האקס ואנוכי הלכנו לטיפול זוגי עוד בשלהי המילניום הקודם
ניסינו שניים - טרם היו אז מטפלים שהתמחו בטיפול זוגיות חד מינית, כך שפנינו למטפלים "רגילים", לא נראה לי ראוי להתייחס למה שהיה לפני 15 שנה כרלוונטי, אבל מסקנותיי רלוונטיות גם כיום:
הטיפול הזוגי תלוי במטופלים עצמם הרבה יותר מאשר טיפול פרטני - ואפילו יותר מטיפול קבוצתי, שבו החברים בקבוצה הם בעצם מטופלים בודדים.
אפילו יותר מטיפול פרטני, חשוב להגדיר מטרות לטיפול זוגי.
אבל הכי חשוב, כשהולכים לטיפול זוגי, בהנחה שמשבר כלשהו מביא לטיפול הזה, חשוב ביותר להביא בחשבון את אפשרות הפרידה, לשים אותה על השולחן ולדון בה: "הצלחה" של טיפול זוגי אינה נמדדת בהשרדות הזוגיות [למרות שלרוב זו מטרת בני הזוג] - גם פרידה מתוך השלמה היא הצלחה.