זו גם בעיה שלי

[יש לו דרכים משונות]

זו גם בעיה שלי

התייעצתי עם גורם מסוים והציעו לי לדבר ולספר , אמרתי לו שאני מרגישה שאני בעדיפות שניה, שלישית...אבל כנראה לא הדגשתי את זה מספיק. החוסר התייחסות אלי כבר נמאסה. וכשאני אומרת לו שלא אכפת לו ממני, הוא אומר וממני כן אכפת לך? הרי אתה מספר לי הכל על העבודה שלך, ואין לך מושג מה קורה אצלי, אבל הוא אומר אני שואל ואת לא עונה, ואני עונה לו : נכון, כי אני רואה שזה ממש לא מעננין אותך. עכשיו הוא סידר לו בעבודה ממש דירה, יש לו: מקרר, מקלחת, סלון, טלוויזיה, ואני "מתה" להגיד לו חסרה לך רק אשה שם, וזהו אתה בכלל לא צריך אותי. מה אני בשבילו? זה מה שאנ רוצה לדעת. הוא אפילו לא נוגע בי, סתם נגיעה. ואיזה גבר לא רוצה? מה? אני פה כדי לשמור על הבית ולדאוג לילדים? ההודעה מבולבלת אבל הוצאתי קצת מהלב.

 

[adam33]

אלטרנטיבה

למרות שכל הסימפטומים מצביעים על כך שהוא בעצם בנה לו ממלכה שמהווה תחליף לבית בעבודה אני מוצא שבעצם יש לו עדיין את האחוז שרוצה לשקם את היחסים אז נכון שאת פגועב ושבעצם את מרגישה מוזנחת שכמו שפחה בבית כשהוא רק משקיף מלמעלה ומגיע ושואל שאלות שטחיות ושאת בעצם זאת שצריכה לחבק אותו כשקשה לו אבל כשאת צריכה שיקשיבו לך ושהוא יתחלק איתך במטלות את בעצם בצד ויש לך לדבר רק עם הקיר אבל למרות הכל יכול להיות שבעצם הוא רואה את המצב אחרת שהוא רואה שבנקודת המבט שלו הוא פגוע כביכול וצריך להאזין לו צריך לדעת לפעמים שלמרות שקשה לנו בן זוגינו בכלל במקום אחר הוא אינו מודע לצרכים שלנו אלא יותר לצרכים שלו שנפגעו הוא חושב שבעצם הוא זה שפגוע המון מכל מיני סיבות שחשובות לו ולכן צריך כן לענות ולומר שהוא חשוב לך כן לבנות צעדי בונה אימון ומותר לך גם לשאול דברים שנראים מוזרים לך אל תשכחי שזה גם יצא מהכיס שלך לא? ושאת אישתו.. ואל תתביישי לקחת אותו ביד ולהראות לו שאכפת לך ממנו וזאת בכדי שהפעם השניה תגיע ממנו אל תסוגי לאחור רק בגלל שיש לו פה לענות לך ולהשתיק אותך תלחמי על הזוגיות שלך רק שלא תשארי ככה שאת סובלת מבפנים וזה אוכל אותך ותגידי לו גם דברים שלא מוצאים חן בעיניו כי בעצם זה פתח שהוא יגיד לך גם דברים שכואבים לו אצלו ותזמיני אותו לבית קפה שככה אתם יכולים לדבר בניחותה על דברים שכואבים לכם.. חג שמח ..

 

[seeyou]

תחושה מובנת-../images/Emo108.gif

אחרי שנים "ביחד" מתחילים לגלות שבכלל אין "ביחד"... הדברים שחיברו בהתחלת הקשר נעלמו וגם התשוקה הפיזית נחלשה עם הגיל אז צריך הרבה אומץ לקום יום אחד ולהתחיל לעשות סדר חדש בחיים. כול ההתחלות קשות והרבה פעמים צריך לדעת שפיתרון מביא איתו בעיות אחרות.

 

[iritika]

מה יותר פשוט מ-

לשאול אותו...: מה אני בשבילך...? -בהצלחה...

 

[יש לו דרכים משונות]

אני כל הזמן רוצה לשאול

את השאלה הזו. היום הייתי אצלו בעבודה, מה אני אגיד לכם? יותר מסודר מאצלנו בבית. הגיעו אליו קליינטים והוא קיבל אותם כל כך יפה ודיבר וצחק איתם (איתי הוא לא עושה את זה), ולי כל הזמן היתה מחשבה "תראו איך הוא נהנה בבית שלו, עם האנשים שהוא אוהב". ומה מחכה לו בבית? אותי, עם העצבים והמחשבות שלי, וילדים קטנים. אז מה הפלא שהוא בורח לשם? אבל זה מ-ע-צ-ב-ן- אותי כל כך.

 

[s h o o s h a]

הלווווווו - על הערכה עצמית שמעת?

דבר ראשון תתחילי להעריך את עצמך וא מה שאת עושה ותורמת לזוגיות, לבית ולמשפחה וזאת מבלי לקבל על כך כל תמורה ו/או פרס. את עושה, ראויה להערכה ומעריכה את עצמך מאד על כך שנית - דיברת איתו? כי אמרת שהוא שאל ... ואת ענית כפי שענית מכאן, שכנראה לא נותר בך הרבה כח ו/או סבלנות באמת לשמוע על מה שקורה אתו ואת עסוקה מאד בלהיות מרכז הענינים. אבל כך גם הוא. ("ומה מחכה לו בבית? אותי, עם העצבים והמחשבות שלי, וילדים קטנים. אז מה הפלא שהוא בורח לשם?") ועד שלא תלמדו לתקשר ביניכם, לדבר על מה שקורה בחיי שניכם ביומיום, בבית, בעבודה ובכלל המצב לא ישתנה. הוא עלול להחמיר. ל ד ב ר בד"כ זה עוזר ומסייע, לא תמיד אבל אם לא תנסו, לעולם לא תדעו ואם חלילה יבוא הקץ לנישואין אלו בגלל הסיבות שמנית, הרי ש ... חבל מאד (בלשון המעטה) אז שוב - תתחילי להעריך אותך תתחילי להקדיש לו יותר תשומת לב ואיכפתיות ולדעתי, זו תהיה תחילתה של זוגיות מופלאה בוקר טוב ישראל

 

[adam33]

זה בדיוק

הבעיה אצל אנשים שאינם מודעים לנזק שהם גורמים בזוגיותם יש המון בני זוג שבעבודה ולפני אנשים הם ממש פרחים וכל אחד רוצה להיות כמותם אבל בבית הם ההפך ולמה? כי הם מתיחסים אל הבת זוג כאל מונופול ולא כאל לקוח שיבוא היום ויעזוב את הבית ולא לחינם אמרו גדולים מאיתנו שאם אתה רוצה לדעת איך הבן זוג תשאל תמיד את הבת זוג כי היא מכירה אותו בפאן אחר שאינו מוכר לך ואני חוזר שוב את חייבת לערער לו את הבטחון שזה מובן שאת איתו וזה חייב להעשות על ידיך תחילה תרימי את הראש צאי וקני לך בגדים יפים תתחילי להתארגן בבית כאילו שהוא אינו בנמצא תני לו את ההרגשה שהוא כלל לא נחוץ ואז תשבי ותדברי איתו וגם כשאת מדברת תעשי את זה בצורה שמצד אחד הוא ירגיש שאת עושה הכל כי את אוהבת אותו ומצד שני שאת לא מוכנה לוותר על השיחה הזו על הזוגיות שלכם ובשוויון אל תעדני דברים מצד שני דברים שאת אינך יודעת תשאירי בלב הוא צריך לדעת שאמנם הוא יכול לבנות אימפריה אבל זו יכולה להתמוטט בלי ההסכמה בשתיקה שלך והאמיני לי שלמרות הכל הוא יודע שאת הבסיס שלו מהמון מובנים יש כאלה שעושים את זה אבל כשמדברים על גרושין פתאום הם מבינים שהם עושים טעות ושבעצם הם אינם רוצים בפועל גרושין אני מקוה שבעלך כזה ושהוא יתעשת בשבילכם חג שמח

 

[קרן אייל]

לאובדת עצות

דרכים משונות לאנשים שונים. אל תאמיני . לדעתי את צריכה להחליט לא לאפשר לבעל לחזור הביתה יותר עד שיבין את מקומו בזוגיות שלכם.

 

[היצר הרע]

טוב שלא הגזמנו...

יש להם בעיה בזוגיות, מצב של חוסר אמון ועוינות מצטברת. אם האשה באמת רוצה לפתור את הבעיה, היא צריכה להזמין אותו ערב אחד לבית קפה, לשאול אותו בעדינות איך הוא רואה את הזוגיות ביניהם, מה אפשר לעשות כדי להחזיר עטרה ליושנה וכולי. הבחורה גם אומרת שהוא לא נוגע בה. אם נניח שאין לו מאהבת אז גם הנושא הזה צריך לעלות בשיחה. אם היא תראה שבשיחה יש נכונות מצידו, צאיך ללעת לכמה פגישות ייעוץ

 

[iritika]

את חייבת לעשות

את ההבחנה בין הרכושניות שלך כלפיו- לבין הסטנדרטים שלך מעצמך. זאת אומרת- שאם בחייך הגדרת ורצית לעצמך מערכת יחסים שקיימת בה תקשורת ועשייה הדדית- ונוכחת לדעת שאין לך את זה עם בעלך- וזה משהו שאת רוצה לתקן... לעומת היחסים שהוא יוצר לעצמו עם חבריו לעבודה. אין שייכות בין השניים. אני מאמינה שיש בינכם פער תקשורתי שעליכם לגשר עליו איכשהו- (יש המון דרכים)... אסור לך לקנא בסביבה שלו- או חלילה להרגיש נחותה. גם אם רק שני ילדים קטנים- קיימים במסגרת ההצעה שלך- על כך את בהחלט ראוייה ליחס הולם.

 

[התוהה האחד]

ס ב ל נ ו ת !!!

קודם כל אני מאוד מקווה שהדברים בסוף יסתדרו, והרי הם תמיד מסתדרים בסופו של יום, שבוע, שנה.התרופה הכי טובה היא תרופה טבעית שאין אותה בשום בית מרקחת והיא הזמן. הזמן הוא המרפא האולטימטיבי לכולנו ובל נשכח זאת. אני מבין לרחשי ליבך ומהודעתך אני מקבל את הרושם שאת כל כך אוהבת וכל כך רוצה שדברים יסתדרו בשבילכם ובשביל הילדים. יש לי שתי אופציות שהייתי מניח לנגד עיניי בטרם הייתי ניגש לטפל בעניין. אחת, אכן לבוא ולדבר איתו, אבל לדבר בנועם ולשאול שאלה אחת ויחידה: האם הוא אוהב אותך? אם התשובה שלילית אז לחתוך, חד וחלק. אבל אם התשובה חיובית, זה מביא אותי לאופציה השנייה והיא לתת מרחק. ברגע שהוא יבין שהוא אוהב אותך, ברגע שתתני לו את התחושה שמשהו חסר לו, ואני בטוח שהילדים יחסרו לו, הוא יוכל להבין מה יש לו בידיים. פשוט תני לו זמן לחשוב על הדברים בלי התערבות מצידך, יש משפט שאני עברתי על בשרי והוא כל כך נכון (אם את רוצה את מוזמנת לקרוא את ההודעה מה קורה לי???) "תני לו ללכת, אם הוא חוזר הוא שלך, אם הוא לא חוזר הוא אף פעם לא היה שלך". אני לא כל כך מודע לעובדות הספור אבל גם בהנחה והוא עדיין מגיע הבייתה (הבנתי שהוא עשה לעצמו בית משלו) לעיתים, תהיי שם אבל גם אל תהיי, תתיחסי אבל גם אל תתיחסי והכול בנועם. בנוסף, היגיע הזמן כמו שאחרים ציינו כאן, תתחילי לדאוג לעצמך, אני יודע שהתקופה קשה כעת ואת מרגישה שחרב עלייך עולמך, אבל תנסי להפיק את המיטב מהסיפור הזה ותתחזקי כי גם את בשר ודם וגם לך יש צורך להנות בחיים האלה, מה שלא הורג מחשל. ועוד משפט למחשבה: "אם יש לבעייה פתרון, אז אין מה לדאוג לגביה, ואם אין פרון לבעייה, אז לא היה טעם לדאוג לה מלכתחילה" תחשבי על זה ותתחזקי, מאחל לך שיהיה לך רק טוב וטוב וטוב.