זיכרונות וחלומות

[Storm131]

זיכרונות וחלומות

הייתי בת 11 כשאיבדתי את אימי ולמרות שזה גיל שיש בו כבר זיכרונות רבים אני זוכרת מעט מאוד מאמא וזה מטריד אותי,כי אני פוחדת מהשיכחה.האם זה קורה גם לכן? ומה בקשר לחלומות?חלמתי חלומות בודדים שבהם אמי מופיעה אך לא ממש מתיחסת אלי ואני בעצם מציצה מהצד.שתפו אותי בבקשה בחלומות שלכן.

 

[סְקָאלִי]

שיתוף

קודם כל, לינק להודעה קודמת שלי בנושא. שנית - משהו מעניין, אבל נדמה לי שלא יוצא דופן. בחלום הראשון שחלמתי על אמי אחרי שנפטרה [אני חושבת שזה היה עדיין בזמן השבעה], היא עדיין אייתה חולה ובכסא גלגלים. החל מהחלום הבא היא "הבריאה" בחלומות, ומאז ועד היום האמא שאני פוגשת בחלומות היא אימי הבריאה, מלפני המחלה ...

 

[סְקָאלִי]

אייתה = הייתה ../images/Emo5.gif

 

[איחוד האחת]

חלומות ../images/Emo29.gif

לפי תפיסת עולמי ואמונתי, קיימים מימדי זמן שונים ולמעשה מוות הוא מעבר למימד אחר...וחלומות הם סוג כלשהו של קשר. שנים רבות לא חלמתי על אמי והדבר מאוד הציק לי. כמוך, חששתי לשכוח את מראה פניה בזכרוני והייתי מנסה נואשות "לקרוא" לה לחלומותי, הייתי עוצמת עיני ומנסה לשחזר פניה עד... שהרפיתי. כיום אני יודעת שאם יש אפשרות וצורך יופיעו אהובינו המתים בחלומותינו. מה שאת מספרת על אותם חלומות בם הופיעה אמך אך לא ממש התייחסה אלייך, מחזק בהבנתי וכמו שאני יודעת ומאמינה, את אותו ענין של אנרגיות תדרים וכו' היכולים כרגע לא להתאים. בזמנו, הייתי אחת לכמה זמן עוברת על תמונות, דבר שעזר לי מאוד לשחזר ובעיקר את מראה פניו של אבי אותו איבדתי בגיל צעיר ממש (5). הצבתי את תמונתם בחדרי כך שלמעשה הם תמיד איתי. איני חושבת שניתן לשכוח הורים (כמובן מדובר על תנאים רגילים ללא בעיות מיוחדות)ועל כן לא נראה שיש לך ממה לחשוש. וייתכן שבזמן אחר יופיעו אותם חלומות נכספים. שיהיו לך

מתוקים

 

[Storm131]

הי איחוד האחת

קראתי את תגובתך בעניין,את כותבת יפה,העניין של שיחזור המראה והפנים מוכר לי היטב.למה את מתכוונת כשאת מציינת אנרגיות ותדרים?זכור לי במיוחד חלום אחד שחלמתי כמה שנים לאחר שאמי מתה.בחלומי אני ילדה שנכנסת בגניבה לבית החדש שהורי בנו ואסרו עלינו להיכנס לשם כל עוד הבנייה לא הסתימה.אני משוטטת בין החדרים הלא גמורים ורואה את אבי חולף על פני,הוא שואל מה אני עושה כאן,אני ממשיכה ומגיעה לחדר מלא ספרים,באמצע החדר על מיטה זוגית שוכבת אמא ואני יודעת בתוכי שהיא מתה,היא מוקפת ספרים,התעוררתי מהחלום די מבוהלת. תודה על החלומות המתוקים שאיחלת לי.

 

[איחוד האחת]

בוקר טוב

 

[איחוד האחת]

בוקר טוב ../images/Emo42.gif

שלחתי לך מסר אישי. יום נפלא.

 

[Storm131]

לאיחוד האחת

קיבלתי את המסר המקסים ששלחת לי והעברתי לך מסר בחזרה. לילה טוב וחלומות פז!

 

[איחוד האחת]

תודה

ולך

מתוקים.

 

[etiush]

החלומות שלי

ממש בתחילת האבל היו לי הרבה חלומות שבהם אימי חזרה לפתע אחרי המוות. בחלום אחד, היא יצאה מהקבר עצמו וחזרה הביתה ואמרה שהיא בסה"כ רק ישנה ואיזה מזל שעוד לא שמו את המצבה עצמה כך שהיא יכלה לצאת (זה היה לפני ה-30)... בחלום אחר, היא חזרה אפילו שכביכול קברנו אותה, והיא אמרה שהיא בכלל הייתה עדיין בבית חולים ולא מתה בכלל. היו עוד כמה שאני לא ממש זוכרת. אחרי תקופת החלומות האלה, חלמתי על אמא כשהיא הייתה חולה אבל עדיין חיה ואיתי. לאחרונה אני לא חולמת עליה הרבה בכלל משום מה, וזה עצוב לי כי אני אוהבת שהיא באה אליי לחלומות. אולי זה מן תהליך כזה של התת מודע לקבל את המצב ולפיכך אנחנו חולמים כאילו "אחורה" בזמן, מהתקופה האחרונה אל העבר...

 

[Storm131]

הי etiush

אני חושבת שעצוב לנו כשאמא כבר לא מופיעה בחלומותינו כי סך הכל חוץ מהזיכרונות זוהי הדרך היחידה לחוש סוג מסוים של קשר.לכן הייתי מאוד רוצה שתופיע בחלומותי,אני מאחלת לך חלומות מתוקים.

 

[אמא בדרך המקורית]

מחלומות ועד...

בשנים הראשונות לאחר מות אימי החלומות היו בעיקר כשהיא לא בריאה ומאוד נזקקת .עם השנים כשאני עברתי תהליכי הפנמה ,הבנה וקבלה היגיעו החלומות האחרים ..היא לא אותו דבר כמו שהיתה כאן אך נראתה פיזית ...אחרת לגמרי ...בשנים האחרונות היא ואני ממש יכולות לדבר ולהתייעץ ..אגב לתחושתי המוזרה ואולי לא אני מרגישה אותה מאוד כשאני נוהגת לבד ברכב ...קשה אולי להבין או לקבל אך מרגע שהנחתי ללחץ הזיכרון (בהתחלה בניתי יד זכרון שהרגשתי את זה בגופי )הכל זרם הרבה יותר טוב .בהצלחה בדרכך .

 

[מיכל של הכוכבים]

האמת היא שבשנים הראשונות

לאחר מותה של אימי היו לי המון סיוטים. הייתי חולמת שהיא שוב חיה וחולה מאוד. דרך החלום הייתי חווה שוב את הפחד המצמית ואת חוסר האונים שליוו את מחלתה. לאט לאט , לשימחתי, פסקו החלומות.

 

[ה ס פ ק נ י ת]

לא חולמת על אמי

לצערי אני לא חולמת יותר על אימי. קרוב למוות שלה היו לי כמובן חלומות שהיא חוזרת. ואני הכי מתגעגעת לתחושת האושר הגדול שהציפה אותי בחלום. אבל ככול שחולפות השנים יש לי יותר ויותר זכרונות שלא קשורים בה. והראי מלאי הזכרונות די דל. לפעמים יש לי כול מיני דרכים להיות איתה שוב. כך למשל הסרט היחיד שהיא אהבה היה "חלף עם הרוח". שהייתי ילדה היא אפילו לקחה אותי לאיזו הקרנה חוזרת של הסרט. כשהיא הייתה בחיים חשבתי שזה סרט די מטופש, אבל עכשיו זוהי אחת מהדרכים היחידות שלי להתחבר אליה לתודעה. כאשר הסרט מוקרן בטלוויזיה אני רואה אותו, ומנסה לראות אותו דרך עיניה של אימי - שחוויות המלחמה של סקרלט אוהרה בוודאי דיברו אליה- העולה החדשה בת ה- 12 שהגיעה לארץ לבדה. דרך פעולת שחזור זו אני קצת נמצאת איתה. אני יודעת שזה די עלוב, אבל אני מרגישה שכך אני יכולה לתקשר יותר עם אמא שלי. חבל שהיא לא אהבה עוד סרטים.