זיכרון ילדות

[dify]

זיכרון ילדות

בימים האחרונים אני רואה סדרת טלויזיה בריטית על סגנונות הורות ברחבי העולם.
ואני יודעת שזה לא קשור לנושא הפורום, אבל זו שאלה שעלתה לי בראש ואשמח אם תרצו לשתף,
היום, כשאתן מבוגרות, מה זכרון הילדות החיובי שהייתן שמחות לשתף בו שנוגע להורים שלכן? (שני ההורים יחד או לחוד לא משנה)

תודה על השיתוף

 

[perhay]

זכרונות

זכרון חיובי מאבא - בשבתות היה לוקח אותנו לבקר במוזיאונים. למדתי הרבה דרך סיורים אלה.
זכרון חיובי מאמא - היא הייתה מאד מעורבת בלימודים שלנו הן בבית הספר והן בחינוך המשלים דרך חוגים בכל מיני תחומים.
קבלתי ממנה המון בתחום הערכים כלפי הזולת.

 

[ההר הוליד עכבר]

תגדירי חיובי....סתם, ומשהו שקרה אתמול עם הבן

הקטן.
כבר סיפרתי לא פעם, שההורים שלי היו חרדתיים, ברמה קשה מאוד.
לא הרשו ללנו, ולי במיוחד, לצאת, לישון אצל חברות או להתאפר
מצד שני בשבתות, אבא שלי היה לוקח אותנו לטייל, וחשוב לציין שהוא היא נטול רשיון
אז היה לוקח אותנו במונית שירות: לים, לגן החיות בפ״ת או בתל אביב
טיילנו ברגל לראש העין
אמא שלי לעומת זאת, עם כל זה שלא הרשתה לנו לצאת, הרשתה לנו לארח חברים וחברות24/7 הבית היה פתוח.
אני זוכרת את חברות שלי מקנאות ״בפתיחות״ של אמא שלי
ולגבי הבן, אתמול הוא אמר שרוצה להוציא רישיון על אופנוע, אז הסברנו לו את הסכנות
ואז הוא אמר, כל מה שאני רוצה, אתם שוללים.
הורים מבחינתם, תמיד רוצים את טובת הילד, הילדים לא תמיד רואים זאת.

 

[julia75]

קחי אותו לביקור בלווינשטין ,שיראה למה אנשים

בריאים הופכים אחרי תאונות במיוחד אחרי תאונות אופנוע.
לידי שכבה מישהי שכולה נסעה עם בעלה לבית-קפה על האופנוע(אנשים מבוגרים,לא צעירים שמשתוללים).הוא נהרג,

היא נשארה נכה לכל החיים.ואני חושבת שאין אחד עם אופ

נוע שלא עבר תאונה.כמו אתמול לדוגמה.
"אני לא מסכימה לקנות לך אופנוע כי אני אוהבת אותך הכי הרבה בעולם.ואני לא רוצה שיקרה משהו לבן -אדם הכי יקר לי."תגידי לו.

 

[עלה לא נידף]

אתמול נפטר חבר של אחי, בתאונת אופנוע

נסע 50 קמ"ש, איבד שליטה. בחור בן 24, שלא נדע.
יום לפני התאונה שלו אחי רצה לעשות רשיון, יחד עם חבר. מיותר לציין שהם ביטלו את התכנית המטופשת הזו.

 

[milch]

מצער ביותר!

לא חייבים להיות במצב נסיע בכלל עם האופנוע כדי להרג, זה קרה בערב החג.
עוד מקרה מצער!

 

[דנה אז]

טיולים משפחתיים

כשהיינו ילדים ההורים היו לוקחים אותנו שלטיולים משפחתיים.
לפעמים באוהל, לפעמים שוכרים דירה. טיולים של כמה ימים, לפעמים גם עם עוד משפחה.
זוכרת את הבישולים על הגזיה עם אמא שלי. ואיך אבי היה מרפד לנו את הארגז של הטנדר במזרונים והיינו משתוללים כל הנסיעה.
אבא שלי אהב להביא חיות נטושות ופצועות שנטפל בהן, זוכרת באחת הנסיעות האלה ראה יונה פצועה באמצע הכביש, הוא עצר והכניס אותה אלינו מאחור בקופסא, אתם יכולים לשער איה התלהבות והתעניינות היא עוררה בנו, כל הטיול היינו עסוקים ביונה המסכנה.

 

[א מ א ק ו נ ץ]

בדיוק אתמול דיברנו על זה...

בסדר פסח אבא שלי סיפר איך היינו נוסעים ליער בן שמן בשבתות לחפש פטריות, לעשות פיקניק או לנגב חומוס ברמלה...

אח שלי שצעיר ממני זכר את זה, ואני לא...
יש לי הרגשה שהדחקתי את כל הילדות שלי
לא יודעת אפילו למה...

 

[סמאדי]

זה ישמע דביק, אבל

זכיתי להורים נפלאים. הם כל כך מסורים, עד שילדותי היתה רצופה
בחוויות נפלאות: טיולי אופניים, ים - כמעט כל יום עם אבא שנהג לשחק מטקות אחר הצהריים, האוכל של אמא שמפאר את חיי לכל אורכם, המון אהבה, צחוק ומסירות שהופכים את חיי לטובים כל כך (למרות הקשיים).

 

[פרפרי אהבה]

האמת-עם כל הרצון שלי להיזכר בזכרונות

טובים-אין.... רק הרבה הרבה מריבות וכעסים.
ולצערי-שום דבר לא השתנה

 

[בננה צהובה 26]

 

[אגסית ירוקה1]

יש לי בלאק אווט בנושא

איך נקראת הסדרה?

ובאותו עניין היום בערוץ הבריאות בשעה 22:00 יש תוכנית שנקראת "הורים קיצוניים"
על משפחות שנוקטות בטכניקות לא קונבנציונליות לחינוך
(גידול בסביבה ניטרלית מבחינה מגדרית, חינוך ביתי הרחק מכל מוסד להשכלה וכו').

(ללקוחות יס- כל ערוצי הלייף סטייל פתוחים, כולל ערוץ הבריאות, כנראה לכל הפסח).

 

[dify]

ידעתי שתשאלי

אני צופה בה ביוטיוב, אלו פרקים שהערכתי יותר או שגרמו לי לחשוב:
https://www.youtube.com/watch?v=ne16sOO6TnE
https://www.youtube.com/watch?v=izHCEBv8Aec
https://www.youtube.com/watch?v=TM85IFU6oR8

עוד לא ראיתי הכל

זה התחבר לי עם דיון שקראתי באיזשהו פורום על חשיבות הכסף בחיים, חשבתי על זה שההורות בסדרה הזו דווקא מוכיחה שמה שחשוב באמת זה הערכה הדדית ותשומת הלב, כסף לא משחק תפקיד בכלל, להיפך, כמעט כל ההורים מצפים מהילדים לעבוד ולהסתפק במועט וזה דווקא גורם לילדים המרדניים להפוך לילדים טובים ומעריכים. אז תהיתי מה עבורינו, האנשים הרגילים, נחשב זיכרון טוב מהילדות.

הסדרה שאת ממליצה עליה נשמעת מסקרנת ביותר, אין לי טלוויזיה כך שזו לא אופציה מבחינתי וחבל.

 

[אגסית ירוקה1]

את כבר מכירה אותי

על הסדרה אני לא ממליצה, אני בעצמי עוד לא ראיתי אותה,
זה נקרא מעניין.

 

[dify]

והנה עוד סדרה

שנקראת "מלון אבא-אמא" היתה פה מישהי שראה כך לבית שלה, לא מזמן, לא?

אז לפי הסדרה הזו עושה רושם שהילדים באנגליה גילו את פוטנציאל החיים אצל ההורים הרבה לפני הישראלים.. והאמת שאפשר להבין- מבשלים להם, מנקים אחריהם, מאפשרים להם לחיות בדיור ברמה גבוהה, משלמים להם את החשבונות, וכל הכנסתם נשארת רק לביזבוזים והנאה, באמת למה לא?

בפרק הזה- https://www.youtube.com/watch?v=s1jizwcZaAw אפשר לראות כמה הילדים לא רוצים לעזוב את הבית עוד לפני שבכלל נכנסת שאלת העלויות, רק בגלל הנוחות שבלגור אצל ההורים שמטפלים בכל דבר קטן ודואגים לכל דבר קטן. מעבר לזה גם אפשר לראות הצצה לעלות החיים באנגליה, הן עלויות השכירות (אל תשכחו להכפיל בשער הפאונד

) והן ההכנסות והחובות שנשארו להם ממימון הלימודים.

אני צופה בתוכנית הזו וחושבת לעצמי שאנחנו, בישראל, בצעדי ענק בדרך לשם. אולי זה מושפע מאיזור מגורים, אבל באיזור שגרנו בו עד לא מזמן זה לגמרי היה סגנון אופייני של הנוער מסביב.
להגיע מזה לבעיית מדינה שהטלוויזיה עושה סדרות על איך לחנך את בן ה20+ להתחיל לקחת אחריות על חייו ולהפסיק להיות פרזיט ובזבזן ללא הגבלה, מה אגיד, אני מאמינה שהכוונות של כולם טובות אבל אני חושבת שהתוצאה לא טובה לאף אחד.

 

[אגסית ירוקה1]

הסדרה "הורים קיצוניים"

בהחלט שווה המלצה. ראיתי.

 

[ady18]

עונה

עם שניהם היה טיולים מלא לארץ, לחו"ל....
ואבא במיוחד :היה בריכות בשבת , שזה מאוד אהבתי
עם אמא:היה לי כייף, שהיה הייתה בבית והבישולים יותר הדברים הבייתים...

 

[בננה צהובה 26]

אוף,גם אני זוכרת הרבה

דברים שליליים מהילדות

הרבה מריבות,כעסים וצעקות בבית

אבל אם יש לי זיכרון אחד חיובי במעומעם זה את ימי ההולדת.מגיל 0 כל יום הולדת של אחד מבני המשפחה הייתה ממש חגיגה.היה כסף או לא היה כסף תמיד היו ים של ממתקים,עוגה והמון מתנות

זה גורם לך להרגיש שההורים שמחים שבאת לעולם וזה חשוב מאד בעיני.

 

[Dana1246]

הייתי ילדת שמנת , אחת שלא חסר לה כלום

מאלה שכולם קינאו בה
אבל הזיכרון הכי טוב שלי זה החגורה של אבא

כלום לא שווה לי לזכור!

 

[עלה לא נידף]