זוכרות אותי? :)

טלטוליי

New member
זוכרות אותי? :)

לאלו שכן זוכרות וגם לאלו שלא.. מה שלומכן? אני מקווה שבסדר. לא הייתי פה המון זמן, עוברת תקופה קצת קשה.. אני חייבת להוציא את זה כי עוד מעט אני כבר נחנקת.... תזכורת - כשהייתי בת 3 וחצי אמי נפטרה ממחלת הסרטן - במעי הגס... בעוד חודש בעזרת השם אהיה בת 18. והיום?.. דודי שהוא אח של אמי חולה במחלה הארורה.. כבר שנה, הרופאים אומרים שזה הכל עניין של זמן... הוא היה גר איתי ועם הסבים באותו בית כחצי שנה בערך מהסיבה הפשוטה שלא יכול היה להסתדר לבד. כמה שהתקרבנו, ועכשיו... מה כל זה שווה? אני לא יכולה יותר לראות את סבתי [שהיא אמו] סובלת, יושבת לידו על מיטת בית החולים ובוכה בלילות בלי שאף אחד שומע או רואה... ובטח נזכרת בסבל שעברה כשאמי נפטרה.. מסכנה. ואני יושבת שם, ולא מאמינה שזה באמת יכול להיות.. וחושבת... האם כשאמא נפטרה כולם ישבו כך מסביב למיטתה? האם גם אותה היו צריכים להאכיל? האם גם היא בקושי פקחה את עיניה? כמה שזה עצוב אלוהים...
אולי הסיפור לא כ"כ קשור לפה, כי זו לא אם.. אבל ההרגשה היא אותה הרגשה... אותו עצב ואותו הסבל.. שנהיה בריאים אמן! ודבר אחד אחרון.. A GIFT OF LOVE? ראיתי הכל ואני מקווה שהבנת למה לא עניתי..
היה כיף לראות את זה .
אוהבת אתכן..... שבוע נפלא.
 

אשבל1

New member
../images/Emo201.gif

טלטוליי, כל כך עצוב מה שסיפרת, החיים מזמנים לנו לפעמים כמה משוכות, שולחת לך ולמשפחה הרבה כוחות, ולדוד בריאות וכמה שפחות סבל. אשמח אם תעדכני מה שלומך בהמשך...
 
בטח זוכרות :)

הדחף הראשון שלי היה לכתוב לך עכשיו מה שלומך?? אבל בעצם את כבר ענית על כך.. אז אני רק אומר שהתגעגענו
אני מאוד מצטערת לקרוא על התקופה הקשה שעוברת עליך.. זה נשמע מאוד קשה להתמודד עם זה שוב, הפעם מנקודת מבט בוגרת יותר.. וכל השאלות הללו שעולות נראות לי מאוד טבעיות ולא פשוטות.. איך הקשר שלך עם אבא? יש לך אפשרות אולי לנסות לשאול אותו את השאלות הללו? את מוזמנת לכתוב תמיד!
 

daillyg

New member
../images/Emo24.gif

איזה מראה את בשבילי. לצערי גיליתי שבהרבה מקרים סרטן "עובר" במשפחה. הוא אמנם לא מדבר, אבל יש כנראה איזה גורם גנטי שמשפיע. אמי נפטרה מסרטן כשהייתי בת 3, לפני הרבה מאד זמן. לצערי כבר די הרבה שנים דודי - אח של אמי ז"ל - נאבק בסוגים שונים של מחלת הסרטן. אני שמחה שבינתיים הוא הצליח לנצח את המחלה, אבל היא חוזרת ותוקפת מכיוונים שונים. שולחת לך חיבוק חזק שאולי קצת יעזור וינחם, ומאחלת לך ולמשפחה שתצליחו להחזיק מעמד.
 
במשפחה יש יותר מבהטים גנטיים.

יש גם תרבות דומה. אורח חיים דומה. כשיש מחלה גנטית במשפחה כדאי ללמוד אורחות חיים שונות שיגנו עלינו מפני הנטיה המשפחתית הזו.
 
למעלה