זוכרות אותי? 
לאלו שכן זוכרות וגם לאלו שלא.. מה שלומכן? אני מקווה שבסדר. לא הייתי פה המון זמן, עוברת תקופה קצת קשה.. אני חייבת להוציא את זה כי עוד מעט אני כבר נחנקת.... תזכורת - כשהייתי בת 3 וחצי אמי נפטרה ממחלת הסרטן - במעי הגס... בעוד חודש בעזרת השם אהיה בת 18. והיום?.. דודי שהוא אח של אמי חולה במחלה הארורה.. כבר שנה, הרופאים אומרים שזה הכל עניין של זמן... הוא היה גר איתי ועם הסבים באותו בית כחצי שנה בערך מהסיבה הפשוטה שלא יכול היה להסתדר לבד. כמה שהתקרבנו, ועכשיו... מה כל זה שווה? אני לא יכולה יותר לראות את סבתי [שהיא אמו] סובלת, יושבת לידו על מיטת בית החולים ובוכה בלילות בלי שאף אחד שומע או רואה... ובטח נזכרת בסבל שעברה כשאמי נפטרה.. מסכנה. ואני יושבת שם, ולא מאמינה שזה באמת יכול להיות.. וחושבת... האם כשאמא נפטרה כולם ישבו כך מסביב למיטתה? האם גם אותה היו צריכים להאכיל? האם גם היא בקושי פקחה את עיניה? כמה שזה עצוב אלוהים...
אולי הסיפור לא כ"כ קשור לפה, כי זו לא אם.. אבל ההרגשה היא אותה הרגשה... אותו עצב ואותו הסבל.. שנהיה בריאים אמן! ודבר אחד אחרון.. A GIFT OF LOVE? ראיתי הכל ואני מקווה שהבנת למה לא עניתי..
היה כיף לראות את זה . אוהבת אתכן..... שבוע נפלא.
לאלו שכן זוכרות וגם לאלו שלא.. מה שלומכן? אני מקווה שבסדר. לא הייתי פה המון זמן, עוברת תקופה קצת קשה.. אני חייבת להוציא את זה כי עוד מעט אני כבר נחנקת.... תזכורת - כשהייתי בת 3 וחצי אמי נפטרה ממחלת הסרטן - במעי הגס... בעוד חודש בעזרת השם אהיה בת 18. והיום?.. דודי שהוא אח של אמי חולה במחלה הארורה.. כבר שנה, הרופאים אומרים שזה הכל עניין של זמן... הוא היה גר איתי ועם הסבים באותו בית כחצי שנה בערך מהסיבה הפשוטה שלא יכול היה להסתדר לבד. כמה שהתקרבנו, ועכשיו... מה כל זה שווה? אני לא יכולה יותר לראות את סבתי [שהיא אמו] סובלת, יושבת לידו על מיטת בית החולים ובוכה בלילות בלי שאף אחד שומע או רואה... ובטח נזכרת בסבל שעברה כשאמי נפטרה.. מסכנה. ואני יושבת שם, ולא מאמינה שזה באמת יכול להיות.. וחושבת... האם כשאמא נפטרה כולם ישבו כך מסביב למיטתה? האם גם אותה היו צריכים להאכיל? האם גם היא בקושי פקחה את עיניה? כמה שזה עצוב אלוהים...