זויות באימון

[רויתית]

זויות באימון

לא אחת אני מרגישה , באימון שאני עוברת , את היעדר הזויות , את הסכימטיות . לעתים זה מאוד מפריע לי , ומאחר ואינני מאמנת מנוסה , אזי נדמה לי שזו הדרך שבה גם אני צריכה לאמן , ואז זה קצת "חורה " לי . מה דעתכם ? המאמנת שלי טוענת שאני כל הזמן נסוגה , לא מאוד מחוייבת וכו' . כבן אדם אני מאמינה שצריך לחקור דברים לעומק , להתנסות כמה שיותר , לא לפחד ללכת גם לצדדים , ולא רק "דוך" . מה אתם אומרים

אני מניחה שהיא מנסה כל הזמן למקד אותי .

 

[אבי בכר 2005]

פער בראית התהליך

שלום רויתית, בהסתמך על דבריך בלבד אפשר ללמוד שיש פער באופן שאת והמאמנת שלך רואים את תהליך האימון כיצד הוא אמור להתנהל, כיצד הוא מתקדם בפועל והאם הוא משיג את מטרותיו. פער מסוג זה אינו מועיל לאימון מבלי להתייחס למקורו של הפער טוב תעשי אם תעלי את הנושא בפני המאמנת שלך ותעבדו ביחד על מנת לגשר על הפער ואם לא, כדאי לשקול לעבור למאמנת אחרת שאיתה תמצאי שפה משותפת, אחד ממקורות ההניע באימון הוא אמון בעיקר של מתאמן במאמן ובתהליך פער בראית התהליך ולמעשה כל פער בתקשורת מכרסם באמון הזה ומכאן מכרסם במוטיבציה שלך להיות בתהליך.

 

[רויתית]

פער בתהליך האימון

בכל זאת מעניין אותי האם זה הוא אימון ? שהרי איני מכירה סגנונות אחרים . האם אימון תכליתו מיקוד ותו לא ?? תודה לך על התגובה , אני בהחלט אחשוב על זה .. אני מניחה שגם לי כבן אדם, חסרים כלים של תקשורת וכו' , אני חושבת שרק צמחתי ממה שקראתי כאן ..........

.

 

[Y A R A]

מיקוד הוא רק כלי אחד באימון

אספר לך על כמה כלים שאני ועמיתיי עובדים איתם: שימוש באינטואיציה, שאילת שאלות עוצמתיות, דמיון מודרך, תחושות גוף, מטאפורה, זרימה עם הלקוח עם הרגע, שתיקה, שירה, הגדרות מחדש, פרספקטיבות. לא כל הכלים מתאימים לכל הלקוחות. זה תפקידו של המאמן לזהות מה יוצר אוירת אימון אפקטיבית ויוצרת. תפקידו של המאומן להרגיש שהוא נוכח באמת באימון, ולא רק המילים שלו. אני מסכימה עם אבי, יתכן וכדאי לך להעלות את הנושא עם המאמנת שלך וליצור מחדש שפה משותפת. יום טוב,

 

[רויתית]

מיקוד הוא רק כלי אחד

באמת מדבר אליי עניין הדמיון המודרך , תחושות הגוף . לא כל כך ברור לי עניין ההגדרות מחדש ,וגם עוד משהו : השירה . ספרי ... רוית

 

[blixa]

סגנון אימון אישי

גם אם עובדים לפי מודל אימון מסוים, עדיין ישנו המון מקום לסגנון אישי. אני מבין שהמאמנת שלך סכימטית, תמציתית מאוד בעוד את נוטה להרחבה, לאינטואיציה, לעבודה מאוד "פתוחה". אני איתך שם. את לא חייבת להצמד לדגם שאינו הולם אותך. אם זאת - מיקוד ומחוייבות הינם בגדר "ייהרג ובל יעבור". אפשר לעבוד "רחב", עם דמיון, שימוש באמנויות, לא להיות סכמטי ולא להיות דוגמטי - ועדיין מאוד למקד את המתאמן. היי את. שי רימון מאמן

 

[רויתית]

מיקוד

המיקוד הוא הסכימטיות .. שם הנוקשות .אין רכות ,יש רק מיקוד .. בתחושה שלי לפחות . יחד עם זאת .. העובדה היא שגם אני מאמנת כך , כנראה זה עובד .....

 

[Yin]

מיקוד

המים שבצינור רכים, הכוח שלהם נובע מהמיקוד.

 

[רויתית]

מיקוד

עובדה שקשה עם המיקוד הזה ...............

 

[Y A R A]

יהרג ובל יעבור?

מודה שקשה לי לשמוע את זה ביחוד בהקשר של אימון. מבחינתי אין גבולות באימון, מיקוד ואחריות הם שני דברים שונים לחלוטין. קודם כדאי לשאול את עצמנו מהו מיקוד? - יכולת להיות בפוקוס, להיות מדויקים? להיות תכליתיים? ענייניים? או שמא מיקוד הוא רעיון- להפעיל את מלוא העוצמה על מטרה אחת? שתיים? אין לזה סוף. מה שחשוב הוא מה הלקוח רוצה. זה המיקוד שלנו. ואולי נחליף את המילה למוקד- מוקד האימון הוא הלקוח, האג'נדה שלו ומה שהוא רוצה. אם הלקוח מדבר עם המאמן והוא אומר לו בחזרה:"אתה לא ממוקד", המאמן מתעלם מדברים שהלקוח אומר ועלולים להיות אלו שמוציאים אותו מן המיקוד. אולי אלה הם הדברים שבין היתר צריך לאמן. יש לי תחושה שאנשים רבים רואים באימון מן מקצוע שטוח שבו מציבים יעדים ומשיגים אותם, לא משנה מה קורה על הדרך. לדעתי הדרך חשובה לא פחות מהשגת היעדים ואם צריך לסטות טיפה מן המסלול מדי פעם, דהיינו "לצאת מן המיקוד", אז אני לגמרי בעד. אגב שי, מה שאני כותבת מכוון לכולם, לא רק אליך.אני מנצלת את התגובה אליך כדי להרחיב את היריעה.

 

[blixa]

יערה יערה...

את לוקחת אותי למקום שאני לא נמצא בו, וייתכן שלא ירדת לסוף דעתי. מכירי ומתאמני יודעים שאני, כנראה כמוך, מאוד מאוד מאוד מחשיב את כל הקורה בדרך. אני אוהב לאמן "פתוח" (קראי את דברי למעלה) זורם ואינטואיטיבי. מטאפורות, שימוש באמנות מאוד לא סכימטי ולא טכני. אם את גם כנ"ל - האח! (את מוזמנת לפנות אלי במסרים. אולי נדבר על דרך וכו'). ואף על פי כן, אימון הוא אימון. אנחנו לא באים לברבר עם המתאמן, לא לדסקס ענייני דיומא. יש לאימון, בסופו של דבר, מטרה. יעדים. עובדים על עניינים קונקרטיים. לכך התכוונתי בהתייחסותי למיקוד. שי רימון

 

[רויתית]

המשך מיקוד

אני מסכימה שאין לדבר על ענייני דיומא .באימון שאני מעבירה אני מנסה ליישם זאת , ברכות

 

[Y A R A]

שי שי../images/Emo8.gif

על הכל אנחנו מסכימים (ראה את הערתי לקראת סוף התגובה) חוץ מדבר אחד- השימוש בביטוי "יהרג ובל יעבור" שאליו גם עדי התייחס בתבונה. זה הכל.

 

[Yin]

יהרג ובל יעבור

הוא מושג שקשור למצוות ביהדות. בעיקרון פיקוח נפש (ערך החיים) דוחה הכל חוץ מ-3 מצוות: שפיכת דם, גילוי עריות ועבודה זרה. כיוון שמיקוד לא קשור ביהדות או ב 3 שלעיל, למה יש צורך לשאול ולהשתמש במושג כל כך בעייתי? עדי

 

[Yin]

מיקוד הוא לא כלי

הוא חלק מהוויית האימון. אין מיקוד=אין אימון.

 

[אוריק3]

ייערה אומרת דברי טעם...אין דבר כזה מיקוד גורף

האימון הוא מהלך דינמי מאוד וזה יתרונו. הקו המנחה הם יעדיי המתאמן שעשויים לגלוש לכל מיניי כיוונים בעקבות השינויים שחווה המתאמן, בתהליך האימון. וזה קורה כתוצאה מתובנות חדשות ושינויים שעוברים עליו.ואז יעדים חדשים עשויים לקום. לכן הגמישות והדינמיות הן אבני הדרך ולאו דוקא המיקוד, שאין לו משמעות נרחבת אלא נקודתית לתרגול מהלך ספציפי.

 

[Yin]

תפיסת המיקוד

הדברים שאני אומר קשורים לתפיסת המיקוד והכוונה שמגיעה מאמנויות הלחימה הסיניות הפנימיות (טאי צ'י ובה-גוואה). מיקוד וכוונה הם מעצימי כח, לו היינו גדולים כמו האוקיינוס והיינו יכולים לייצר צונאמי - כזה שיכול להרוס 8 מדינות יחד אולי לא היינו צריכים מיקוד. עוד מקום בו לא נדרש מיקוד - הוא מקום בו אין הפרעות, הסחות דעת ושאר ירקות. אין סתירה בין מיקוד לדינמיות וגמישות, מים מאוד ממוקדים במטרתם ועדיין הם מספיק גמישים בשביל לעקוף מכשולים. מיקוד לא מדבר על "ראש בקיר", לא בהכרח, אלא על המטרה ועל איך מתקדמים הכי נכון. מאמן חייב להיות ממוקד ולמקד את המתאמן, השאלה היא על מה מתמקדים ואיך. שיחה אימונית יכולה להראות ממוקדת ולמעשה לא תקדם בכלום לכיוון המטרה האימונית ולא אינה ממוקדת, ושיחה יכולה להראות כשיטוט חסר מטרה ומיקוד ולאפשר לגלות ולידלות את שלל הערכים/אמונות/פרדיגמות עליהם נמשיך לעבוד - ולכן להיות ממוקדת. אסיים בציטוט שמופיע גם בחתימה שלי: "תשקיע את כולך לתוך המאמץ המזערי שאתה צריך לעשות..." רק דרך מיקוד זה יכול להיות. עדי

 

[אוריק3]

אני לא כל כך מסכים איתך עדי היקר. אולי הבעיה

בהגדרה.. אם כוונתך לריכוז אז זה בסדר והגיוני אבל מיקוד הוא עניין אחר לטעמי. ריכוז הוא דרך העשיה בעוד מיקוד הוא העשיה. לעניין המים..בכלל לא מסכים. מהיכן אתה שואב את הרעיון דנן?.יש איזה סמך מדעי לעניין? אשמח לקרוא. אגב היו גם שטענו שלמים יש זכרון...(בטח סלקטיבי.. (-: )

 

[Yin]

מדעי? רחמנא לצלן...

אני מבין שגם מקרילוב בקשת הוכחות. את ההוכחות לכך אני מספק לכל דורש בשעורי הטאי צ'י שלי (ושם זה יכול לכאוב לדורש) או למתאמנים שלי (ושם זה גורם להם לחייך) התכוונתי והתמקדתי במיקוד. אני מרגיש צורך להדגיש - יש מעט מאוד דברים שיותר חשובים ממיקוד, מתיעול אנרגיה. עדי