כשהכל בחוץ צועק היא שוקעת פנימה עוברת במבוכי חיותה השקט עולה מבפנים כובש בטוהרו את הכאב את המבוכה אתה דוחק בה עוד הכאב נספג בעור חודר מסתנן באהבה בהכנעה בתאווה מזוקק מזכך ועם בוא השקט מבחוץ הכל צף ובא אליך בחיבוק העוטף במבט הרטוב בחיוך השברירי במילה "תודה, מאסטר"
