זוכרים?

  • פותח הנושא tde
  • פורסם בתאריך

tde

New member
זוכרים?

זוכרים שפעם נסיעה באוטובוס עלתה 2 שקלים ו40 אגורות? זוכירם שפעם קוקה קולה עלתה 3 שקלים? זוכרים שפעם היה רק הערוץ הראשון? (וכולנו ראינו רחוב סומסום) זוכרים שפעם היתה תוכנית שקראו לה פוני קטן, ומסתבר שמשדרים אותה גם כיום באחד מערוצי הילדים בכבלים? זוכרים שפעם עוד אמרו לילדים הקטנים שכשהם יגדלו יהיה שלום והם לא ילכו לצבא? אחלה, אז תזכירו לי עוד דברים כאלה בבקשה
 

אוקה

New member
אני זוכרת קצת אחרת

בזמני נסיעה לעיר עלתה שקל וארבעים אגורות. ארטיק קרח עלה חצי שקל והכי אני זוכרת- פנאי פלוס עלה 80 אגורות (הם יצאו במבצע ענק...והעלו ת'מחיר על כמה זמן)
 

ססילי

New member
לא, לא! אני זוכרת בלירות.

רק שאני כבר לא זוכרת כמה, זה היה מזמן.
 

א י ל ה

New member
אני דווקא בטח זוכרת בלירות

וזוכרת גם איך החליפו לשקלים וא"כ, מרוב אינפלציה, מחקו איזה שלושה אפסים וקראו להם שקלים חדשים. ובענייני מחשבים, המחשב הראשון אצלנו קראו לו "קומודור". זה אומר משהו למישהו? ובענייני טלוויזיה, הייתה תכנית פופ חדשנית בשם "עוד להיט"... אורות מהבהבים, נצנצים, מקצבים מטופשים... אחחח... :) ופטיפון? מי זוכר את התקליטים השחורים עם החור, שהיו מסתובבים על הפטיפון, כשהמחט חורטת בהם סימנים וצלילים? ואני, לא אספתי ניירות מכתבים, אבל היה לי אוסף מרשים של זהבים. כן, כן, העטיפות המתכתיות הדקיקות האלה כמו של הקרמבו. הא ואני זוכרת גם את הטלוויזיה הצבעונית הראשונה שהגיעה לשכונה, אצל השכנים, וכולנו קנאנו והתייצבנו אצלם כל יום בחמש וחצי, השעה שבה התחילו השידורים... ואת השעון הזה, שסימן את התקרבות השעה היעודה, והמנגינה שלו - "טין, טן, טין, טן, טן, טן, טן... ואת "פסוקו של יום" עם האצבע המטופשת הזאת... ואת חיים יבין מכריז, "מהפך!"... ואת סאדאת שבא לארץ ואת מבצע אנטבה ויוני נתניהו ואת רינה מור, מיס תבל ו... [שמישהו יעצור אותי!!]
 

chinabird

New member
כן-כן-כן!

הקומדור עם הטייפ... המקום היחיד שבו היתה הצדקה לעקוב אחר המונה (King Tot, 127-458). מכתביות של fame ושל דלאס. ומה כ"כ מטופש באצבע?!
 

א י ל ה

New member
אם אתה כבר שואל

אז לטעמי יש משהו מטופש בלהראות בטלוויזיה אצבע שעוקבת אחרי מלים שמקריא קריין בלתי נראה בקול דרמטי. יש בזה משהו שנוגד את העובדה שהטלוויזיה היא מימד חזותי. זה כאילו מבטל את המימד הזה. זה יותר דומה לתסכית רדיו. יש בזה רדונדנטיות מסוימת. משהו שגורם לצופה לכבות את המכשיר מחוסר עניין. אבל זו רק דעתי, כמובן. ועוד דברים שאני זוכרת מפעם: * קרייני הרצף - דליה מזור, כרמית גיא, דן כנר... * ו"הפינה לאם ולילד" ברשת א': "שלום ילדים, כאן נילי מדברת עליכם..." ו"חתול בשק" והרוח דנש (מוטי ברכאן) ו... [תפסיקו אותי שוב!!]
 

Eldad S

New member
אח, קומודור לא היה לי :)

היה לאחד החברים... לי היה Apple II E, חמוד כזה... עם דיסקטים גדולים, ועם כרטיס CPM :) ועם מעבד תמלילים AppleWriter (שבו הייתי מגדיר תווים מיוחדים, כדי לכתוב באספרנטו :) ומי זוכר את האנטי-מחיקון? והסרטים שראינו "עם קום הטלוויזיה", בתחנות של קפריסין וירדן? ואת פסטיבלי הזמר - בהנחיית רבקה מיכאלי? והתוכנית ניקוי ראש? "אז במצב הנוכחי, כשלא הכול הכי הכי..". אח אח, הנוסטלגיה..........
 

רוני1

New member
צחקתי מאוד מהשעון...

אכן זכורה לי מנגינה חצי מונוטונית כזו שמלווה את תנועת השניות של המחוג. ואני גם זוכר שכילד היינו הולכים לחנות פיצוחים ומבקשים ממתקים בלירה והמוכר היה ממלא לנו שקית נייר חומה בכל מיני סוכריות וממתקים. ואני זוכר שהשוקולד האהוב עלי היה שוקולד קרוקנט של עלית (עם פיצפוצי אורז),שעל האריזה היה זר פרחים. והמסטיק "עלמה" של עלית גם זכור לי.
 

ailag

New member
[מחשבים]

נורא נורא התרגשתי בפעם הראשונה שהמחשב שלי הוציא צליל שאינו ביפ, אחרי שקנו לי sound blaster. זוכרים את זה? זוכרים כמה זמן לוקח לדף אינטרנט לעלות במודם 4800baud? או את winsock? זוכרים איך היה כשטלפון סלולרי היה נדיר ומיותר? ואני מנסה לשכוח את זה שצחקתי פעם מהקומדי סטור
(או שהלכתי למחזות הזמר של השכנים של צ'יץ'. אבוי לבושה)
 

כנף

New member
מילא נדיר ומיותר...

הוא היה בגודל של טלפון ציבורי!
 

8vD

New member
[מחשבים – המאה ה-19]

אני זוכר שקנו מחשב, מדריך וקורס בייסיק באותה חנות. בקורס טחנו לך את המוח שביטים זה סיביות, ובסוף הלכת הביתה, הקלדת 1000 שורות קוד, שמרת על הקלטת (לא וידאו – למי שזוכר – שמע!!!), והיה לך ניבלס ("סנייק" בימינו). אחר-כך הופיעו הדיסקטים. מי שלא שמע על מק הסתובב עם דיסקט בקוטר 1/4 5 אינץ' וקיבולת 360Kb (צד אחד). בתקופה יותר מאוחרת פריקי המחשבים שיתפו קבצים דרך BBS-ים באזור החיוג שלהם, והמשתמשים המתקדמים ביותר נכנסו למקום שנקרא אינטרנט (אבל לא גלשו, אלא תקתקו פקודות יוניקס). ואז הגיע האל.
 

lonestar2003

New member
"אבוי לבושה"?? את נורמלית ?!?

"ואני מנסה לשכוח את זה שצחקתי פעם מהקומדי סטור (או שהלכתי למחזות הזמר של השכנים של צ'יץ'. אבוי לבושה)" 1. הקומדי סטור היו טובים ומצחיקים ואני בטוחה שגם להיום זה אקטואלי ועדיין מצחיק. 2. השכנים של ציץ. אין מקום לבושה. פשוט מדהימים. נקודה. (וכוכבים גדולים צמחו משם. יעל בר זהר, נועה תישבי, מושיק גלאמין, יהודה לוי, עמוס בן דוד והרשימה עוד ארוכה ארוכה, אז להתבייש במה בדיוק?)
 

ailag

New member
כי

הקומדי סטור מצחיקים לילדים בחט"ב (והייתי אז בחט"ב) ואת השירים מ"דוד" אני עדיין זוכרת בע"פ
לא "אבוי לבושה"? הייתי היחידה (נדמה לי) שהסכימה לשיר את החלק של אבשלום בשיר של אבשלום ותמר. אז זה, יחד עם שאר השירים, נצרב בזכרון. ומה שמפחיד זה שהזכרנו את המחזמר באיזה טיול בכתה י"א (4 שנים אח"כ), ו.. איכשהו שוב שרנו את השיר כשאני מבצעת את אבשלום. "אבוי לבושה" גם קשור בזה שזו היתה הצגה דבילית שסבבה רק סביב סקס. מעניין למה כל הילדים חשבו שזה מגניב. ואם כבר התפדחנו: ~/o "אין מחילה לאיש שאין בו לב (אין מחילה לאיש שאין בו לב) הוא לא יברח ממני, סופו קרב (לא, אל תלך, אבשלום) אל תגלי לאיש את מזימתי (לא אגלה, אבשלום) רק לשלומך אדאג - זוהי חובתי.." ~/o
 
למעלה