמית של מעבר לשימוש בשירותי DNS Resolving ציבוריים כשירותים מסחריים או חינמיים הזמינים לכל משתמש באינטרנט
כחלופה גלובלית טכנולוגית מתקדמת ומאובטחת יותר משירותי הDNS המסורתיים אותם מספקות ספקיות הגישה לאינטרנט כברירת מחדל אשר בדרך כלל אינם כוללים שכבת אבטחה והצפנה של שאילתות הDNS לטובת המשתמש כפי שמקובל בתעבורת אינטרנט מודרנית
בנוסף, שרתי הDNS Resolving הציבוריים מאפשרים למשתמש לבחור בשירותי הגנה כנגד נוזקות או תוכן פוגעני על פי בחירתו והגדרת מאפייני ההגנה על ידי השירות ומאפשרים לכל משתמש אינטרנט מכל מקום לבצע שאילתות Resolving (בעוד ששרתי הDNS בספקי הגישה לאינטרנט מאפשרים שירות רק למנויי הISP)
מערכת הDNS באינטרנט תוכננה ומיושמת מראשיתה כמערכת מבוזרת ויתירה ברמה הגלובלית שלא מאפשרת לגורם מסחרי או מדינתי אחד לשלוט בכלל המידע וערוצי הגישה אליו
באמצעות מבנה רב שכבתי הירארכי יתיר ומבוזר
הקהילה הטכנולוגית והמוסדות הרשמיים של הנדסת האינטרנט מספקים בעשור האחרון תשתית עובדתית חיונית לדיון המשפטי על מידת הנחיצות המידתיות והאפקטיביות של צווים שיפוטיים לחסימה או הגבלת גישה של תוכן בלתי חוקי ברמת התשתית להבדיל מהדיון המתקיים על אחריות מפעילי שירותי אחסון או פלטפורמות מקוונות לתוכן בלתי חוקי
גם מוסדות האינטרנט הגלובליים שמייצגים את המומחיות הטכנולוגיות והאינטרס הציבורי ואשר איגוד האינטרנט מייצג כאן בישראל מדגישים את חיוניות האבחנה הטכנולוגית והנורמטיבית בין "ספקיות גישה לאינטרנט" (ISP) כשירות קצה לבין הסוגים השונים של ספקיות שירותים בתשתית הDNS ומעבר לה
למרות שPublic DNS Resolvers הם כלי עזר חשובים לצורך איתור המידע הנדרש לגישה למשאבים הפועלים תחת שמות מתחם אי אפשר לומר שהם חייבים להיות מסופקים על ידי ספק חיצוני ולבטח שמהותם לא זהה לתפקיד ספקיות הגישה לאינטרנט
הדיון הניצב בליבו של הליך תקדימי זה אם כך נוגע בסוגיות עקרוניות ורחבות החורגות מגבולותיו של המקרה הפרטי בתיק הנוכחי
עלינו לבחון מה הם הסטנדרטים המצופים משירותי תשתיות אינטרנט (DNS) ולחדד את ההבחנה המהותית בינם לבין "ספקיות אינטרנט" רגילות
להבחנה זו ישנן השלכות טכנולוגיות וערכיות על האופן שבו יש לפרש וליישם צווים להגבלת גישה ברשת
שאלות אלו מחייבות יצירת איזון מחודש בין זכויות התובעים לזכויות הנתבעים וכן בין חופש הפעולה של המשתמשים ברשת לבין טובת הציבור
חסימת DNS כפויה המוצגת במקרה זה כפתרון משפטי היא בחזקת בלתי יעילה מזיקה ולא מעשית היא אינה יעילה משום שמשתמשים יכולים לעקוף אותה בקלות והיא נכשלת בהסרת התוכן המסומן
אשר פשוט יכול לצוץ מחדש תחת שמות דומיינים חדשים
חסימת DNS היא בעלת פוטנציאל להזיק מכיוון שכלי גס זה אינו מסוגל להבחין בין חומר חוקי לבלתי חוקי מה שמוביל לחסימת יתר (overblocking) לפיצול מערכת השמות הגלובלית של האינטרנט ולכשל בשירותים מקושרים כולל פרוטוקולי אבטחה קריטיים
היא אינה מעשית מכיוון שהDNS אינו כפוף לגבולות גיאוגרפיים משמעות הדבר היא שצווי חסימה לאומיים נגד שרתי פענוח (Resolvers) גלובליים יוצרים השפעות חוצות גבולות בלתי מכוונות
חסימה כפויה היא הכלי הלא נכון לתפקיד שהDNS מעולם לא תוכנן למלא
המאבק בפיראטיות חשוב אך אסור שיעשה תוך שבירת עקרונות הליבה של האינטרנט ופגיעה בביטחון ובפרטיות המשתמשים בישראל
לכן ההתערבויות חייבות להתמקד בתוכן עצמו ובגורמים האחראים לו
חוות הדעת המפורטת שחיבר איגוד האינטרנט בעניין ההליך המשפטי מתריעה כי הרחבה תקדימית של צווי חסימת הגישה לאתרי אינטרנט לתשתיות DNS גלובליות נשענת על פרשנות שגויה של החוק ועלולה לגרום נזק אגבי נרחב חסימת-יתר פגיעה בפרטיות המשתמשים ופגיעה ביציבות ובאמינות מערכת הDNS
בלב ההליך (ת"א 33367-05-2023) עומדת הדרישה לחייב את גוגל לחסום גישה לאתרים המציגים תכנים פיראטיים באמצעות שירות הDNS הציבורי שלה אותו מספקת החברה הבינלאומית לשימוש חופשי עבור משתמשים בישראל ובעולם בדומה לחברות פרטיות נוספות
במקביל לספקיות האינטרנט המאושרות בישראל אשר לצד השירות המרכזי של אספקת הגישה הפיזית לרשת האינטרנט מספקות ללקוחותיהן בין היתר גם שירותי DNS Resolving הפרשנות המרחיבה של המונח "ספק גישה" פרשנות אותה מציעות התובעות והנתמכת בעמדת היעוץ המשפטי לממשלה לתחולת צווי הגבלת גישה הקבועים בסעיף 53א לחוק זכות יוצרים שהוכנס בתיקון בשנת 2019 כפי שמפרטת חוות הדעת משקפת חוסר הבנה של האבחנה בין ספקיות גישה לאינטרנט (ISPs) לבין Public DNS Resolvers ואופן הפעולה של הDNS
הנדסת האינטרנט מבוססת על האבחנה הטכנולוגית והנורמטיבית בין "ספקיות גישה לאינטרנט" (ISP) ו"שירותי אחסון" (hosting) בצד האחד לבין הסוגים השונים שירותים בתשתית הDNS הגלובלית מהצד השני
בניגוד לנטען בהליך זה איגוד האינטרנט הישראלי מבהיר כי שירותי DNS Resolving ציבוריים גלובליים אינם "פורטל גישה לאתרים מפרים" ומהותם אינה "להקל על צריכת תוכן פיראטי" או ל"עקיפת הדין" מדובר בתשתית לגיטימית ובעלת ערך רב ארכיטקטורת האינטרנט העכשווית כמערכת גלובלית, מבוזרת ואמינה
בשנים האחרונות התבססה מגמה עולמית של מעבר לשימוש בשירותי DNS Resolving ציבוריים כשירותים מסחריים או חינמיים הזמינים לכל משתמש באינטרנט
כחלופה גלובלית טכנולוגית מתקדמת ומאובטחת יותר משירותי הDNS המסורתיים אותם מספקות ספקיות הגישה לאינטרנט כברירת מחדל אשר בדרך כלל אינם כוללים שכבת אבטחה והצפנה של שאילתות הDNS לטובת המשתמש כפי שמקובל בתעבורת אינטרנט מודרנית
בנוסף, שרתי הDNS Resolving הציבוריים מאפשרים למשתמש לבחור בשירותי הגנה כנגד נוזקות או תוכן פוגעני על פי בחירתו והגדרת מאפייני ההגנה על ידי השירות ומאפשרים לכל משתמש אינטרנט מכל מקום לבצע שאילתות Resolving (בעוד ששרתי הDNS בספקי הגישה לאינטרנט מאפשרים שירות רק למנויי הISP)
מערכת הDNS באינטרנט תוכננה ומיושמת מראשיתה כמערכת מבוזרת ויתירה ברמה הגלובלית שלא מאפשרת לגורם מסחרי או מדינתי אחד לשלוט בכלל המידע וערוצי הגישה אליו
באמצעות מבנה רב שכבתי הירארכי יתיר ומבוזר
הקהילה הטכנולוגית והמוסדות הרשמיים של הנדסת האינטרנט מספקים בעשור האחרון תשתית עובדתית חיונית לדיון המשפטי על מידת הנחיצות המידתיות והאפקטיביות של צווים שיפוטיים לחסימה או הגבלת גישה של תוכן בלתי חוקי ברמת התשתית להבדיל מהדיון המתקיים על אחריות מפעילי שירותי אחסון או פלטפורמות מקוונות לתוכן בלתי חוקי
גם מוסדות האינטרנט הגלובליים שמייצגים את המומחיות הטכנולוגיות והאינטרס הציבורי ואשר איגוד האינטרנט מייצג כאן בישראל מדגישים את חיוניות האבחנה הטכנולוגית והנורמטיבית בין "ספקיות גישה לאינטרנט" (ISP) כשירות קצה לבין הסוגים השונים של ספקיות שירותים בתשתית הDNS ומעבר לה
למרות שPublic DNS Resolvers הם כלי עזר חשובים לצורך איתור המידע הנדרש לגישה למשאבים הפועלים תחת שמות מתחם אי אפשר לומר שהם חייבים להיות מסופקים על ידי ספק חיצוני ולבטח שמהותם לא זהה לתפקיד ספקיות הגישה לאינטרנט
הדיון הניצב בליבו של הליך תקדימי זה אם כך נוגע בסוגיות עקרוניות ורחבות החורגות מגבולותיו של המקרה הפרטי בתיק הנוכחי
עלינו לבחון מה הם הסטנדרטים המצופים משירותי תשתיות אינטרנט (DNS) ולחדד את ההבחנה המהותית בינם לבין "ספקיות אינטרנט" רגילות
להבחנה זו ישנן השלכות טכנולוגיות וערכיות על האופן שבו יש לפרש וליישם צווים להגבלת גישה ברשת
שאלות אלו מחייבות יצירת איזון מחודש בין זכויות התובעים לזכויות הנתבעים וכן בין חופש הפעולה של המשתמשים ברשת לבין טובת הציבור
חסימת DNS כפויה המוצגת במקרה זה כפתרון משפטי היא בחזקת בלתי יעילה מזיקה ולא מעשית היא אינה יעילה משום שמשתמשים יכולים לעקוף אותה בקלות והיא נכשלת בהסרת התוכן המסומן
אשר פשוט יכול לצוץ מחדש תחת שמות דומיינים חדשים
חסימת DNS היא בעלת פוטנציאל להזיק מכיוון שכלי גס זה אינו מסוגל להבחין בין חומר חוקי לבלתי חוקי מה שמוביל לחסימת יתר (overblocking) לפיצול מערכת השמות הגלובלית של האינטרנט ולכשל בשירותים מקושרים כולל פרוטוקולי אבטחה קריטיים
היא אינה מעשית מכיוון שהDNS אינו כפוף לגבולות גיאוגרפיים משמעות הדבר היא שצווי חסימה לאומיים נגד שרתי פענוח (Resolvers) גלובליים יוצרים השפעות חוצות גבולות בלתי מכוונות
חסימה כפויה היא הכלי הלא נכון לתפקיד שהDNS מעולם לא תוכנן למלא
המאבק בפיראטיות חשוב אך אסור שיעשה תוך שבירת עקרונות הליבה של האינטרנט ופגיעה בביטחון ובפרטיות המשתמשים בישראל
לכן ההתערבויות חייבות להתמקד בתוכן עצמו ובגורמים האחראים לו
